 |
/images/archive/gallery/163/655.jpg נצח משיח.
צילום: אלכס רוזקובסקי  |
|
|
|
|
| הוא פירק בשליחות רבין את נכסי ישראל בשטחים. כעת הוא בונה את הגדר. קבלו את נצח משיח
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בעז גאון
4/9/2004 7:45 |
|
|
|
|
|
|
|
אחת עשרה דקות אחרי השעה שבע בבוקר עגנה היונדאי טרקאן במפרץ תחנת הרכבת "חוף הכרמל" כדי להעמיס משם שלושה: עיתונאי אחד, צלם אחד ונציגת דוברת משרד הביטחון שבאה - ייאמר לזכותה - להקשיב יותר מאשר להפריע.
מדוע טרח משרד הביטחון הישראלי להדביק זוג אוזניים בשכר, פלוס שעות נוספות, לפטרול בן יממה וקצת שהחל בחיפה, נמשך בפרברי ג'נין, התחכך בשוליים הצפוניים של טייבה, חנה במשך שעתיים מול השלוחה ההרצליהפיתוחית של השגרירות האמריקנית, רק כדי לנדוד אחר הצהריים צפונה ולאכול עוגיות בהתנחלות צופים שמצפון לקלקיליה?
מכוח זהותו של נהג הטרקאן המניף כעת באוויר פנקס חשבונות קטן וממקם אותו בין משקפי הגוצ' י להגה הרך, כמו גם מכוח הסנטימנטים שרוחשים רוב אנשי התקשורת בעולם (וכותב שורות אלו ביניהם, אני נאלץ להודות) לנוכח נחש הבטון המשתחל דרך מרפסות תושבי בקה אל-שרקייה, כמו גם לגבי הגדר-הכפולה-פלוס-קונצרטינה-ומערכת-התרעה-אלקטרונית-שכל-מי-שיחצה-אותה-ימות, המכונה בישראל "גדר ההפרדה". בסגול תחת הגימל, כמובן.
לפני 30 שניות צלצל אחד משלושת הטלפונים הניידים, זה המחובר לדיבורית, ומתוכו שאל קול נשי את מי להשיג הבוקר. הבוס איחל בוקר טוב והשיב: "את קובי. . . את מייק בלאס מהפרקליטות. . . את רמ"ט פיקוד מרכז. . . את עופר זריצקי ממנע"ר. . . את ברוך מ'אופק'. . . את פרוכטמן. . . ואת ראובן לבון מ' חוצה ישראל'".
קובי התקשר כמה דקות לאחר מכן. "בוקר טוב", הוא אמר. "אהלן קובי", אמר נצח משיח. "רצית לדבר איתי על התשתיות ב'שער אפרים'?". "שער אפרים" הוא צומת בין טול-כרם לטייבה, כמה מאות מטרים מזרחה מהקו הירוק שאמור, אם עוזי כהן לא יפיל את הממשלה, להפוך בתוך כמה חודשים לאחד משערי הכניסה והיציאה המרכזיים של כ-200 אלף הפלשתינים העובדים בישראל.
"אנחנו בבעיה שם", המשיך קובי. "אנחנו צריכים עוד קרוב לארבעה מיליון וחצי שקל בשביל לעשות גם את המים, גם את החשמל וגם את הביוב". " תעשה את הכל", אמר משיח. "יהיה כסף". " אבל חסר לי ארבע וחצי מיליון שקל", אמר קובי. "אז תקבל ארבע וחצי מיליון שקל", אמר משיח. "תודה", אמר קובי, "זה מה שרציתי". קובי
ניתק. משיח הניח את פנקס החשבונות הקטן שלו על הברכיים, שם שתי ידיים על ההגה והתפנה לענות בדרכו השלווה עד כדי בודהיזם (גם כאשר הבולדוזרים רועשים, האנרכיסטים מפגינים והקבלנים רוצים עוד כסף) לשאלות העיתונאי הישוב לימינו. על הפרק: כיצד הפך משליחו של רבין בפירוק נכסי ישראל בשטחים הפלשתיניים בעקבות חתימת אוסלו לשליחו של שרון בבניית מה שיכונה כאן הגז"מ - גבול זמני מבוצר.
למה גז"מ ולא גדר, או חומה? מכיוון, חברים, שהמכשול המשוכלל הנבנה בהשראת הקו הירוק, למעט חדירות עמוקות לתוך השטח הפלשתיני המזכירות שיכור המנסה ללכת ישר מתחת לפנסו הבוחן של שוטר תנועה, איננו רק "חומה" ובוודאי איננו רק "גדר". מדובר למעשה בגבול זמני מבוצר העשוי בטון ותיל לסירוגין, שאת נקודות המעבר דרכו ממשילים בוניו לביקורות דרכונים בשדות תעופה, שלאורך הקונצרטינות הארוכות המקשטות אותו כבר נתלו שלטי אזהרה בעברית, ערבית ואנגלית, ושבנוי לעמוד איתן למשך 50 השנים הבאות, לפחות.
בישיבות הקבלנים שנכחתי כונה הצד המערבי "ישראל". הצד המזרחי כונה "פלשתין". נצח משיח, שתוארו הרשמי הוא "ראש מנהלת מרחב התפר", שתוארו הבלתי רשמי הוא "זה שבונה את הגדר", שבהתנחלויות הוא זה "שקורע את ארץ ישראל לגזרים", שיישובי הגל בוע היו שמחים להעניק לו את צרור מפתחות המועצות השונות, ושבקמפוסים אירופיים היה זיו מראהו הגוצי והמחויך מקפיץ עשרות סטודנטים לעבר הטלפון הציבורי שבקפטריה כדי לנסות להשיג את ראש הרכב השופטים בהאג ( " הוא כאן! ". " מי כאן? ". " האדריכל של חומת האפרטהייד! " ), הוא מי שבונה בימים אלה את שביל התיל המבוצר שעתיד להפריד את המדינה היהודית מהמדינה הפלשתינית. כמובן, מינוס השטחים שיסופחו לרווחת ילדי, נכדי וניני המתנחלים. השעה היתה שמונה בבוקר. הנייד המחובר לדיבורית צלצל שוב. "נצח? ", שאל הקול הנשי. "כן, אפרת", אמר משיח. "חיפשת את פרוכטמן?". "כן. פרוכטמן ידידי! ".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הכי עשיר אחרי הרכבת
|
|
|
 |
|
|
|
"מה שלומך? ", שאל הקבלן פרוכטמן את ההיפר-קבלן נצח משיח (שמו הוא סיפור שיסופר בהמשך). " בסדר גמור", אמר משיח, "אתה מרגיש טוב? ". פרוכטמן : "מצוין". נצח : "תשמע, יש לנו סוגיה עם קבלן מסוים, בסוגיה של בניית קיר קרקע משוריינת". פרוכטמן : "כן? ". נצח : "הוא ביצע לנו קטע של עבודה כזה בשלב א', במחיר מסוים. והוא זכה לאחרונה במכרז של שלב ד', במחיר אחר. כפי שאתה מבין מדברי, זה מחיר יותר זול. נשארו עכשיו שלוש מטר ארוך, תכפיל בשש, 1,800 מטר רבוע באזור המכללה האיסלאמית באבו-דיס. אנחנו צריכים לעשות שם קיר קרקע משוריינת".
פרוכטמן : "כמה המחיר כאן ? ". נצח: "ההבדל הוא כמעט מיליון שקל". פרוכטמן : "וואי-וואי-וואי. טוב, בסדר. לפקודתך, המפקד". נצח : "רק תשתדל כמה שאתה יכול יותר מהר, כי אני רוצה לגמור את הקיר הזה לפני החורף".
ראובן לבון, איש חוצה ישראל, היה הבא בתור הסלולרי. על הפרק: מימון כביש ההתחברות בין התנחלות צופים לבין כביש 444. כדי לכלול את התנחלות צופים בצד המערבי של הגז"מ מתחו אותה משרטטיה, קבוצה של כ-15 איש שמשיח הוא אחד מהם,ובראשם אלוף פיקוד מרכז ומנכ"ל משרד הביטחון,מזרחה. התוצאה של הצורך להגן הן על צופים והן על אלפי מנשה היא חניקת קלקיליה, שאת היציאה ממנה אפשר לדמות לחליצת פקק מבקבוק.
הגז"מ, יש לזכור, לא תוכנן על ידי הכנסת, הממשלה או האו"ם: הוא תוכנן על ידי צה"ל. הממשלה, כולל שר המשפטים, אישרה אותו כמו שהיא מאשרת כל מסמך המונח על שולחנה. כלומר בחשיבות עצמית גדולה, חופזה פוליטית ובורות תהומית שנחשפה רק אחרי פסיקת בג"ץ שהורתה למשוך את התוואי בגרון, עד שיתלכד עם הקו הירוק. נצח: "הלו? ". לבון : "כן? ". נצח : "הי ידידי, מה העניינים? ". לבון : "תודה נצח, השבח לאל". נצח : "אתם מתקדמים לנו עם כביש חוצה ישראל? ". לבון : "לפני ארבעה ימים התחיל קבלן חדש לעבוד מעירון ועד רגבים, אחרי שגמרנו מבצע עם החולרות מקק"ל שהחזיקו אותי בביצים ארבעה חודשים. ממשיכים להתקדם ולהילחם".
נצח : "טוב. תגיד לי, למה אני צריך לשלם לך על ההתחברות בצופים? ". לבון : "אל תשלם לי". נצח : "למה שאני אשלם את זה מתקציבי הדל? ". לבון : "קודם כל, אחרי הרכבת אתה הכי עשיר במדינה. דבר שני, אתה מכיר אותי: אני לא מהשוק הפרסי. אתה רוצה לעזור לי לעזור לך? תשלח נייר ותכתוב שאתה רוצה לעזור למשרד התחבורה". נצח : "מקובל עלי".
הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף "סופשבוע" של מעריב | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
