 |
אדם שמכיר היטב את אריאל שרון פתח שלשום את עיתוני סוף השבוע. עיניו חשכו. הוא הבין ששרון עומד להכות בכל הכוח, עוד לפני שהשמש תשקע. "אריה זקן", אמר מקורב אחר, "לא דוחפים אל הקיר: הוא אמנם זקן, אבל עדיין אריה". לאריאל שרון יש אינסטינקט פוליטי מצוין. כמו כריש, הוא מריח בימים האחרונים את הדם במים הפוליטיים. רק שהפעם, בתחושה משונה, הוא אינו מריח את דמם של יריביו, אלא את דמו שלו. הוא רואה כיצד כאשר הוא כבר מוכן לפשרה שתגמד ותצמצם את ההתנתקות, נתניהו ושאר השרים מסרבים לה. הוא חש בתיאום השקט בין נתניהו לבין סילבן שלום ולימור לבנת. הוא רואה את היערכות הכרישים האחרים. בתגובה, הוא מזגזג באוקיינוס: מחליט להביא את התוכנית המלאה המדורגת, חוזר בו, מחליט על תוכנית מצומצמת, חוזר בו, ועכשיו מחליט על התוכנית כולה. יש התפתחויות סמויות מן העין. מעון פרס הבהיר בימים האחרונים לאריאל שרון שהוא באמת ובתמים לא יבוא לממשלת אחדות עם תוכנית מצומקת. משמעות הודעת פרס היא הפלת הממשלה הוודאית במקרה שתוכנית "קטנה" תובא לממשלה; סיבה טובה מספיק להמר על התוכנית הגדולה. עיתוני סוף השבוע הנחיתו מהלומות מחץ על אמינותו ויכולתו של שרון להנהיג את ישראל. חמור מזה: מבחינת שרון, אירועי הימים האחרונים גרמו לתחילת התמוטטות מעמדו בתוך הליכוד. וכששרון קרא באחד העיתונים שהוא ראש ממשלת נתניהו, במילים פשוטות, הדם עלה לו לראש. במצבים מסוג אלו לשרון יש טקטיקה ברורה, שאותה ניסה להנחיל לכל קצין צה"ל שאיתו שוחח אי פעם. היא מנוסחת בשורה אחת, מאוד בהירה: "תוציא אותם משיווי משקל". שרון רץ על המשפט הזה עוד מהימים שהיה מפקד יחידה 101, דרך צליחת התעלה, הקרבות על הנהגת הליכוד, המלחמה נגד הפלשתינים. בכל פעם שהוא מגיע לנקודת משבר קשה, הוא מבצע תפנית מפתיעה, יוצאת דופן בחריפותה, שמגמתה לגרום לאויב המסכן לרוץ לאמא, הביתה, ומה שיותר מהר. כעת נותרו בפניו שלוש אפשרויות מרכזיות: אחד משרי הליכוד יחזור הביתה לזרועותיו של שרון ויוותר על התנגדותו להתנתקות, דבר שנראה בלתי סביר, או ששרון ינסה להוביל לבחירות, והאפשרות השלישית: ששרון יפטר כמה שרים וישלח אותם הביתה. ואביגדור ליברמן כבר יכול להתחיל לארוז, משום שהוא המועמד הראשון. יש תמיד עוד אפשרות אחת: שראש הממשלה לא יעשה כלום. במקרה של שרון, ולאור השנים האחרונות, לא כדאי לשלול אפשרות כזו על הסף.
|
 |
 |
 |
 |
|
|