וכשהכול נגמר, הקהל הלך וכבו האורות, מצאתי את עצמי בוכה. לא בכי של התרגשות, אלא בכי עצוב. עליי, על כולנו

מביטה מהחלון, וזה עושה לי די עצוב. אבל האביב מגיע עכשיו, והשמחה בטוח עוד תשוב. והלוואי שכבר נהיה שם

לצד הרצון הגדול של המשפחות השכולות לזכור ולהנציח, יש רצון גדול יותר. לחיות. לומר למוות: אנחנו רואים אותך. אנחנו לא ...

אצל כל אישה מגיע רגע שבו היא מבינה שהחברות שלה הן הנכס החשוב ביותר שלה. אז איך לשמור על הנכס ...

איזו זכות יש לך בתי, לגדול בדור של נשים חזקות כל כך, נחושות כל כך, שבזכותן יהיה כאן שוב טוב

לא תמיד תנחומיי התקבלו בברכה. היו גם כאלו שביקשו ממני ללכת. זה לא היה נעים, אבל אני לגמרי מבינה

"מברוכ" מפרגנת לי האפליקציה, כאילו מדובר בלימודי פסיכומטרי מתישים וחסרי תועלת, ולא בשפה השנייה בישראל

לא, לא, אל תתחילו לפהק. לא באתי שוב לחפור שאסור לריב. אבל אתם לא רואים שכאשר אנחנו רבים, מקוטבים ומטיחים ...

היא הסכימה שאכתוב על התמודדות הנפש שלה, תחת הוראה ברורה: שכל מי שתקרא תקבל מזה כוח. תדע שהיא לוחמת

מעולם לא מצאתי את עצמי כל כך חסרת מילים מולך. אני, האישה שבראת עם יותר מילים בפיה מאשר כל דבר ...