 |
/images/archive/gallery/139/600.jpg דר שביט מטיאס
צילום: פלאש 90  |
|
|
|
|
| "איננו מקילים ראש בחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי. יש בה הרבה קביעות משפטיות שחייבים לתת להן שימת לב מירבית, עם כל הביקורת נגד חוות הדעת". ד"ר שביט מטיאס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים בינלאומיים, עומדת בראש הצוות שימליץ על צעדים בעקבות הפסיקה האנטי-ישראלית. בראיון ראשון היא מספרת על ישראל שאחרי עידן האו"ם-שמום |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
משה כהן , מוסף שבת
16/7/2004 6:00 |
|
|
|
|
|
|
|
שבוע לא קל עבר על ד"ר שביט מטיאס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים בינלאומיים וראש היחידה להסכמים בינלאומיים ותביעות בינלאומיות במשרד המשפטים. זמן קצר אחרי פרסום חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, מינה שר המשפטים יוסף לפיד את מטיאס לעמוד בראש צוות מצומצם, שאמור לגבש ניתוח משפטי והמלצות בעבור הדרג המדיני, בכל הקשור לפסיקה האנטי-ישראלית. בצוות חברים בכירים במשרדי המשפטים, החוץ והביטחון, נוסף לנציגים של צה"ל. הצוות פנה גם לכמה אישים מן האקדמיה, שיסייעו כיועצים חיצוניים.
"איננו מקילים ראש
בחוות הדעת של האג", אומרת ד"ר מטיאס בראיון ראשון. "יש בה הרבה קביעות משפטיות שחייבים לתת להן שימת לב מירבית, עם כל הביקורת נגד חוות הדעת. בית הדין בהאג נחשב למוסד המשפטי העליון בקהיליה הבינלאומית, ואין מקום לזלזל בו או בהמלצותיו, גם אם יש כאלה שיחשבו כך או אחרת על בית הדין. גם אם אנחנו כואבים, כי אין בחוות הדעת התייחסות לטרור הנוראי, אנחנו חייבים להיערך לכל התוצאות המשפטיות והאחרות האפשריות. אנחנו נבדוק במהירות האפשרית - בתוך כמה שבועות - את המשמעויות של מה שקרה בהאג, מכל ההיבטים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הרכב בית הדין הבינלאומי בהאג. צילום: אי-פי
|
|
|
 |
|
 |
|
היסטוריה ארוכה
|
|
|
 |
|
|
|
היחידה הבינלאומית הוקמה ב-1999, תפקידה המוגדר היה להעמיד לרשות משרדי הממשלה השונים וגופי המדינה ייעוץ משפטי בתחום המשפט הבינלאומי - תביעות, הסכמים, משאים ומתנים וגיבוש מדיניות בתחומים שונים. בראש היחידה הוצבה מטיאס, שעד אז הספיקה לשרת כפרקליטה בפרקליטות מחוז תלאביב, לסיים לימודי תואר שני ודוקטורט בארצות-הברית, ולעסוק בעריכת דין במשרדי עורכי דין בוושינגטון. כשחזרה לארץ, היתה שותפה במשרדו של יגאל ארנון, ועסקה בעיקר בעסקאות היי-טק. בין לבין, גם הספיקה ללמד בפקולטות למשפטים בארץ ובארצות הברית.
כשמונה מני מזוז ליועץ המשפטי לממשלה קיבלה מטיאס שדרוג נוסף, כאשר זכתה בתואר המשנה ליועץ. בכך, סומן התחום שבו היא עוסקת, כתחום לא פחות חשוב מתחומי המשפט הפנימי של ישראל. במילים אחרות: בעיני אנשי המקצוע, תם עידן "או"ם שמום", כאמירתו המפורסמת של בן-גוריון משנות החמישים. במשרד המשפטים הבינו שלחשיפה האינטנסיבית שישראל זוכה לה בעולם, יש מחיר - וצריך לתת מענה משפטי הולם.
בעניין הפסיקה האחרונה בהאג מספרת מטיאס כי "הנחיית היועץ המשפטי לממשלה היא לבדוק את חוקיות הגדר לאור פסיקת בג"ץ, שמתייחסת בוודאי גם לכללי המשפט הבינלאומי".
בג"ץ, לדברייך, שקל את שיקולי המשפט הבינלאומי, אך העובדה היא שבהאג התעלמו ממנו, והפסיקה אחרת לגמרי.
"הנשיא ברק ובית המשפט העליון הם בעלי יוקרה גדולה בעולם. גם שופטי בית המשפט העליון האמריקני אומרים זאת. החלטת בג"ץ בעניין הגדר פורסמה כבר לאחר שבית הדין בהאג נתן את החלטתו, חתם עליה, ושלח אותה לתרגום. אני יכולה לשער שלו היתה החלטת בג"ץ מוצגת באופן רשמי בפני בית הדין בהאג, היה ניתן לה משקל מסוים, אם כי בוודאי היו גם שופטים שהיו סוברים אחרת.
"לבג"ץ יש היסטוריה ארוכת שנים של התמודדות עם נושאים שהם קרובים למרקם חיינו, ולפורומים אחרים אין את ההבנה הזאת. עם זאת, אני לא יכולה להעריך מה היה קורה אם היינו מתייצבים בהאג, האם בית הדין שם היה מגיע לאותה פסיקה שהגיע אליה בג"ץ. ייתכן שכן וייתכן שלא".
בין השורות אפשר להבין שמטיאס, כמו שר המשפטים יוסף לפיד, היתה מעדיפה שישראל לא תחרים את ההליך, ואף תשגר נציג מטעמה לחבר השופטים. אבל בדרג המדיני הבכיר זו היתה עמדת מיעוט.
אז לא היה עדיף פשוט לשלוח להאג נציג ישראלי?
"אנחנו עוסקים עכשיו בהסתכלות קדימה ולא אחורה. יגיע הזמן, בוודאי, שבו נידרש לחשוב על המדיניות שלנו בפורומים בינלאומיים, ואז נבחן את השאלה, בין היתר, לאור הפסיקה בהאג, ולאור דעות שנשמעות מקרב אנשי אקדמיה או מאישים כמו נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר (שתמך בשליחת נציג - מ"כ). היו בקרב המשפטנים דעות חלוקות בעניין הזה. השר לפיד רצה שנמנה שופט שיופיע בפני בית הדין בהאג ויסביר את עמדת ישראל, אך דעתו לא נתקבלה על ידי מקבלי ההחלטות. ההחלטות לגבי ניהול התיק, שיש בו גם היבטים מדיניים רבים, התקבלו על ידי הדרג המדיני.
"חוות הדעת של בית הדין בהאג בעייתית מהרבה בחינות, ואנחנו בוחנים אותה. גם בחוות הדעת גופא יש כמה וכמה התייחסויות לכך שהמסקנות התקבלו על סמך המידע שהיה בפני השופטים ותו לא. על כך שלא כל העובדות המלאות והטיעונים המלאים היו בפניהם. חשוב להדגיש גם שהשופטים מתייחסים לתוואי ספציפי של הגדר - והתוואי הזה ממילא כבר שונה פעמים רבות, ועוד ישונה שוב עקב פסיקת בג"ץ.
"בחוות הדעת הנפרדות של כל אחד מן השופטים, מותחים חלק מהם ביקורת נוקבת על אופן קבלת חוות הדעת והיעדר הביסוס העובדתי שלה. הדבר מעורר סימני שאלה רציניים ביותר. אני מדברת על השופט היפני, השופט ההולנדי והשופטת הבריטית, שלא לדבר על הצהרת השופט האמריקני בורגנטל, שמקעקעת את ההחלטה, לטעמו, בעניין התוואי - הואיל והתקבלה בצורה גורפת בלא שנבחנו כל העובדות".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/130/669.jpg
 |
|
|
גדר ההפרדה
|
|
 |
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/108/376.jpg | | | "הנשיא ברק ובית המשפט העליון הם בעלי יוקרה גדולה" | | | ![]()
|
|
|
|
|
