בסוף מסיבת העיתונאים שבה השיקה מפלגת הימין החדש את הקמפיין שלה בחודש מארס, תפסה אותי ח"כ שולי מועלם־רפאלי ושאלה איך ייתכן שלא מדברים על הנבחרת שלהם. "תראי את האנשים, את מספר הנשים, את הגיוון", אמרה לי אז וביקשה שאתן לכך ביטוי במקור ראשון. חודש אחר כך, ביום רביעי השבוע, שאלתי אותה אם גם הנבחרת שלא הובלטה בקמפיין היא חלק מהסיבות להתרסקות המפלגה.
"אפשר לשאול הרבה שאלות, בכל מיני רמות", היא משיבה. "אחת הנקודות היא שלא הצליחו להוציא החוצה את העשייה המאוד מרשימה של החברים בנבחרת הזו. הקמפיין של כל המפלגות נוהל דרך הראשים, וכך היה גם אצלנו".
יום לאחר שיו"ר המפלגה נפתלי בנט הודיע על תום המאמצים להצלת הקולות האבודים וקיבל אחריות על היציאה לדרך וגם על הכישלון, עשתה זאת גם השותפה השלישית לדרך, ח"כ מועלם־רפאלי. "כאישה אמונית שעברה דבר או שניים בחייה, אני ממשיכה לעמוד מאחורי הידיעה ש'כל דעביד רחמנא – לטב עביד'", כתבה בסוף פוסט הסיכום של שש שנותיה בפוליטיקה. כמה שעות לאחר מכן, בריאיון למקור ראשון, חזרה על המשפט הזה בגרסה העברית: "הכול לטובה".
אי־אפשר שלא לשמוע את הכאב בקולה של מועלם־רפאלי, מחברות הכנסת הפעילות ביותר בכנסת האחרונה בנושאי ארץ ישראל, נשים ובריאות. כיו"ר סיעת הבית היהודי בכנסת התרוצצה מועלם תמיד בין חדרי הוועדות ומאחורי הקלעים במליאה, קושרת קצוות אחרונים. היא הייתה אשת אמונו של בנט וקרובה גם לשקד, ולא פעם תיווכה בינם ובין יתר חברי הסיעה. לכן היה צפוי שהיא תהיה השותפה השלישית שלהם לדרך, ולא חבר אחר מהבית היהודי.
"נחשפתי לדיונים על הקמת המפלגה ביום חמישי בצהריים, וביום שישי בבוקר כבר הייתה פגישה שבה הוצגה לי האפשרות להצטרף", היא משחזרת את שאירע לפני קצת יותר משלושה חודשים. "התלהבתי מאוד וחשבתי שזה דבר מצוין ונכון לעשות משתי סיבות: האחת, להגדיל את גוש הימין ולתת לתומכים שלא בוחרים בבית היהודי מפלגת ימין, וכך הם לא יזלגו ללפיד וגנץ ואורלי לוי; ודבר שני, חשבתי שיש לנו הזדמנות פז לחיבור בין חילונים ודתיים".
בין הכיסאות
מועלם־רפאלי בת ה־54, תושבת נווה־דניאל שבגוש עציון ואם לשבעה, כיהנה לראשונה בכנסת מטעם הבית היהודי בכנסת ה־19. בעלה הראשון, סגן־אלוף משה מועלם, היה הקצין הבכיר ביותר שנהרג באסון המסוקים. בפעילות שקדמה לקריירה הפוליטית שלה אפשר למנות בין היתר את היותה אחות, מרצה וסגנית יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. בכנסת פעלה לקידום חוקים למען נשים, ארץ ישראל והתיישבות וכן בנושאי בריאות, והעבירה את ההחלטה להקמת בית החולים השיקומי בנגב.
"לכל אורך שש השנים האלה דיברתי על מפלגה ציונית־דתית שפותחת את שעריה לחילונים ולדתיים", היא אומרת. "הנחתי שהבית היהודי והימין החדש ישיגו יותר ממה שצפו לבית היהודי לבד. גם אם היו לי עוד התלבטויות, הביטחון המוחלט שהפגין בעלי כשהתייעצתי איתו חיזק אותי".
למה לא להגשים את אותם חלומות דרך הבית היהודי? מה לא עבד?
"נתפסנו כמפלגה מגזרית גם כשהיינו עסוקים בדברים אחרים, והפסדנו פעמיים – גם כי ציבור מסורתי וחילוני לא בא, וגם כשהחרד"לים לא בחרו בנו. הם ראו בנפתלי ליברל ופשרן. הרגשנו שהימין החדש תתאים לאנשי הציונות הדתית שהבית היהודי פחות מתאים להם, ותיתן מענה לחילונים ולדתיים. בגלל חוסר הסכמה שהיה בבית היהודי, בהרבה שאלות של דת ומדינה לא אמרנו כלום, לא ליברלי ולא שמרני. אני מאמינה גדולה בעולם של חיבורים".
אבל בסוף שמרתם על הבייס בציפורניים, וקהלים חדשים לא באו.
"זו באמת שאלה. לא ברור לי אם הם לא באו כי הם מקבלים מענה במפלגות אחרות, או מפני שאצלנו יש דתיים שבאו ממפלגה אחרת ודברים שנאמרו שם בשלב הקודם עדיין מהדהדים אצלם. אולי לא באו כי לא דיברנו מספיק בנושאים של דת ומדינה. חשבתי שיש כאן בשורה גדולה, אבל היא כנראה לא הספיקה".
באיזה שלב במערכת הבחירות הבנתם שאתם במצוקה מול קהל הבוחרים?
"אחר הצהריים ביום הבחירות, ואז יצאה קריאה של נפתלי ואיילת וגם שלי. אני התחלתי את היום בגוש עציון ושם הביעו תמיכה מוחלטת בימין החדש, ואני רואה בזה הבעת אמון גדולה בי וברעיון. אחר כך עברתי לירושלים והמשכתי במעלה־אדומים ובחיפה. צריך להודות שיש שאלות כלפי פנים, אבל גם דברים שלא תלויים בנו".
מועלם נזהרת בכל פעם שהיא מתקרבת למקום שבו היא מערערת על הדרך שעשתה עם שותפיה החדשים. במקום לומר "טעויות", היא בוחרת במילה "שאלות". נראה שהפצע הטרי ועוצמת ההפתעה גורמים לבכירי המפלגה לסכור את פיהם בעת הזו ולהימנע מראיונות. גם מועלם, שמסכימה לדבר, בוחרת להסתייג מביקורת עצמית בשלב הזה.
"שלושה אירועים חיצוניים השפיעו עלינו", היא מאבחנת. "האחד מול 'זהות'. הדיבור המרכזי שתפס את הצעירים היה בנושא כלכלה, גם אם מה שפייגלין דיבר כמעט לא מציאותי. כלכלה חופשית ושגשוג זה דבר ברור, אבל זה לא יכול להיות בלי רגישות חברתית. כשאנחנו דיברנו על שילוב הדברים, לא היה להם אותו אפקט של דיבור ברור על כלכלה חופשית שהיה אצלם.
"הדבר השני הוא החיבור בין גנץ ללפיד שהיה אירוע דרמטי ומטלטל שהביא למאבק ראש בראש, נתניהו מול גנץ. והדבר השלישי הוא קמפיין הגעוואלד והבליץ המטורף של ראש הממשלה בימים האחרונים. הוא אמר, גם במקור ראשון, שלימין החדש יש שומנים ואפשר לנגוס בהם, אבל הוא לא יכול היה לדעת איך הבליץ שלו יפעל במדויק, ותראי מה קרה. אני חושבת שזה הפסד גדול לכולם".
מכל הכשלים שמועלם מונה, אחד בוער בה באופן אישי: תחושת הכעס הגדולה של חלקים במגזר הציוני־דתי בעקבות העזיבה הבהולה של המפלגה האם. "נצטרך לשאול הרבה שאלות על הרעיון והדרך, אם אפשר היה לעשות את הדברים בצורה מוסברת יותר. אולי אז תחושת הבגידה והנטישה הייתה פחות קשה, ולא נמשכת עד יום הבחירות עצמו. בסופו של דבר אלה האנשים שבזכותם ישבנו בכנסת עד כה, ושאת הערכים שלהם רצינו לייצג.
"אנחנו במרחב פוליטי", היא מנסה בכל זאת להסביר את האופן שבו התקבלה ההחלטה, "ונתניהו החליט ביום אחד שהולכים לבחירות. 138 אלף אנשים בחרו בימין החדש, ולצערי זה לא הספיק כדי לעבור את אחוז החסימה ולא הניב את המספרים שצפו הסקרים".
תמונת ההפסד של המפלגה הייתה עשרות המתנדבים המחפשים את הקולות החסרים כדי לטפס מעבר לאחוז החסימה, מתוך קושי להשלים עם תוצאות הבחירות. "מרגש לראות את ההתגייסות של כל־כך הרבה אנשים שאמרו 'לא יכול להיות שאתם קרובים כל־כך ולא עוברים'. אי אפשר להתעלם מזה שהשרים הכי משמעותיים בממשלה הקודמת היו איילת שקד ונפתלי בנט. גם אני זכיתי בסייעתא דשמיא להעביר שינויים גדולים: חוק השירות הלאומי־אזרחי שהבאתי לידי סיום, הפללת לקוחות זנות, איסור אפליה של אספקת שירותים לתושבי יו"ש. דברים שהיו תקועים שנים במערכת.
"הרצון לחזור חזרה למרחב שבו פעלנו לטובת אזרחי ישראל הוא ברור, וכשאתה קרוב כל־כך נכון לעשות את המאמץ, גם אם ברור שהוא לא יהיה פשוט. בשום מערכת בחירות לא הייתה מפלגה שהגיעה קרוב כל־כך לאחוז החסימה. העברנו את מה שמצאנו לוועדה, כדי שמה שדורש תיקון יתוקן".
היא דוחה את הביקורת על כך שלקח להם שבוע לוותר: "לא אחזנו בקרנות המזבח, וכשקלטנו ביום שלישי שגם אם נמשיך עם המהלך לא נגיע למספר שאנחנו צריכים, עצרנו. בשום שלב לא הכרזנו הכרזות שלא נוגעות באמת. אמרנו שאנחנו מנסים כי אנחנו רואים בזה חשיבות עליונה".
לכל אורך הריאיון מבטיחה מועלם כי השלושה יישבו להסקת מסקנות. "היה פה מהלך שהאמנו בו. ראינו בו דבר חיובי וטוב לחברה הישראלית ולעם ישראל, ולא קיבלנו את אמון הציבור. אנחנו מכבדים את זה. אנחנו לא מתנתקים זה מזה, אנחנו גם חברים והולכים דרך ארוכה ביחד. ברמה האישית ראיתי הרבה ברכה בעמלי, ואחרי פסח יגיע הזמן לעשות חושבים על ההמשך".
יש לך כיוון?
"אין לי מושג, כי כל התוצאה הזו תפסה אותנו מופתעים. זה היה כל־כך לא צפוי, שלרגע אחד לא חשבתי על מה יהיה אילו. העולם גדול ופתוח, ובעזרת השם. עברתי כמה דברים בחיי, ואני עדיין עומדת מאחורי מה שאני אומרת לאנשים במשבר: כל מה שקורה הוא לטובה, וכל משבר הוא הזדמנות לצמיחה. אני חיה כך כבר הרבה שנים. זה לא חוסך כלום מהצער ומתחושת ההחמצה. זה מה שכתבתי לחברי הימין החדש, שעכשיו אנחנו במקום של צער וצריך לתת לזה מקום, ומתוך זה להתקדם. לכל אחד מאיתנו יש שליחות".
ואת שערי הכנסת את סוגרת מאחורייך?
"זו הייתה תקופה מצוינת וטובה ברמה האישית שלי, ואני לא סוגרת את הדלת על מקום שהיה לי בו טוב".
שילוב ידיים נשי
בכנסת ה־21 יהיו פחות נשים מאשר בכנסת היוצאת, ששברה שיא ישראלי בייצוג נשי. את מועלם החליפה בבית היהודי עידית סילמן, ועם החוק הנורווגי תיכנס גם ח"כ לשעבר אורית סטרוק. מועלם, שעבדה עם השתיים בעבר, מברכת על כניסתן לכנסת ולבית היהודי.
"אני שמחה מאוד שיש שתי נשים משמעותיות באיחוד מפלגות הימין. היו לנו הרבה מאוד מיזמים משותפים, כשהיינו שותפות בניהול פורום הנשים של הבית היהודי. אמרתי לא פעם שהמהפכה הנשית הגדולה ביותר בשני העשורים האחרונים היא לימוד התורה לנשים, השאיפה שנשים תהיינה מיוצגות יותר בכל חלקי העשייה הציבורית. עידית הייתה צמודה אליי שש שנים, ומכירה את העבודה. נשים בכנסת מביאות הנהגה שמסוגלת לראות גם מה מפריד וגם מה משותף. כשהלכתי עם זהבה גלאון למהלך של הפללת לקוחות זנות, או עם מרב מיכאלי על החוק לתמיכה בניצולי שואה נזקקים, ידענו מהם הנושאים שבהם פעורה בינינו תהום, אבל במקומות שכן הסכמנו שילבנו ידיים בכל הכוח".
מועלם־רפאלי שומרת כמעט בקנאות על פרטיותם של בנט ושקד. היא לא מתייחסת בשום שלב למתחים שהיו בין השניים, גם כשאני מזכירה ששקד התחרטה על הקמת המפלגה כבר בתחילת הדרך. "בכל מה שקשור לאיילת ונפתלי, אני מציעה לך לשאול אותם. יש ביניהם מערכת יחסים קרובה, תפיסות משותפות ושיתוף פעולה הדוק. שניהם אנשים מוכשרים וישרי דרך שעשו טוב גדול בפוליטיקה".
עם תחילת הקמפיין של הימין החדש נראה היה כי מועלם עוברת אל מאחורי הקלעים. תקרית אחת זכורה במיוחד מהימים הראשונים שאחרי הקמת המפלגה, אז אמרה בכנס שבו השתתפה יחד עם שקד כי "ישראל צריכה ללכת למקום של מחויבות להלכה". בתקשורת יוחסה לה שאיפה לכינון מדינת הלכה, והמפלגה שחרטה על דגלה שותפות בין דתיים לחילונים ספגה ביקורת על כך שאחת מנציגותיה עדיין מדברת בשפה של הבית היהודי. במערכון של 'ארץ נהדרת' נראו בנט ושקד חוגגים את פתיחת המטה, ואילו למועלם־רפאלי נתנו כתובת שגויה כדי שלא תגיע.
האם באמת נעשו ניסיונות להעלים אותך מהחזית? נעלבת מהניסיון הזה?
"לא העלימו אותי ולא נעלבתי. גם לטענה המופרכת של מדינת הלכה עניתי. הרי באותו ערב שבו כתב גל"צ הקליט אותי וטען שאני רוצה מדינת הלכה, אמרו כתבים אחרים שנכחו במקום שהם לא שמעו אותי אומרת את הדברים. מי שמכיר אותי יודע שזו לא תפיסת העולם שלי. ייצגתי את הימין החדש, חרשתי את הארץ ועבדתי על נושאים נשיים בלי הפסקה. לא התרשמתי שניסו להעלים אותי. יש אמון גדול ביני ובין נפתלי ואיילת".
אבל דחקו אותך מהמקום השלישי לחמישי.
"זה סוכם מראש. המחשבה הייתה שלמקומות האלו אנחנו רוצים להביא אנשים מעשייה גדולה אחרת".
בימים האחרונים, לצד דברי הפרידה של המערכת הפוליטית והתקשורת לשרים שקד ובנט, זוכה גם מועלם־רפאלי לנחת ציבורית ולהכרה בפועלה. גם בצד השמאלי של המפה הפוליטית מצטערים על עזיבתה, ומועלם רואה בכך הכרה בעשייתה לאורך השנים האחרונות. "אני שמחה שאני אחסר… אם הייתי פורשת ולא הייתי חסרה לאף אחד, זה היה לי נורא עצוב. הבאתי קול אחר על פריפריה, זהות יהודית, ערכי משפחה, נשים, קול קריטי בציבוריות הישראלית. מרגש אותי שאנשים כותבים לי ומדברים על הקול המיוחד שלי בכנסת.
"אני אישה אהודה ואהובה בכנסת כי אני אכפתית. אני אוהבת בני אדם ורואה בכל אחד עולם מלא. המציאות שבה מישהו חושב אחרת ממני לא אמורה לסמן אותו, אלא להגיד שהוא לא חושב כמוני אבל אפשר לשתף איתו פעולה. מאוד מרגש שעובדי כנסת מטלפנים אליי ומצרים על זה שלא אהיה, כי אלה אנשים שכבר עברו הרבה מאוד שנים שם והרבה חברי כנסת".
לסיום מעניקה מועלם־רפאלי שני טיפים לחברי הכנסת החדשים שיגדשו את אולם המליאה ב־30 באפריל: "לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם כל חברי הכנסת, ולראות כל הזמן את האנשים בכנסת. שהדלת שלך תמיד תהיה פתוחה. ולראות גם את עובדי הכנסת, כי הם אנשים שנמצאים שם כדי לעזור לח"כים להוציא את כל התוכניות שלהם לפועל". 
