 |
/images/archive/gallery/152/423.jpg אימון גששים. צילום:
דוד גרינשפן  |
|
"שלא יתפלאו אם הצעירים לא ירצו להתגייס" |
|
מדי שנה משתחררים עשרות גששים בדואים מצה"ל, ונאלצים לחזור לכפרים מוכי האבטלה, ללא כל
ליווי. גורם בצה"ל מודה: "נכשלנו בטיפול בבדואים" |
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אמיר בוחבוט 12/8/2004 14:03 |
|
|
|
|
 |
"את החיים שלי סיכנתי בשביל המדינה. לא ביקשתי בונוסים אלא רק שיבינו אותי. שנים הייתי גשש ובחוץ מה אני אמור לעשות? לאן אני אלך? " – המונולוג הקשה הזה שייך למ', גשש בדואי שפוטר לאחרונה משרות הקבע. מ' הוא רק אחד מתוך עשרות גששים, שמפוטרים מצה"ל או פורשים לגמלאות מדי שנה. הגששים הבדואים משרתים בגזרות הלחימה הקשות של צה"ל, ומלווים את חיילי חטיבות החי"ר והיחידות המובחרות. אך בניגוד לשאר משרתי הקבע – הם נופלים בין הכיסאות. הגשש הבדואי, בניגוד לאיש הקבע היהודי, חוזר לאחר סיום שירותו לאוהל ללא חשמל ומערכת ביוב, ביישוב בו שיעור האבטלה הוא מהגבוהים
במדינה. הסיכוי שלו למצוא עבודה שואף לאפס. גם לרמת ההשכלה, מצבו הסוציו-אקונומי ולנתונים דמוגרפיים, יש תפקיד בכך שהוא לא יכול ליטול חלק ביוזמות של מחלקת פרישה. קורסים בדיני עבודה, הרצאות של לשכות התעסוקה, ימי עיון עם בנקאים ואנשי ביטוח, וסדנאות לחיפוש עבודה באינטרנט, הם רק חלק מהשירותים שיוזמת מחלקת הפרישה – יוזמות שחסומות בפניי רוב בני המגזר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מאהל בדואי. "ללא חשמל ומערכת ביוב". צילום: דודו גרינשפן
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"מסתכלים עליי ואני מתבייש"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הגששים מצידם בולעים רוק בשקט. מ', מספר על הפגיעה בכבוד והקשיים בהתמודדות עם שאלות הסובבים אותו. "החבר'ה הצעירים בשבט מסתכלים עליי ואני מתבייש. אחר כך שלא יתפלאו אם הם לא יירצו להתגייס. רדפתי אחרי מחבלים וחשפתי מטענים. אני מתבייש לדבר על זה כי אני אוהב את הצבא וזו המדינה שלי, אבל מגיע לאלה שנלחמו הרבה יותר". עוד חושף הגשש המפוטר, כי במחלקת הפרישה לא מועסק אפילו חייל בדואי אחד. הגששים הפורשים נאלצים להיעזר בקצין דרוזי דובר ערבית, שלטענת מ' לא נותן מענה לבעיותיהם, למרות נתון מדאיג שקיים באכ"א לפיו 70% מהפורשים זקוקים לסיוע נפשי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"הגששים סובלים פעמיים"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"האפליה אינה פוסחת על הבדואים בכל המגזרים, וגם על הגששים ששירתו בצבא", ח"כ טאלב א-סאנע (רע"מ) אומר ל-NRG מעריב, "גששים סובלים פעמיים, פעם אחת כי קיבלו את האשליה שבצבא יזכו לשיווין ופעם שנייה כי כשהם משתחררים הם חוזרים למציאות עלובה. אני מכיר אישית שני גששים שהשתחררו וניסו לחזור לחיים בישוב שלהם. לאחד הרסו את הבית, ולשני - שהקים חנות קטנה בישוב לא מוכר - הרסו את החנות. אם אני מגן על המדינה, אני מצפה שהמדינה תגן על הזכות שלי לקורת גג ולפרנסה". |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|