 |
/images/archive/gallery/104/302.jpg זאב רוזנשטיין.
צילום ארכיון: קוקו  |
|
|
|
|
| "עבריינים כבדים מעדיפים עורכת דין אישה. נשים הן יותר סבלניות, יותר רגישות ועם המון אמפתיה", אומרת עורכת הדין קרן נהרי. גם רויטל סויד, שירה מרוז ותמי אולמן אינן בוחלות בלקוחות ששמם נקשר לצמרת עולם הפשע או לעבירות חמורות. אפילו במקרי אונס, מסבירה סויד, לפעמים הסיפור הוא קצת יותר מורכב - ויש בו נקודת מבט אנושית. והמצפון נשאר בבית |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שרי מקובר-בליקוב
13/8/2004 6:00 |
|
|
|
|
|
|
|
כבר כשהיתה בת שש התלוותה קרן נהרי לאביה, עורך הדין בני נהרי, לבית המשפט, אורחת קטנה וסקרנית במסדרונות הדין הפלילי. גבולות הפשע הקשה, אפלים ומסוכנים, הפנטו את חושיה.
"אבא ייצג את העבריינים הכבדים ביותר, ולא היה לנו רגע דל", אומרת נהרי. "יום אחד הגיע אסיר שישב על רצח, והתמוטט על דוכן העדים. יום אחר הגיע סוטה מין בחליפה ובעניבה, היה בטוח שהוא הולך הביתה, וכשהורידו אותו לתא המעצר הוא קילל והשתולל. הייתי ילדה קטנה בטראומה, אבל גם מלאה אנדרנלין. כי הפשע היה מפחיד, אבל בעיקר מעניין. תמיד אמרתי שכשאגדל, אהיה עורכת דין פלילית, כי אני מאמינה שזיכוי, טיפול ושיקום עוזרים הרבה יותר מאשר בית כלא ומעצר".
מכוח אותה אמונה מתנהלת עורכת הדין
נהרי, בת 32, כבר שמונה שנים בשורה הראשונה של פרקליטות הפשע. לאחרונה עלה שמה לכותרות לצד שירה מרוז, תמי אולמן ורויטל סויד, נשים המככבות במשפט הפלילי ומייצגות בהתלהבות מרובה את כרישי העולם התחתון. הלקוח המרכזי של נהרי, למשל, הוא זאב רוזנשטיין, היעד מספר 1 של המשטרה. "זאביק" קוראת לו נהרי בחיבה ופוגשת אותו באירועים משפחתיים. "רוזנשטיין הכיר לי את בן זוגי", היא מגלה בהתרגשות. "באתי אליו ואמרתי, תכיר לי בבקשה את עורך הדין תמיר גילת, שהוא חבר של חבר שלך, וזאביק נענה לאתגר".
למה שרוזנשטיין ירצה דווקא את הייצוג שלך?
"כי הוא סומך עליי. כי כשהוא נעצר דיברנו כל יום בטלפון ואני ביקרתי אותו שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, שזו מחווה יוצאת דופן מצד עורך דין. כאישה, יש בי משהו רך, ולקוחות מרגישים איתי בנוח ומשתפים אותי במצוקותיהם. אני מייצגת את עופר מקסימוב, אחיה של אתי אלון, ואפשר לומר שעופר הרשה לעצמו להתייעץ איתי בסוגיות אינטימיות, כמו יחסיו עם גרושתו".
"אני חושבת שעבריינים כבדים מעדיפים עורכת דין אישה, כי נשים יותר סבלניות, יותר רגישות ועם המון אמפתיה. כשאני עוברת באבוכביר, עצורים שאני לא מכירה מוציאים את הידיים מהסורגים וצועקים אחריי,'גם אני רוצה עורכת דין'".
וזה תחום רווחי? בפשע הכבד תוחלת החיים של הלקוחות מאוד לא יציבה.
"נכון," נאנחת נהרי, "אבל כל אחד שמת מביא בעקבותיו שניים שלושה אחרים שהרגו אותו".
זאב רוזנשטיין סיפר לנו השבוע כי הכיר את קרן נהרי דרך אביה. "יש בינינו יחסי עורך דין לקוח קורקטיים ביותר. אני לא משתף אותה בדברים אישיים, רק בהיבטים מקצועיים, וגם היא לא מערבת את הנשיות בעבודה. ראיתי אותה במהלך המשפט, והיא יודעת להילחם לא פחות בקשיחות מעורך דין גבר".
למה מלכתחילה לא העדפת עורך דין?
רוזנשטיין: "אומרים שהנשים יותר חזקות מהגברים, וכשקרן התחילה לייצג אותי, ראיתי שהיא באמת המין החזק. היא פלפלית, חכמה ואינטליגנטית, ועורכת דין מעולה למרות גילה הצעיר. לדעתי, היא ירשה מאביה את הכישרון, וכנראה שהוא היה לה מורה טוב. מאז שהחלה לייצג אותי, לא הצטערתי לרגע".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
פרחים ומתנות
|
|
|
 |
|
|
|
הן פוגשות את נציגי העולם התחתון בתא קטן וצפוף ועל בסיס יומיומי. הן צועדות על עקבים דקיקים בשבילי הדמדומים האפורים שבין רצח, אונס, תקיפה ומוות. הן יפות ונמרצות, מצליחות בתחום שנחשב קשוח, מסוכן ובעיקר גברי. והן נהנות מכל רגע, גם אם לפעמים העבודה מחייבת צפייה בחומרים קשים או גישה אנטי פמיניסטית כשמדובר בתוקפי נשים.
עורכת הדין רויטל סויד, בת 37, מייצגת בין השאר את אסי אבוטבול שניצל באחרונה מניסיון רצח בפראג על רקע מלחמת הכנופיות, ואת צ'רלי שטרית שהוגש נגדו כתב אישום על ששלח את ארבעת הבלרוסים השכירים מתוך כוונה, בין היתר, להתנקש בחייו של שוני גבריאלי.
עורכת הדין תמי אולמן, בת 50, מלווה לבית המשפט את חוה יערי ואת לירון גולן שהואשם בהחזקת חומרי חבלה והנחת מטען מתחת למכוניתו של חבר הכנסת עיסא מחול. "אף פעם לא אמרו לי, כיוון שאת אישה, ניקח גבר במקומך", היא מעידה על מקומה בשוק.
את רשימת הנשים המובילות בתחום הפלילים סוגרת עורכת הדין שירה מרוז, רווקה בת 27. מרוז היא בתו של עורך הדין משה מרוז, עורך דין פלילי מהשורה הראשונה, שעוסק בתחום הפשע כבר 32 שנה. גם אחיה, עורך הדין עופרי מרוז, עובד במשרד המשפחתי באותו תחום. היא מייצגת, בין השאר, את סיגלית חיימוביץ', חברתו של רעי חורב שהואשמה ברצח הנער אסף שטיינרמן לפני כחמש שנים. השבוע דחה בית המשפט העליון את ערעורה של מרוז על חומרת העונש. עוד לקוח מפורסם הוא יונתן חוברה, המורה ללשון שהואשם שאנס כמה מתלמידיו.
"לפושעים קל יותר להיפתח אלי", אומרת מרוז, "הם מוצאים אצלי את המבט החם והמבין ואת הצד הסוציאלי. עבריינים רואים בי סוג של אמא, חברה או אחות, מישהי שמעניקה חום ולא רק הגנה משפטית. יש לקוחות שמרגישים איתי כל כך בנוח, שהם שולחים לי פרחים, שעונים, מתנות קטנות. כותבים לי הקדשות. שואלים אם יש לי חבר או אם יצאתי לחופשה. אבל הם לא בוטים או מטרידים. יש להם כבוד גדול אלי".
נהרי: "בואי נגיד שהלקוחות משחקים אותה לידינו רק בהתחלה. בגלל שאנחנו נשים, הם מראים לנו את הצד החזק, הקולי, הגברי. מנסים לעשות עלינו רושם. ואז, כשמרשיעים אותם או גוזרים עליהם פסק דין גרוע, פתאום הם מרשים לעצמם להתמוטט לידינו ולבכות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לקוח, אסי אבוטבול. צילום ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
פסיכופטים וסוטים
|
|
|
|
|
|
|
בתחומים שבהם חיים ומוות משחקים באותה סביבה, ונקודות המגע מורכבות ומסוכנות, נאלץ עורך הדין הפלילי להפיץ סביבו שלווה וחוסן נפשי כדי לתחום גבולות ובעיקר כדי שלא להיפגע. עורכות דין נשים חשופות אף יותר להטרדות ולתקיפה, אבל כולן טוענות בנחרצות שהן אינן פוחדות.
"אם הייתי פוחדת לרגע, פשוט לא הייתי במקצוע הזה", אומרת אולמן, "אם יש רגעים מטרידים, זה רק מול המשטרה. לפני שבועיים שוחחתי עם קליינט, ופתאום שוטרים התנפלו על עצור שעמד לידנו והיכו אותו מכות רצח. הייתי במקום מאוד עדין, כי הלקוח שלי ציפה שאדרוש מהשוטרים להפסיק, ומצד שני גם אני פחדתי כי השוטרים היו באטרף של מכות ואיבדו שליטה. הרגשתי חלשה וחסרת ישע, אבל יחסית לקריירה הארוכה שלי, מדובר במקרה בודד".
"אי אפשר לומר שלא מפחדים בכלל", מסייגת עורכת הדין מרוז, "אבל גם כשגרתי בקומת קרקע לא פחדתי כל הזמן מפורצים. קרה לי בעבר שישבתי בפגישה עם לקוח כבד בבית המעצר אבו-כביר, והוא קנה לכבודי פחיות שתייה. היתה לי דלקת בגרון ולא יכולתי לשתות, אז כשנפרדתי ממנו לקחתי את הפחית ומסרתי לאיזה עצור רוסי שישב בצד וביקש ממני שלוק. פתאום, בטראח כזה מפחיד, הורידו עליי את הסורגים והקיפו אותי מכל הכיוונים. זה היה מפחיד. בדיעבד התברר שאסור היה לי להעביר מאסיר לאסיר שום דבר, לא סיגריה, לא נייר ובוודאי שלא פחית שתייה".
מה את מרגישה כשאת יושבת בתא אחד לבדך מול רוצח?
"אני משכנעת את עצמי שמדובר באדם נורמטיבי, שנסיבות מיוחדות הובילו אותו למעשה. פעם ישבתי מול לקוח שהואשם בתיק רצח, ואמרתי לעצמי, תתארי לעצמך שהוא באמת עשה את הדבר הקשה הזה, שקראתי עליו בכתב האישום, וזה עבר לי בראש, אבל לא ממש פחדתי ממנו, כי אני עורכת הדין שלו, והוא זקוק לעזרתי. אבל לפעמים אני יושבת ומחכה ללקוח, ובינתיים מגיעים לחדר אסירים אחרים, שאין לי מושג על מה הם יושבים, ויכול לעבור לי בראש שאולי הם פסיכופטים וסוטים, ואולי הם יוציאו עליי משהו. שמעתי כבר על לקוחות שהפכו שולחנות, ששפכו כוסות קפה על עורכי הדין שלהם או אפילו ניסו להרוג אותם. אצלי זה עוד לא קרה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא נופלים בקלות
|
|
|
|
|
|
|
מיעוט הנשים הפונות למשפט הפלילי הוא יתרון בולט למי שקופצת למים העכורים. גם העובדה שכרישי העולם התחתון מאופיינים בדרך שונה מדגי הרקק של עולם הפשע מקילה על העבודה. "עבריינים כבדים לא נופלים בקלות בחקירות משטרה", אומרת נהרי, "הם מודעים לחומרת העבירה ולא נבהלים מגזרי דין קשים, כך שלא צריך לנחם אותם או לשמוע תלונות".
"אנשים שמואשמים בעבירות קשות לא נותנים אמון באף אחד, גם לא בעורך הדין שלהם", אומרת אולמן, "הם עושים לנו המון מבחנים עד שהם מוכנים להתיידד. הם מאוד פגועים מהמשטרה ומהממסד. מצד שני, הם חבורה שעוזרת האחד לשני בשעת צרה, ויש להם כבוד לאישה. אני יכולה לחזק אותם במגע על הכתף, בטפיחה על השכם, אבל בי הם לא ייגעו. רק ילחצו את היד ולפעמים ינשקו אותה. עם עורך דין גבר, שמתי לב, הם לפעמים מתחבקים".
אתן נחשפות לחומרים קשים במהלך העבודה?
אולמן: "לא ייאמן עד כמה הסיפורים מזוויעים והתמונות מבחילות. תמיד אני חושבת שלא יכול להיות לי תיק יותר קשה מזה שאני עובדת עליו, ולמחרת אני מופתעת לרעה. רק כשאני בחוץ לארץ, אני מסוגלת לשכוח מכתבי אישום או מתמונות של תקיפות ורצח. לפעמים הילדים שואלים אותי, אמא, הקשבת בכלל למה שאמרנו לך? ואני מתנצלת, כי הראש שלי היה תפוס במה שראיתי ושמעתי במשרד".
נהרי : "הגיעה אלי עדות של גבר מבני-ברק שרצח את אשתו. הוא תיאר בדם קר איך חנק אותה עם שקית, ואיך יצא לה רוק מהפה. הוא היה כל כך נטול רגשות, שהחומר היה בלתי נסבל לקריאה. לפעמים אנחנו מקבלים תמונות של גופות, או דוחות של נתיחה שלאחר המוות וגם הם קשים לעיכול. בדרך כלל אני נמנעת מלהסתכל, אלא אם אני מוכרחה. קשה לי עם זה, אולי בגלל שאני אישה".
מרוז: "לקרוא דוח פתולוגי זה ממש קטסטרופה. בתיקי אונס יש תיאורים של חבלות באיבר המין, או צילומים של נשים שבריריות מוכות וחבולות. פעם טיפלתי בנאשם שמצאו את הקורבן שלו רק אחרי חודש, בין השיחים. זה היה צילום נורא של גופה. אבל הקושי האמיתי היה כשנשלחתי להביא את הצילומים של הפיגוע בדולפינריום כי המשרד ייצג את הנהג שהסיע את המחבל למקום האירוע. בתמימות הסתכלתי בהם. אחרי זה לא תפקדתי יום שלם. עורך דין במשרד הידק את התמונות שלא אוכל לראות אותן שוב. אבל עם השנים למדתי לעשות את הניתוק בין הגועל לבין התפקיד. זה לא קהות חושים. זה סוג של מקצוענות. גם רופא לא יכול להגיד, מגעיל אותי לטפל בטחורים, ואם יבוא אליו מחבל פצוע, הוא יטפל בו. גם אנחנו מאמינים שהחובה האנושית היא לייצג כל אדם".
ספק רב אם החובה האנושית היא הדרייב האמיתי לצלילה המקפיאה בבריכת העבריינות הקשה. סביר שגם לתשלום יש מקום בשיקול הדעת, וגם לעובדה שככל שתיק איום ומזוויע יותר, כך נפח הפרסום שלו מתרחב בכלי התקשורת. ויש עוד צ'ופרים. "אני מקבלת מחמאות מלקוחות", מודה מרוז, "אומרים שאני פלפלית, שאני דומה לאבא שלי. שאני יפה, לא ברמה הבוטה אלא בחביבות".
"באופן מפתיע, העבריינים מכירים את גבולות הטעם הטוב", אומרת סויד, "הם יודעים לכבד אותי כאדם, הרבה יותר מהקולגות שלי שמתקילים אותי לא פעם בהערות סקסיסטיות".
"גם אם עבריינים מדברים לידי יפה זה סוג של מחמאה", אומרת נהרי, "לפעמים אני יושבת בפגישה עם לקוח, ופתאום הוא מקלל, ואז הוא מסתכל עליי, מתנצל ומשתתק". אולמן : "או שלקוחות אומרים לי, את הרבה יותר גבר מאישה. וזו המחמאה הכי גדולה שפושע יכול לתת לעורכת דין אישה.
s h a b a t @ m a a r i v . c o . i l
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
