המופע שלי אמנם יורד בינתיים מהבמה, אבל השימוש בהומור כדי לרפא קצת את הפצע של כולנו, כאן כדי להישאר

חובה עלינו לתווך לדורות הבאים, כבר מתחילת הדרך, שזה בסדר להסיק מסקנות שונות מהתהליכים ההיסטוריים המתרחשים מול עינינו

האובדן גדול כל כך, שלמרבה האימה אי אפשר לזכור את כולם. בבת מצווה שלנו השבוע בחרנו להתמקד בילדה שמחה אחת, ...

תפסיקו כבר לתת קרדיט לזמן. הוא לא עושה שום דבר, לא מנחם ולא מקדם. אלו אנחנו שמתגברים, אלו האלמנות החדשות ...

א־לי, באתי אליך היום פגועה ונבגדת, אבלה ומפוחדת, כשליבי מתפלל שאמצא בתוכי מחילה, לך

היא באמת רצתה להגיע אליכם, ובאמת תכננה לבוא לבית הכנסת. אבל הגעגוע שלה עמוק מדי, ואת, לא היה בכוחך לעשות ...

על גיבורות המלחמה וגיבורי המלחמה לא אוותר בסיפוריי ואקפיד לספר עליהם שוב ושוב ושוב, שידעו, שיכירו כמה שיותר מהם, שיהיו ...

בעלת בית קפה שהוציאה אינספור משלוחים לחיילים, אלופה פאראלימפית שהחדשות מהארץ דרבנו אותה להביא את הזהב ועוד אינספור אנשים מתעלים ...

אנחנו נעשים ציניים, הופכים למגיבים אוטומטיים. כאילו התקלקל אצלנו המנגנון שמאפשר ביקורת בונה, שיש מה לעשות איתה

לקנות זר פרחים סתם באמצע השבוע, להתקשר לאמא או לאפות כרוב בתנור: אלה דברים שאותי מחזקים