ההבטחות בפרשתנו מחזירות את עם ישראל למציאות הראשונית של העולם, לפני חטאו של אדם הראשון שהשפיע גם על הטבע

ההתגלות בהר סיני הייתה זמנית וחד־פעמית. שמירת השמיטה, היובל וכלל המצוות החברתיות, מבטיחה את השראת השכינה בתוכנו באופן קבוע 

עם ישראל מצוּוה "לקרוא" את המועדים ולקדש אותם. מכאן נובע כוחם של חכמים לעצב את החגים וליצוק להם תוכן חדש 

הקדושה בפרשתנו איננה תביעה מיסטית המתקיימת רק בבית המדרש. היא צומחת מהחיים עצמם, מעבודת השדה ומהיחסים שבין אדם לחברו

כניסתו של אהרן לקודש הקודשים מגלמת כפרה אישית ומשפחתית. מכוח מורשתו ניתנה לדורות הכפרה הלאומית, ביום הכיפורים 

מרכיב מכונן ביציאת מצרים ובליל הסדר הוא שמירתו של הקב"ה על בני ישראל. ואולם בפסוקים קיימת גם תנועה הפוכה, של ...

הטומאה איננה מתקיימת רק ביחס לא־לוהים, אלא מבטאת גם ריחוק של האדם מעצמו ומסביבתו. התיקון נעשה בתהליך הדרגתי שהקהילה כולה ...

תפיסה דתית מקובלת חילקה בין גוף לרוח ובין קודש לחול. דיני הטומאה בפרשת תזריע, המתמקדים בנגעי האדם ובקדושת המחנה, מבטאים ...

נדב ואביהוא חשו שקורבנות היום השמיני לא פעלו את פעולתם, והחליטו להקריב את עצמם

הדגש שניתן על בגדי הכהן בפרשת תרומת הדשן מהדהד את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. בכך מחברת התורה בין הנשגב ...