 |
/images/archive/gallery/141/319.jpg עדי אזר
ארכיון  |
|
|
|
|
| בוועדה לבחירת שופטים בדקו שמועות על חייו האישיים, אך העלו חרס * רק לפני עשרה ימים הוא פסק לרעת רוצחיו של הנהג דרק רוט * חבריו מספרים על איש עם כריזמה ממגנטת, אוהד הפועל תל-אביב קנאי, אב לילדים שמעריצים אותו ומקצוען מהמדרגה הראשונה * אז מי הגיח ביום שני בערב לעבר מכוניתו, שלף אקדח וירה למוות בשופט מחוזי בישראל? * חייו ומותו |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמרי אסנהיים
24/7/2004 7:00 |
|
|
|
|
|
|
|
שעות ספורות בלבד חלפו השבוע מניכוסו של השופט הנרצח עדי אזר והפיכתו לסמל לאומי, קורבן השלב הסופי בהידרדרות החברה הישראלית, ועד להודעת המשטרה שחקירתה מתמקדת במניעים אישיים לרצח. השמועות סביב השופט המנוח החלו להתעופף.
אותן שמועות, בתחום היחסים שבינו לבינה, אפפו את אזר עוד בחייו. השבוע התברר כי הן הביאו בעבר כמה מחברי הוועדה לבחירת שופטים לבצע בדיקות לקראת הדיונים בנוגע למינויו לשופט קבע בבית המשפט המחוזי.
"היתה בזמנו בדיקה במערכת המשפט על השמועות שהתגלגלו", מספר חבר קרוב של אזר, "אנשים שלא רצו שעדי יקודם במערכת לכלכו. עדי סיפר לי שבדיעבד התברר לו שביצעו עליו בדיקה יסודית, אבל אלו היו סתם השמצות. מאוחר יותר הן הופרכו". " אף שמועה אז לא הפכה לעובדה", אומר בתגובה עורך-הדין יורי גיא-רון, חבר הוועדה לבחירת שופטים. "אני לא רוצה לומר מה בדקתי ומה לא.
במקרה של אזר היתה התנגדות רשמית אחת למינויו לשופט מחוזי קבוע והיא היתה על רקע מקצועי. הדברים שנגעו לחייו האישיים של אזר הגיעו לוועדה באמצעות שיחות בלתי אמצעיות בלבד. אני מבין את העניין הרכילותי בנושא, אבל אני חושב שההתעסקות העיתונאית בו פוגעת, מיותרת, ואפילו מזעזעת".
שמועות דומות לאלה שהועלו בפני הוועדה הגיעו השבוע גם לצוות החקירה המיוחד של המשטרה. בני משפחת אזר העדיפו השבוע לדחות את האפשרות שהמניע לרצח
היה אישי. בת משפחה קרובה אף הביעה חשש שהלחץ האטומי המופעל על היחידה המרכזית במשטרת מחוז תל-אביב לפענח את הרצח הוא שדחף לכיוון חקירה זה.
בימים שחלפו מאז יום שני בערב התברר בנוסף, כי בניגוד להצהרות לפיהן אזר עסק בנושאים משפטיים אזרחיים בלבד, אחת מהחלטותיו האחרונות נגעה דווקא לתחום הפלילי. ב-11 ביולי שמונה ימים לפני הירצחו, דן אזר במסגרת קדם משפט בתביעתה של ראיסה בוזקשווילי נגד רוצחי נהג המונית דרק רוט, משה בן-איבגי וארבל אלוני.
במהלך אחת מחופשותיהם, תקפו השניים את התובעת. באמצעות עורך דינה אהרון ברקאי דרשה בוזקשווילי לחשוף את תיקי שיחותיהם עם העובדים הסוציאליים בכלא, כדי לבדוק על סמך מה הותר להם לצאת לחופשות.
למרות התנגדות נחרצת של מייצגי הנאשמים, החליט אזר להורות על חשיפת התיקים בתוך 90 יום. "בשיחות האסירים עם העובדים הסוציאליים יש כדי לשפוך אור על המידע שהיה בידי המדינה לפני שניתנה לאסירים החופשה אשר במסגרתה ביצעו את התקיפה", כתב אזר בהחלטתו. אחד הרוצחים, בן-איבגי, נמלט לאחרונה במהלך אחת מחופשותיו מהכלא וטרם הוחזר אל בין הסורגים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עם הפועל עד מילאנו
|
|
|
 |
|
|
|
בעיתונים למחרת הירצחו התנגשו עדויות מכריו של אזר שסיפרו על דמות ססגונית, מלאת חוש הומור, חובבת נשים ומוערכת מאוד בעולם המשפט, עם חזותו האפורה משהו שניבטה מהתמונה הרשמית של הנהלת בתי המשפט. הוא נולד בתל-אביב בנובמבר 1955 וגדל ברחוב קפלן.
אביו, חבר "דן", נפטר כשהיה בן תשע (העובדה כי בנו של אזר, עומר, יחגוג בשבוע הבא יום הולדת תשע זכתה מיד להקשר התקשורתי המתבקש). אמו הקשישה מתגוררת כיום בבית אבות במרכז הארץ.
סיפור ילדותו של אזר לא שונה ודאי מזה של אחרים שגדלו בתל-אביב של שנות השישים. מכריו מבית הספר היסודי זוכרים כיצד החליטו יום אחד הוא וחבריו לבנות מכונית בה יתחלקו ביניהם במהלך השבוע. לצורך העניין גויסו מנוע משומש של מכסחת דשא וכמה קרשים. כעבור זמן קצר נגוז החלום לסיבובי דאווין בעיר.
אגדה נוספת על אזר מאותן שנים מספרת כיצד באחד משיעורי המלאכה בבית הספר התבקשו הוא וחבריו ליצור ג' ירף מחימר. אזר בנה קרנף, וזכה בתמורה לגערות קולניות מצד המורה. כבר בגיל צעיר מאוד הפגין אזר ניצני מרדנות ראשונים.
בני משפחתו נחשבו באותן שנים לאוהדי מכבי שרופים. אדום נחשב צבע מקולל. למרות זאת, הפך אזר לאוהד הפועל קנאי. גם העונה לבש את בגדי הקבוצה וסחב את ילדיו לבלומפילד לראות את האדומים.
במסע המופלא של הקבוצה באירופה לפני שלוש שנים הצטרף אזר עם בנו, תום, למשחק במילאנו, ובטיולים אחרים בחו"ל נהג לבחון את בני המשפחה בשמות כוכבי הקבוצה. "לא יכולתי לעבור בלובי של בית המשפט בלי שהוא ישאל מה עם הפועל", מעיד עו"ד ארי שמאי, חבר.
בשנת 73' התגייס אזר לצבא, ושירת כמאבחן פסיכוטכני. ביום הראשון של קורס המאבחנים בצריפין הכיר את אשתו הראשונה, אורנה אבידן. לימים שירתה גם בתם המשותפת, ליהי, באותו תפקיד. בפגישה הראשונה גילו בני הזוג כי שניהם נולדו באותו יום.
"זו היתה אהבה ממבט ראשון", מספרת אבידן. "עדי לא היה איש יפה, אבל היתה לו כריזמה ממגנטת. איש שיחה מבריק ומשעשע בצורה בלתי רגילה. אמרתי לו פעם:'עדי, אתה חייב להפסיק להצחיק אותי' כי שרירי הלחיים שלי כאבו עד דמעות.
"הוא היה בן זוג רומנטי וספונטני. יום אחד הסתובבנו בדיזנגוף. עברנו ליד חנות צעצועים והוא ראה בחלון הראווה רכבת חשמלית. הוא אמר:'כל החיים שלי רציתי כזאת רכבת'. נכנסנו וקנינו. כשיצאנו קפצנו והתחבקנו. הוא שאג:'יש לי רכבת חשמלית!'. באנו אלי הביתה ושיחקנו שעות".
לאחר שחרורו, החל אזר ללמוד משפטים באוניברסיטת תל-אביב. לחבריו סיפר עוד טרם השגת התואר הראשון ששאיפתו היא להיות שופט. הוא למד במחזור מוכשר בפקולטה למשפטים בתלאביב במסגרתו הוכשרו עו"ד עודד ערן, עו"ד ששי גז, השופטת רויטל יפה, הלוביסט-עיתונאי מנחם שיזף והשופטים שאול מנהיים ושאול שוחט. לפרנסתו עבד אז אזר בארכיון התמונות של "הארץ".
חברו הקרוב ביותר ללימודים היה אלי גולדשמידט, לימים פוליטיקאי ומגיש בטלוויזיה. "היינו חנונים", מודה גולדשמידט, "בעיקר התכוננו לבחינות וסיכמנו פסקי דין באנגלית. הלימודים הלכו לעדי מאוד בקלות. לא הכרתי מוח משפטי מבריק משלו: זיכרון פנומנלי, יכולת להבדיל בין עיקר לטפל.
"היינו יושבים ביחד בבית שלו ושל אורנה בנאות אפקה ולומדים. היתה לו בבית את כל סדרת הספרים של ג'יימס הדלי-צ' ייס. הוא זכר את כל התעלומות והפתרונות בספרי המתח שלו. במפגשים חברתיים הוא היה רוקד, שותה ונחשב לאדם מאוד מוחצן".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
