 |
/images/archive/gallery/149/256.jpg חבריו של ב' מפלוגת עיט.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
| "אי אפשר להיות מוסרי במחסום ב-100%" |
|
| חיילי פלוגת עיט השתחררו לא מזמן, אך המלחמה
שלהם מתחילה רק עכשיו: סמ"ר ב', חברם לפלוגה
עומד לדין אחרי שתועד מתעלל בפלשתיני במחסום |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
חן קוטס-בר ואיתן רבין
6/8/2004 8:14 |
|
|
|
|
|
|
|
"מאות פלשתינים מתקרבים למחסום יותר ויותר, עוברים את קו העצירה. היינו מנסים לדרוך את הנשק, אבל זה כבר לא הפחיד אותם. הם היו אדישים. היינו מוציאים רימון הלם ועושים כאילו אנחנו פותחים את הנצרה. גם מזה הם כבר לא פחדו. לא הזיז להם. אתה רוצה להזיז מסה של אנשים ואין לך אפשרות. בסוף אתה עולה על בטונדה וצועק 'עופו אחורה.' אין לך כלים אחרים. אתה צורח ודוחף נשים זקנות, צורח בהתקף אמוק על נשים וילדים ואחרי זה מנסה לדחוף אותם, כי זה הפתרון היחיד שנשאר לך. מכאן זה נשמע מטורף, אבל שם, במחסום, זה לגיטימי. פתרון אחרון. אתה כל הזמן בלחץ. אתה צריך להיות גם מפקד של חיילים, גם סדרן של כל המחסום, אחראי על מי שמולך, בטחונית, מבצעית. זה שיגע אותי, הרס. כמה שניסיתי להיות יותר הומני, ככה יותר נדפק לי המוח. ראיתי יותר כמה חרא שם. הראש נשחק. הייתי חוזר לחדר, נשכב על המיטה, פותח ת'פה ולא יכול לדבר. הייתי שוכב, מסתכל בתקרה, בוהה. קרסתי. לא תפקדתי כמפקד. אפילו הבנאדם הכי מוצק ערכית וחזק מוסרית, מתפרק במחסום. יש שם אווירה בעייתית. יד קלה על ההדק. מרגע שעוברים את הגבול, בקטנה, כבר אפשר לעשות מה שרוצים. יש מכות, סטירות, בעיטות. מי שדורש 'תלכו למחסום ותהיו מוסריים במאה אחוז,' פשוט מגוחך.
זאת משימה בלתי אפשרית."
הדובר הוא סמ"ר סרגי זמנסקי, בן ,21 בוגר מחזור אוגוסט 01 בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים וסמל מחלקה בפלוגת מרס .03 לפני שבועיים השתחרר מצה"ל. במשך חודשיים וחצי הוא היה מפקד משמרת במחסום חווארה, שמפקח על הכניסה והיציאה משכם, "ממלכת השטח האפור," בפי בוגרי הפלוגה. זה היה בחורף. החליף אותו סמ"ר ב,' בן מיעוטים, לוחם מצטיין, בוגר המחזור של סרגי, סמל באותה פלוגה.
ב' מואשם עכשיו בעבירות של התעללות בנסיבות מחמירות, תקיפה, חבלה במזיד והתנהגות שאינה הולמת, במהלך שירותו במחסום חווארה. בין השאר צולם על ידי צוות צילום של חיל החינוך בצה"ל כשהוא מכה פלשתיני אזוק. סטר לו פעמיים. אחר כך לקח אותו לאוהל בידוק נשים שהוקם במקום, כיסה את חלון האוהל והכה את העציר במכת אגרוף בבטנו. במקרה אחר, במהלך בידוק במחסום, בעט בפלשתיני ליד אשתו וילדיו ונתן לו אגרוף בפנים, לאחר שאותו פלשתיני התפרע במחסום וניסה מספר פעמים לעבור ללא אישור. ב' לא הסתיר את המעשים מהמצלמה. הוא אפילו טרח להסביר לצלם מדוע הוא עושה אותם.הקלטות האלה,ובהן התמונות המזעזעות של ב' מכה פלשתינים, פורסמו באתר האינטרנט של "מעריב,NRG ," ושודרו בכל העולם. ב' נעצר. על שמו ומקום מגוריו הוטל צו איסור פרסום.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עצומה לרמטכ"ל
|
|
|
 |
|
|
|
בעקבות מעצרו של ב' ופרסום הקלטות, החליטו חבריו מהגדוד לצאת למסע הסברה שיבהיר מה עובר על לוחמי צה"ל במחסום חווארה. מדובר, הם מדגישים, במחאה אישית. לא פוליטית. הם מרגישים שנעשה לב' עוול. הם לא מצדיקים את מעשיו, אבל טוענים שהוא קורבן של סיטואציה, שכתב אישום יכול היה להיות מוגש נגד כל אחד מהם. ב,' הם אומרים, לא אשם. המערכת אשמה. אנחנו, כחברה, אשמים. סמ"ר ב' אולי נסחף, אבל התנהגותו לא היתה חריגה.
מיד לאחר שהחזירו ציוד בבקו"ם התארגנו למאבק למען ב,' בהנהגתם של סמ"ר זמנסקי, סמ"ר מיכאל אמן וסמ"ר רן רידניק. התוכניות שהיו להם לנסוע לטייל הוקפאו. כל מעייניהם נתונים עכשיו לעניין הזה. השבוע הפגינו מול משרד הביטחון בקריה. במקביל חתמו למעלה מ50- מלוחמי הפלוגה על עצומה שנשלחה לרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון, לחברי המטה הכללי, לשר הביטחון ולנשיא המדינה. וזו לשונה:
"אנו, בני מחזור אוגוסט ,2001 לוחמים ומפקדים בגדוד ,202 שבמהלך שירותנו שירתנו ופיקדנו על מחסומים באיו"ש, מבקשים להביא בפניך את תחושותינו הקשות על העוול הקשה שגורמת המערכת המשפטית הצבאית לחברנו, אנו מבקשים להבהיר כי חלק מהמעשים שעשה ב' אינם ראויים ואינם מקובלים עלינו.
"ברור שהמעשים לא נעשו מתוך סאדיזם או רצון לפגוע או להשפיל את הפלשתינים. כולנו נאלצנו, בשלבים כאלה או אחרים במהלך שירותנו במחסומים, להשתמש בכוח כדי לעמוד במשימה. מה שעומד בבסיס ההתנהגות, הוא רצון כן של חייל הנתון בלחץ נפשי בסיטואציות קשות ובלתי אפשריות מתוך מחשבה שאם 'יצפצפו עלינו' ולא יחששו מאיתנו, לא נוכל לבצע את המשימה שלשמה הוצבנו שם: מניעת מעבר מתאבדים ואמל"ח לתוככי מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ב' מתעלל בפלשתיני במחסום חווארה. צילום: NRG מעריב
|
|
|
|
|
|
|
משחקים משעמום
|
|
|
|
|
|
|
סמ"ר אמן: "ברור לכולם שיש בעיה. הכתובת נמצאת על הקיר. הבעיות הערכיות מתחילות בדברים הכי קטנים, הכי פשוטים, כל מיני משחקים שמשחקים עם הערבים בגלל שהמחסום לא טכני, שאין דבר אלקטרוני שיוצר הפרדה בינינו לבינם."
תן דוגמה למשחק כזה.
"שואלים פלשתיני, 'וון אל בידובי'? הוא אומר, 'שובי דובי,' וכולם נקרעים מצחוק. או 'וון ארמה,'? הוא אומר ',שווארמה' וכולם צוחקים. או שאומרים לו, 'תעביר את כל התחנות לגלגל"צ,' אומרים לו לשיר שירים ישראליים. משם זה מידרדר. אפשר לצחוק עליהם, ובסוף אפשר גם להרביץ להם. לא מרוע. משעמום. זאת סיטואציה שבה לחיילים יש המון כוח, וכולם נענשים בה, גם החייל שלבו נהיה גס."
ראיתם מכות במחסום?
זמנסקי: "פעם מישהו ניסה לעבור את המחסום בכוח. אחד החיילים תפס אותו בחולצה. הביא לו אגרוף בפנים. החיילים קפצו עליו. פוצצו אותו. שמו אותו על הרצפה ומחצו אותו. אני די הצלתי אותו. אחרת היו מפרקים לו ת'דודה. הרמתי אותו. אחר כך אזקתי אותו. הוא ישב מולי, הסתכל עלי וקילל אותי בפנים. הייתי צריך להתאפק, לא לעשות לו כלום. זה בעייתי. סיטואציה שנותנת לבנאדם להשתגע. הייתי נותן לתובע של ב' להיות שם יום אחד, שעה, הוא היה מתמוטט וקורס. כל אחד. אחר כך שיבואו וידברו איתנו על סאדיזם."
זמנסקי היה אחראי על משמרת הבוקר במחסום חווארה. שעה וחצי לפני תחילתה, בארבע וחצי, יש השכמה ותדריך של מפקד המחסום, שכולל דברים קבועים, בין השאר על איומים, התרעות, מקרים ותגובות. אחר כך יש תחקיר של רמה ממונה, קצין, על התדריך. סרגי אומר שבהרבה מקרים התחקיר הזה לא התבצע. הלוחמים עוזבים את הבסיס כשחדר האוכל עדיין סגור. הם מגיעים למחסום, שם מחכה להם טור ארוך של פלשתינים.
"אם היתה מגיעה אלינו ארוחת בוקר, זה היה רק בסביבות 12:00 ,11:00 בצהריים," אומר סרגי. "עכשיו השקיעו קצת, אבל כשאנחנו היינו שם, אפילו שירותים לא היו. לא לנו ולא לפלשתינים. היינו הולכים לשיחים לעשות את הצרכים. לא היו ספסלים. היה פח שהוא צילייה, אבל התור היה תמיד ארוך ממנו. אתה עומד שמונה שעות במשמרת, לפעמים יותר, עד שהמשמרת הבאה מגיעה להחליף אותך. אין לך שנייה אחת לנוח. בקושי אתה מוצא שתי דקות ללכת לעשן סיגריה. כל הזמן אתה מתרוצץ."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הכשרה של סדרן"
|
|
|
|
|
|
|
איזו הכשרה עברתם לקראת הפיקוד על המחסום?
"היתה שיחה, אני חושב עם המג"ד. דיברו איתנו גם מהמת"ק (מנהלת תאום וקישור) על מצבים שונים, על המחסום. שום דבר על הסיטואציות האנושיות. מי אני שאקבע שהזקנה תעבור או לא תעבור, אם יש לה או אין לה שבר מספיק חמור, או אם באמת יש לה קרע בבטן. מפקד במחסום צריך לעבור הכשרה של סדרן, לא של לוחם בצנחנים."
רידניק: "צריך חודשיים הכשרה מיוחדת, לפני שבאים למקום כזה. דילמות מוסריות, סימולציות, הסברים מפורטים. ההכשרה שלנו כלוחמים מתבזבזת שם. יש היום בצבא עודף אדיר של ג'ובניקים. שייתנו לנו להיות מופקדים על הביטחון במחסומים, והם יבצעו את עבודות הסידור והשיטור. זה יותר מורכב. אני הייתי פעם בסיור בעיר, בעקבות התרעה על מחבל. חטפנו אבנים, בקת"בים (בקבוקי תבערה,( ירו עלינו. אתה מסיים את המשימה וארבע שעות אחר כך, אתה כבר במחסום. היית לוחם, ופתאום אתה שוטר. זה קונפליקט. כל אחד חשוד בעיניך. אתה חושב 'אולי הוא יירה עלי.' אלה דברים לא פשוטים."
מנסקי: "אני זוכר יום גשום אחד. ירד ברד. הקצין שלי היה במחסום וההוראה היתה לא להעביר אף אחד. פתאום הגיעה אישה עם תינוק. היא היתה בשכם ורצתה לעבור הביתה, לחווארה. הוא עמד במחסום, יש שם גג ברזל, והוא רצה להעיף אותה כבר. הוא לא יכול היה לשרוד את זה שהיא עומדת מתחת לגשם ולא הולכת. הוא עמד ממש על הקצה של הגג, שלא יישאר לה מחסה, שתעמוד מתחת לגשם ותירטב ותלך כבר. הוא בנאדם טוב לב, אבל מערכתי נורא. אם הוא היה מעביר אותה, מה היה קורה? כלום. אבל היה לו הפרינציפ, אמרו לא להעביר אז הוא לא העביר. הוא עמד שם והיא עמדה מולו, מתחת לגשם, שעתיים. היא התחילה להרביץ לו, לשרוט אותו. היא נשארה כמה שעות ובסוף באה מונית שלקחה אותה חזרה לשכם."
אמן: "פעם בפינוי התנחלות שמנו מחסום, למנוע מתנחלים לעבור לפניו. ירד מתנחל, אמר לי, 'יא נאצי, יא זבל, איך אתה מעז לעכב אותי עשר דקות.' אמרתי לו, 'אתה יודע מה קורה עשר דקות מהבית שלך? לאנשים פשוט אין מושג."
ניסו לשחד אתכם?
רידניק: "לא במחסום. מישהו מביא לך תעודת זהות ובתוכה 50 שקל. אני העפתי אותו. הבעיה שעצם העובדה שמביאים לך כזה דבר, אומרת שיש מישהו שכן מוכן לקבל את זה."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא אנשים רעים
|
|
|
|
|
|
|
קשה להם להתראיין. הם לא רוצים שהחטיבה שלהם, חטיבת הצנחנים, תיפגע. אחרי קצת יותר משבוע באזרחות, הם כבר מודעים לפער שקיים בין מה שרואים משם, מהמחסום בחווארה, למה שרואים מכאן. על הפער הזה, הם יודעים, נסמך כתב האישום נגד ב.' עליו מבוססות הטענות נגד התנהלות חיילי צה"ל במחסומים. מאז התפוצצה הפרשה עם ב,' ואחריה פרשת הסטודנט הפלשתיני שנורה ביום ראשון בשבוע שעבר במחסום בית איבא בידי חייל צה"ל, מדברים על מקרים אלימים בשוליים של הצבא. חיילי פלוגת אוגוסט 01 לא מסכימים להגדרה. אם אלה השוליים, הם רחבים מאוד.
"יש עשרות מקרים של התעללות במחסומים. ברור שמשהו שם זועק לעזרה, אבל בצה"ל ממשיכים לטפל נקודתית, במי שתופסים במזל," אומר סמ"ר אמן. "אם צה"ל עושה מחסום, שיעשה אותו כמו שצריך.אף אחד מאיתנו לא אדם רע,אנחנו לא אנשים אלימים.מה שקרה לב' זה רגע אחד של עצבים.שתי סטירות לפלשתיני כשהוא כפות עשו את ההבדל, כי לתת בעיטה למי שאומרים לו לא לעבור והוא מנסה בכל זאת,את זה אני יכול להבין. אתה אומר לו 'רד למטה,' והוא אומר 'לא.' אתה אומר 'רד' והוא שוב אומר 'לא.' מה זה לא? זאת סכנת נפשות. אתה חייב שהמחסום יתפקד. כל אחד מאיתנו היה מגיב באלימות."
רידניק: "לפעמים אלימות היא משהו חיוני שצריך להשתמש בו. השאלה אם יודעים לשים את הגבול. אנחנו לא ראינו מקרים של סאדיזם לשם סאדיזם, כי ידעו שנמנע אותם בכוח. היו כן מקרים של ונדליזם, ביזה. בבתים, לא במחסום. האווירה הכללית היא בעייתית, גם אם רק במיעוט המקרים יש מכות. אני זוכר שהייתי פעם בסיור, ראיתי חייל שקרא לערבי והתחיל לצעוק עליו. הוא דיבר עם חברה שלו בפלאפון ואמר לה, 'תשמעי איזה יופי.' או כל מיני קריאות לערבי, 'בוא הנה, עוף, סתום ת'פה."'
אמן: "בסיטואציה כזאת מפחידה, אתה ממוקד בנושא המבצעי, שלא ייכנסו מטענים, שלא ייפגעו אנשים. אני מכיר את זה מהסיטואציה של מעצר, שמישהו קם ואתה בועט בו, שלא יעשה כלום, שלא ידקור. זה קרה לי. הרבצתי, כי במובן מסוים אמרתי 'אז מה,' השאלה המוסרית נדחקה הצדה, לטובת השאלה העיקרית, המבצעית. השאלה היא כמובן הגבולות. נכון שעשיתי את זה בפעילות מבצעית, לא לאדם כפות. עדיין, ב' לא התעלל בבני אדם. הוא רצה להשליט סדר במחסום. נסחף בלהט הרגע. בכל מגרש כדורגל שוטרים עושים דברים יותר גרועים."
אתה מצטער שבעטת בפלשתיני בזמן מעצרים?
"מה פתאום? זה היה צורך מבצעי לגמרי. זה כמו שתשאלי אותי אם רע לי שיריתי במחבל. אני גאה בעבודה שלי, אוהב אותה, אוהב את צה"ל, גאה במטרות שלו. אני חושב שיש פה טעויות ספציפיות שצריך לתקן, אבל זה הכל. זה מגעיל. בסוף יהיה פה פער בין לוחמים שנתנו שלוש שנים מהחיים שלהם, לג'ובניקים ומשתמטים וכל הפקידות הזאת, יפת הנפש. יש הרגשה של 'תוציאו אותם מהמחנה, זה לא אנחנו שמלוכלכים.' אבל הלכלוך על הידיים של כולנו."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ארבע קופסאות ביום
|
|
|
|
|
|
|
אחת הסוגיות הבעייתיות איתן מתמודדים חיילי צה"ל במחסום חווארה היא המוניות. אלה אמורות להמתין מאחורי קו עצירה, מרחק כמה מטרים מהמחסום. חבריו של ב' טוענים שכשהגיעו למחסום חווארה, לא היה סימון רשמי של קו עצירה. ב' היה זה שסימן את הקו, באמצעות צבע ושתי גרוטאות. עכשיו ב' נאשם, בין היתר, בכך שרץ לעבר מוניות שעברו את הקו ושבר את השמשות שלהן באמצעות הנשק האישי שלו. בשניים מהמקרים, על פי כתב האישום, נשקו של ב' היה טעון.
"מותר לנו להחרים מוניות בתנאים מסוימים, אם הן עוברות את קו העצירה," אומר זמנסקי. "הם כמובן עוברים את הקו, ואנחנו, איך נתפוס אותם? עם הרגליים שלנו. אסור לנו לירות עליהם, אז הם מצפצפים עלינו, מצפצפים על הצבא. זו אנרכיה. אין לנו שום כלים להתמודד עם זה. אנחנו רואים את המוניות עוברות את הקו, רצים לעברם, הם עושים לנו אצבע משולשת דרך החלון וממשיכים."
סרגי: "היתה פלוגה שבאה אחרינו והיה שם מ"כ שהשתגע עם המוניות. הוא נכנס עם חיילים לאחת שחתכה את הקו, והחליט שהוא מסתערב. נכנס לתוך שכם. עבר במחסום אחר, שם כמעט ירו בו, כי לא ידעו שהוא חייל. אחר כך הוא נשפט ברמת המג"ד, קיבל 28 יום בכלא ולא ישב יום אחד. היה עוד חייל שלקח מונית פלשתינית, התחיל לנסוע בה והתגלגל לתהום. יום אחרי שמצאו שם את הילד עם חגורת הנפץ, היה חייל שהחליט שהוא לא מעביר נשים וילדים. הוא החליט שכל ילד חשוד. המון שטויות קרו שם."
על הרקע הזה פעל סמ"ר ב.' חבריו אומרים שנוסף על הקשיים במחסום, היו לו גם קשיים בבית. זה לא תרם. הוא הגיע לפקד על מחסום חווארה בפברואר האחרון, אבל התקשה לעמוד במשימה. מי שהתבונן בו אז מתאר איך לאט לאט התמוטט. כעבור שבועיים במחסום כבר נעשה מדוכא, הסתגר. "ראיתי אותו שבור," אומר רידניק, "מדוכא לגמרי. הוא התחיל לעשן ארבע קופסאות ביום, היה נשאר על מדים, עם נעליים, ישן ככה, בין משמרת למשמרת. המצב שלו היה נוראי. הוא לא התקלח, לא אכל. מדי פעם היו מביאים לו אוכל לחדר. הוא היה רק בחדר שלו בין המשמרות, בוהה בתקרה או ישן."
אמן: "המפקדים ידעו. כל הזמן המ"פ היה בא, אומר כמה ב' לא מסתדר במחסום. ב' פנה לסגן מפקד הפלוגה. ביקש שיוריד אותו מהמחסום, אמר שהוא לא מסתדר שם. אנחנו הלכנו למ"פ. אמרנו לו שיוריד את ב' מהמחסום, במקום לרדת עליו. פחדנו שיקרה מחדל מבצעי, לא ערכי. כשב' היה חוזר מהמחסום, הוא היה אומר לנו, 'תודה לאל שכל החיילים שלי חזרו בשלום.' הוא ידע שהמצב על הפנים."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מה הוא סמרטוט?"
|
|
|
|
|
|
|
למה לא פניתם לקבל עזרה מקצין בריאות הנפש?
רידניק: "בקרבי? מה הוא סמרטוט שהוא יילך לקב"ן? זה לא מקובל."
סרגי: "גם אני נשברתי וגם אני לא הלכתי לקב"ן. הדגש הוא על זה שאתה יכול עוד הרבה, יש לך כוח. גם עם ב.' המ"פ אמר לו יש לך עוד, ואנחנו אמרנו לו יש לך עוד. זאת המנטליות וזאת הגישה ביחידות לוחמות, שאין לך מגבלות."
ואז הגיע צוות הצילום?
סרגי: "כן. המצלמה היתה במחסום חמישה ימים. אמרו לנו שכוח של חיל החינוך בא לצלם סרט תדמית על המחסומים. אנחנו פלוגה מוסרית. אף אחד לא אמר לנו 'תתנהגו יפה כי יש מצלמות.' אמרו לנו להתנהג רגיל, שאנשי הדרגות יראו מה באמת אנחנו עוברים."
רידניק: "ב' הוא אדם מוסרי. אדם רע היה אומר, 'אני אלך הצדה ושם אכה את הפלשתיני, לא ליד המצלמה.' זה גם מה שמראה שלא היתה לו שום כוונה להתעלל. הוא לא התנהג כמו שפן, אחד שליד המצלמה מלטף את הפלשתיני ושואל מה שלומו, וכשהמצלמה נעלמת נותן לו סטירה."
הקלטת בה צולם ב' מכה ערבים הגיעה לקצין חינוך ראשי, משם למפקד גדוד 202 ולמשטרה הצבאית החוקרת. ב' נקרא למג"ד. הוא ננזף והושעה מכל תפקיד פיקודי. עוד קודם לכן הועבר מתפקידו, חבריו אומרים שלא בגלל התנהגותו במחסום. מפקד הפלוגה סבר שהוא לא מתפקד כראוי כסמל, שציוד המחלקה שלו מוזנח. "את המג"ד, שהעביר את הדברים למצ"ח, אני לא מבין," אומר רידניק. 40-30" דברים כאלה נסגרים בתחומי המג"ד כל שנה. הוא שופט אותם, נותן מעצר ,28 אולי הדחה מפיקוד. המקרה של ב' היה צריך להיסגר ברמת הגדוד."
סרגי: "ב' עמד מול מצלמה. הוא לא הסתיר כלום. אני לא מבין איך המפקדים הבכירים, כל מי שנכנס במחסום הזה, אף אחד לא ראה מה הולך שם קודם. איך אף אחד לא עצר אותו, אם זה כל כך חריג."? אמן: "כולם ידעו מה מצבו של ב,' אבל השאירו פצצה בשטח. איפה הם עכשיו."?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לראות את הקלטת במזגן
|
|
|
|
|
|
|
אתם צפיתם בקלטת?
סרגי: "בהתחלה לא. פחדנו. חשבנו שנראה מחזות מזעזעים. אחר כך, כשראינו אותה, הרגשנו הקלה. נורא קל לראות את הקלטת מהמזגן בבית, ולשפוט. אבל צריך להיות בנעליו של ב.' לסיטואציה שם יש כוח אדיר." אמן: "שיראו תמונות של הפגנות בארץ, אנשים שוכבים על הרצפה ושוטרים ממשיכים לבעוט בהם. עושים עכשיו רעש, 'הצנחן המתעלל.' אנחנו לא מצדיקים מה שהיה שם, אבל אנחנו מבינים מאיפה זה בא."
רידניק: "אני ראיתי בשירות שלי דברים הרבה יותר מזעזעים ממה שיש בקלטת." אמן: "כן. היה אחד שירה למישהו במטען שהניח, וכרת לו את שתי הידיים." רידניק: "זה לא קשור. אני חושב שאין בנאדם שלא יוצא עם איזה טראומה כזו או אחרת מהשירות הצבאי. אין אדם שיוצא שלם בנפשו."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחלה שעיר לעזאזל
|
|
|
|
|
|
|
בני פלוגת אוגוסט 01 של גדוד ,202 ביניהם ב,' יצאו לחופשת שחרור ב24- ביוני. ארבעה ימים אחר כך זומן ב' לחקירת מצ"ח ונעצר. בחקירתו הודה במעשים שצולמו בקלטת. בנוסף סיפר שאחרי הצילומים שהה עוד כחודש ימים במחסום, והמשיך לנהוג באותו האופן. בראשית חודש יולי, בעקבות הממצאים, הוגש נגדו כתב האישום. חבריו לפלוגה אספו את מענקי השחרור שלהם והגיעו עם הכסף לעורך הדין שלמה ציפורי, בבקשה שייצג את חברם. ציפורי נעתר והחליט לייצג את ב' כמעט בהתנדבות. גם פקודיו של ב,' לוחמי פלוגת מרס ,03 שלחו לו מכתבי תמיכה. כיוון שהם משרתים בסדיר, הם לא יכולים לפעול למענו בגלוי. "ב' במצב נפשי מאוד קשה עכשיו," אומר אמן. "פעמיים ניסה להתאבד, בתלייה ובחיתוך ורידים. בתחילת המעצר שלו הוא לא אכל, לא שתה כלום, במשך חמישה ימים. נאלצו לתת לו פעמיים עירוי. בבית הדין הצבאי, כשראינו אותו, הוא היה גמור. לא הצליח ללכת. אנחנו סחבנו אותו. הוא מרגיש מופקר. בכפר שלו אומרים 'הנה, תרמת למדינה ועכשיו זורקים אותך לכלבים.' מדינת ישראל מצאה לה אחלה שעיר לעזאזל."
בית הדין הצבאי לערעורים, מפי השופט אל"מ מוטי לוי, מתח ביקורת קשה על תפקוד הצבא בפרשה. "אין זה ערעור המעצר הראשון הדן בפגיעה פיזית בתושבים מקומיים בשטחים מצד חיילים," כתב השופט לוי בהחלטתו. "לצערי, מהמקרה דנן עולה לכאורה כי ספק אם הפסיקה של בית דין זה הופנמה דיה. מעשיו של המערער נעשו בריש גלי. הייתכן כי מסכת כזו של מעשים היתה יכולה להתרחש ללא ידיעת המפקדים הישירה או בלי עצימת עיניים? האם צה"ל עושה כל שביכולתו כדי למגר את הרעה החולה של התנהגות בלתי חוקית של חלק מהחיילים המשרתים בשטחים? האמנם מדובר אך במקרים נדירים של עשבים שוטים, או שמא חלילה בהתנהגות שכיחה בקרב חלק מהמשרתים או בחלק מהיחידות? מדוע מפקד המחסום הינו חוגר בשרות חובה ולא קצין? האומנם לא היו למערער ולפקודיו ההכשרה המתאימה לשירות במחסום? מה נעשה בעניין זה בעקבות המקרים הקודמים, מה בדעת הפיקוד של הצבא לעשות בעקבות מקרה זה ודומיו? לצערי, למרות הדברים שנכתבו בעניין זה (בפסק דין אחר,( נראה כי הלקחים המתחייבים טרם הופקו."
ולמרות הביקורת על המערכת, החליט בית הדין להאריך את מעצרו של ב.' ב12- באוגוסט יחל משפטו בבית הדין הצבאי של פיקוד מרכז ביפו. חבריו למחזור מתכוונים ללוות אותו. הם לא ייצאו מן הארץ עד שיזוכה. המשפט שלו, הם אומרים, הוא המשפט של כולנו. "דיברנו אוף רקורד עם קצינים בכירים," אומר סמ"ר אמן, "הם אמרו לנו 'חטאנו, שלחנו אתכם למשימה בלתי אפשרית, תחת לחץ, בלי כלים מתאימים.' און רקורד, כולם שותקים. מתי יקום המפקד ששלח אותנו למשימה הזאת, שיהיה לו מספיק אומץ לב ציבורי ויעדיף את טובת החייל שנתן שלוש שנים מחייו על פני הקידום האישי שלו? אני מחכה למפקד הזה, שיחזיר לנו את האמון בצבא."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסנגור: המדינה היא העבריינית
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד שלומי ציפורי, סנגורו של סמ"ר ב,' סבור שיש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו, בטענה של "הגנה מן הצדק," הליך חריג בו בית המשפט מחליט לבטל את כתב האישום, בלי לדון כלל בתיק. "אסור שעל גב לוחם אחד יעמיסו את כל מחדלי הצבא ואת עצימת העיניים של כל שרשרת הפיקוד,"אומר ציפורי".כשצבא גורם לאדם להיכשל, שולח אותו במודע למשימה בלתי אפשרית, ללא מתן הכשרה, אז האדם לא צריך לשלם על כך את המחיר. תרומת הצבא לכישלון מכרעת ומדובר למעשה בכרוניקה של סרט צפוי מראש. יש להפוך את המשפט למשפטו של הצבא."
"חייבים לבטל את כתב האישום בגלל ההתנהגות השערורייתית של הצבא, היעדר הפיקוח ועצימת העיניים של הפיקוד ממה שקורה במחסומים. מדובר בחוסר מעורבות של המפקדים, מרמת הפלוגה ועד למטה הכללי. ב' ניהל את המחסום לאור יום, שבועות, לפי מיטב הבנתו, ואיש לא אמר לו שהוא נוהג לא כשורה. בנסיבות שנוצרו, לא הגון שהמדינה, שהיא העבריינית העיקרית, תמצה את הדין עם מי שכשל כתוצאה מהמחדלים שלה עצמה.
"צריך להבין שב' לא היה חריג ושהוא קורבן של המצב הבלתי אפשרי. אני מתכוון להעיד את בכירי צה"ל, סגן הרמטכ"ל היוצא, אלוף גבי אשכנזי, הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף ד"ר מנחם פינקלשטיין, קצין משטרה צבאית ראשית,תא"ל מיקי בראל,מפקד חטיבת הצנחנים, אל"מ יוסי בכר ואחרים, שיספרו לבית הדין ולעם ישראל מה עשו במשך ארבע השנים בהן נמצאים חיילים במחסומים על מנת שדברים כאלה לא יקרו. הצבא לא יכול להיתמם ולומר 'מדובר בחריג.' אמרתי לפרקליטות, אם אתם חושבים שב' הוא חריג, תבטיחו חסינות לחיילים שבכוונתי להעיד, ואז נראה עד כמה זה חריג. מובן שהפרקליטות סירבה. זאת לא הבעיה של ב.' זאת הבעיה של כולנו."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מח"ט הצנחנים: המחסום רע לכולם
|
|
|
|
|
|
|
לפני כמה שבועות ביקר אל"מ יוסי בכר, מפקד חטיבת הצנחנים, במחסום בו הוצבו חיילים מהחטיבה ואמר למפקד המחלקה, "תשמור על האנשים, שלא תידפק להם הקופסה." "התכוונתי שישמור עליהם טוב, שיישארו בני אדם," אומר בכר. הוא מודע לקשיים שיוצר השירות במחסומים אצל הלוחמים. "ברור לי שהמציאות שהמפקדים והחיילים מתמודדים איתה בפעילות בשטחים בכלל, וסביב שכם בפרט, היא קשה. המחסום הוא דבר רע. רע לכולם. לאוכלוסייה, אבל גם לחיילים. מדובר בנקודת תורפה מבצעית וערכית. לפני חודש וחצי, במכה אחת, הרגנו שמונה מבוקשים בשכם. מיד שאלתי, 'נו, אפשר להוציא את המחסומים,'? זה הדבר הראשון שעלה לי בראש. ברור לי שלא קל להיות במחסום. אנחנו מוקירים ומעריכים את ההתמודדויות שהלוחמים עוברים שם. ברור לנו שזה משפיע על מבנה האישיות ועל ההתנהגות שלהם ומותיר חותם עמוק. המחסום הוא אולי הפעולה הבעייתית ביותר מבחינתנו, השוחקת ביותר, שצורכת גם הרבה כוח אדם וגם יוצרת קשיים מעבר לקושי הפיזי, אבל היא פעולה שיש בה הכרח מבצעי. אנחנו עובדים על פי מבחן התוצאה. שכם היא היום בירת הטרור ואין ספק שהמחסומים סביבה מונעים פיגועים."
אל"מ בכר, כמו סא"ל גיא חזות, מפקד גדוד ,202 לא מתנגד למרבית הדברים שאומרים לוחמי פלוגת אוגוסט 01 של הגדוד. עם זאת, השניים גורסים שהמעשה שעשה ב' שעומד למשפט היה חריג והם מוקיעים אותו. "מדובר במיטב אנשינו, ואת רוב מה שהם אומרים אני מקבל," אומר בכר על חבריו של ב.' "אני לא מקבל את זה שהם אומרים, 'גם כל אחד מאיתנו, בנקודה כזו, במקום כזה, היה מתנהג כך.' הדרך שב' בחר בה היתה קיצונית, לא סבירה לחלוטין, גם במציאות הקשה של המחסום. ההתנהגות הקיצונית הזו היא לא מנת חלקם לא של רבים ולא של מיעוטם של האנשים. האירוע של ב' ואחרים כדוגמתו אלה אירועים בודדים. האם ב' היה הולך ומכה אנשים אם הוא לא היה במחסום? כנראה שלא. המחסום יצר אצלו קטליזטור. עדיין, זה קשור גם למבנה אישיות. לא כל גבר שאשתו מעצבנת אותו נותן לה סטירה, אבל יש כאלה שהאישה עושה דבר הכי קטן, וכבר הם מכים אותה. עובדתית, מדובר בחריג."
סא"ל חזות: "אני אמרתי לחבריו של ב' במסיבת השחרור שלהם, 'אתם הטובים שבבנינו.' אני מאוד גאה בהם, גם במה שהם עושים בשביל ב.' הם הרוויחו את זה בזכות. הם נתנו שלוש שנים לצבא, והיום הם מספרים לעם בציון מה קורה מחוץ לבועה, כי העם בציון לא יודע. הם לא ישבו בקריה ולא היו סרבנים. מבחינת החובה המוסרית כאזרחים, היום הם יכולים לדבר על כל דבר."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"נותנים לחיילים את הכלים הכי טובים"
|
|
|
|
|
|
|
חבריו של ב' טוענים שהוא לא אשם, שהמערכת אשמה.
"המערכת, מבחינתו של לוחם, זה אני. אני הכתובת," אומר אל"מ בכר. "המושג המערכת, מבחינתי, מכוון אלי קודם כל. האם המערכת לצורך העניין מתעלמת, לא מכירה בהתמודדות ובקשיים שהם עומדים בהם ולא מנסה לתת להם כלים? זה לא נכון."
רק לאחרונה אושר תקציב של עשרה מיליון שקל עד סוף השנה למחסומים באזור יהודה ושומרון. במקביל תוגברה הנוכחות של מפקדים במחסומים ונעשה ניסיון לשפר את התנאים בהם. "אחת הבעיות המרכזיות במחסום היא התשתיות," אומר בכר. "המחסומים לא בנויים למשימה שלהם, לכמויות האנשים שעוברים בהם. בגלל שהמחסום בנוי בצורה ארעית, נוצר קושי גדול בתפעול שלו, ועל הרקע הזה מתפתחים עימותים מול הפלשתינים. אנחנו נותנים לחיילים את הכלים הכי טובים שיש לנו להתמודד. לא תמיד הכלים האלה מספיקים. אנחנו עושים להם סדנת ערכים, שבאה לסמן עבורם מה חריג ומה מקובל. הקלטות שצולמו, נועדו לזה. מפקדי המחסום, על פי פקודת האלוף, צריכים להיות בוגרי קורס מפקדי מחסום. אנחנו מבינים שעשוי להיות בשהות במחסום משהו הרסני ודואגים להכנה מנטלית שלמה. הניסיון להתמודד עם הקושי הוא גם בזה שאנחנו שמים במחסום פלוגת מסלול, חדשה יחסית. מחלקה שנושאת בנטל ביצוע המחסום לא עושה את זה יותר מחודש וחצי-חודשיים, ויש כמובן גם טיפול משמעתי באירועים חריגים."
מה לגבי התלונה על כך שחיילים קרביים מוצאים את עצמם במשימות שיטור?
"אתה מחנך את הלוחם ברמה הבסיסית לאגרסיביות, ומה אתה מבקש ממנו במחסום? לשמור על איפוק ולהתנהג באדיבות הכי רבה שהוא יכול. זו סתירה לדרך שבא אתה מעצב לוחם, אבל אנחנו לא בוחרים את המשימות שלנו. אנחנו עושים את המשימות בצורה הכי טובה שיש."
את הקלטת בה מצולם ב' מכה פלשתינים העביר לאל"מ בכר מפקד הגדוד, סא"ל חזות. בכר צפה בה יחד עם ב.' "ב' ישר התחיל לבכות," אומר בכר. "אמרתי לו שאני חייב לדווח למפקדי על המעשים שלו. העדפתי לטפל בעניין משמעתית בעצמי, אבל זה לא קרה בסופו של דבר."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"תמיד יהיו תלונות"
|
|
|
|
|
|
|
אלמלא הקלטת לא הייתם יודעים שב' הכה פלשתינים.
"נכון מאוד. כשמדברים על הפגיעה הרגשית שכל אחד יוצא איתה מתקופת פעילות מסוג זה,על זה אני מדבר.הייתי מצפה שהחיילים האחרים, שחוו את ההתנהגות של ב,' יעצרו אותו, יביעו שאט נפש על כך או ידווחו. הם לא עשו את זה. הם לא מכים, אבל הם בעצמם עומדים מבסוטים." סא"ל חזות: "מצד שני, צריך גם לראות את העובדה שמרגע שנודע שקיים דבר כזה, לא נתנו לו להישאר ברמת הגדוד. במובן הזה, הפכנו להיות צבא בריא. בעבר היינו קוברים עמוק דברים כאלה. לא היה לגיטימי לדבר על זה. את הסיפור של ב' היה אפשר בקלות להרוג בתוך הגדוד. אנחנו חשבנו שזה לא סיפור פנימי. אנחנו חושפים את ערוותנו ברבים כי כך צריך להיות."
ייתכן שהיו עוד מקרים?
אל"מ בכר: "בטוח. אני לא מיתמם ואני משוכנע שיש עוד מקרים ולנו אין מושג." למרות זאת, בכר חושב שהמצב במחסומים משתפר. "אנחנו עושים," הוא אומר, "אולי לא מספיק, אולי לא מספיק מהר, אבל עושים."
מה השאיפה?
"איך אני חולם שהמחסום ייראה? תראי את הטרמינל החדש בבן-גוריון. ממוזג, עם דיוטי פרי. למרות שבטח גם אז יהיו תלונות."
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
 |  | | /images/archive/gallery/138/552.jpg  | | | החייל שנאשם בהתעללות | |  | ![]()
|
|
|
|
|
