 |
/images/archive/gallery/160/135.jpg רכב שעלה באש בתאונת דרכים.
צילום ארכיון: פקד אלי קורטוש  |
|
|
|
|
| בזמן שהקטל בכבישים משתולל, נהגי ישראל מגיעים לשיאים חדשים של זלזול וגסות רוח
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שרי מקובר-בליקוב
3/9/2004 15:00 |
|
|
|
|
|
|
|
צעיר שדרס למוות שתי צעירות ורישיונו נשלל, נעצר כשהוא משוחח בסלולרי, שר לשעבר נתפס נוהג בלי רישיון, מורה לנהיגה נשפט לאחר שלימד ללא רישיון הוראה בתוקף: בריוני התנועה מצפצפים על החוק - ועל חיי אדם.
בקיץ 1995 פגע דוד מנדלביץ' בשתי נשים צעירות מקיבוץ אפיקים, לאחר שעקף בחוסר זהירות שיירה שנסעה מולו סמוך לצומת צמח. ליאת ציטרום ודברת גוטמן, בקושי בנות 21, מצאו את מותן המיותר בתאונה הקשה.
רישיונו של מנדלביץ' נשלל לעשר שנים, אבל בשבוע שעבר הוא נתפס סמוך לקיבוץ מעגן שעל גדות הכינרת, נוהג בזמן שלילה ומשוחח להנאתו בטלפון סלולרי. כשנעצר על ידי השוטרים, אף הציג ברוב חוצפתו רישיון נהיגה מזויף. מנדלביץ' נעצר עד לפתיחת משפטו. "אני לא מצליחה להבין את הפרדוקס הזה", אומרת הלינה גוטמן, אמה של דברת ז"ל. "על גופות שתי הבנות הפושע הזה לא ישב בכלא אפילו יום אחד, אבל על חתיכת נייר מזויף הוא עצור כבר שלושה ימים".
גוטמן סבורה שיש לעקוב אחרי נהגים שרישיונם נשלל, ולבדוק אם הם מקיימים את תנאי הפסילה. אבל במציאות הישראלית העבריינות
בכביש כל כך מתוחכמת ופרועה, שהדבר כמעט בלתי אפשרי.
"אין ספק שגורמים כמו כביש לקוי, תשתיות גרועות או תקלה ברכב תורמים את חלקם לתאונות דרכים, אבל הגורם האנושי היה יכול לעזור גם במקרים כאלה, אם הנהג הישראלי לא היה חצוף כל כך", אומר ד"ר דן לינק, ראש תחום בכיר לתשתיות ותנועה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
"אנשים תמיד אומרים, אנחנו היינו בצבא, אנחנו נסתדר, וכשיש להם תקלה ברכב, הם עוצרים בצד, חוצים את הכביש ונדרסים. כמה תאונות אופניים יש בעולם? לא הרבה, אבל אצלנו יש בלי סוף. כי ברוב ארצות העולם קיים ריספקט עצום כלפי המשטרה ואצלנו צועקים על השוטרים. הציבור בישראל בכלל לא רואה עבריינות תנועה כמעשה שיש עמו קלון. מקסימום, נהג נסע מהר ואכל אותה. זו לא פגיעה במולדת. אצלנו אומרים, וואללה, חטפתי דוח, מזל רע", מוסיף לינק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אין משטרה בשבת"
|
|
|
 |
|
|
|
מתחילת השנה נהרגו בתאונות דרכים 360 איש. מתחילת החודש נספרו 43 הרוגים, מהם שבעה אנשים רק בשבוע החולף. "בכל שבוע יש לנו מספרים דומים", אומר רן רבינוביץ', מנהל מרכז המידע ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "וזה נחשב למצב סביר, כי לצערנו, חודשי הקיץ מועדים במיוחד לפורענות".
השנה חלה עלייה של 15% במספר ההרוגים לעומת השנה שעברה, ועלייה של 9% לעומת הממוצע בחמש השנים האחרונות. "עד עתה ספרה המשטרה כ-1,500 פצועים קשה שנפגעו בתאונות דרכים ועוד כ-20 אלף פצועים קל", מסביר רבינוביץ'.
"על פי נתוני המשטרה, מתוך כ-18 אלף תאונות שנחקרו בשנת 2003, רק 68 מהן התרחשו כתוצאה מגורמים מכניים ברכב, 15 בגלל אי-תקינות הדרך, וכל השאר מגורמים אחרים שהרכיב העיקרי בהם הוא הגורם האנושי, כמו בני נוער, מגזר ערבי, עייפות או אלכוהול".
מה זה אומר עלינו? שאנחנו חמי מזג, שחלקנו יוצאים לכביש כאילו יצאו לקרב. שגם אלו שמתנהגים בדרך ארץ, הופכים בהשפעת ההגה לפראי אדם. עד כדי כך שלאחרונה קרסו מעבדות הפיתוח של המשטרה תחת עומס סרטי הצילום ממכמונות המהירות המתעדות עבירות תנועה, והשוטרים עברו לעבודה במשמרות כפולות.
הפקק באגף התנועה מלמד על העלייה הבלתי נתפשת בעבריינות כביש בישראל: בשנה החולפת מילאו מכמונות המהירות 300 סרטי צילום בשבוע שתיעדו 6,000 עבירות נהיגה. אבל בחודשים האחרונים הגיעו במשטרה ל-800 סרטים בשבוע, המתעדים כ-15 אלף עבירות .
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"אלוף המירוצים והתירוצים". צילום ארכיון: רונן לידור
|
|
|
|
|
|
|
"מתיחה של יצפאן"
|
|
|
|
|
|
|
הנהג הישראלי הוא תופעה מיוחדת. התרבות האלימה שמתחילה בגן הילדים, בבית ובבית הספר נספגת אצלו על הכביש. הוא עצבני, אלים, מתוח. כשהרמזור עוד בכתום, הוא יצפצף מאחור. כשהזמן דוחק, הוא יתחרה עם הציפורים. כשהחבר'ה מתבוננים, הוא יזגזג ביצירתיות של פעלולן מכוניות מירוץ, וכשהמונה מתקתק, הוא לא יהסס לתחמן.
דוגמאות לא חסרות: במרס השנה עצרה משטרת התנועה בכביש שכם-רמאללה מונית מרצדס שבה הצטופפו לא פחות מ-27 ילדים. הנהג טען להגנתו שהיה בטוח ש"אין משטרה בשבת". רישיונו נשלל במקום, והמשטרה נאלצה להזמין שלושה מיניבוסים קטנים כדי להחזיר את כל הילדים לביתם.
בפברואר השנה פסל בית המשפט לתעבורה את רישיונה של תושבת ירושלים לתקופה של שנתיים, לאחר שנתפסה כשהיא אוחזת בהגה בידה הימנית, ונושאת תינוקת בידה השמאלית. באותה העת ישבו במושב האחורי של הרכב עוד ארבעה ילדים קטנים שלא היו חגורים בחגורות בטיחות.
ביולי האחרון נתפס מורה לנהיגה שהיה דרוש לחקירה בגין תאונת דרכים שביצע, כשהוא נוהג עם רישיון נהיגה ורישיון הוראה שתוקפם פג מזמן. המורה היה בעיצומו של שיעור נהיגה, כשבמושב האחורי המתינו עוד שתי תלמידות נוספות. הוא זומן למשפט.
בתחילת החודש שעבר עצרו שוטרי תנועה בכביש החוף מכונית יוקרתית שזיגזגה על הכביש לאורך קילומטרים רבים. ליד ההגה ישבה צעירה ללא רישיון נהיגה. לאחר תשאול הודתה הצעירה שביקשה מבעל הרכב לאפשר לה לקחת את המכונית לסיבוב בתמורה ליחסי מין. רישיון בעל המכונית נשלל במקום.
גם מנהיגים ואנשי ציבור לא מהווים דוגמה טובה לנהג הישראלי. ביולי השנה נדהם שוטר תנועה לגלות כי חברת הכנסת ענבל גבריאלי נוסעת ללא רישיון. בבדיקה התברר שיש ברשותה רישיון זמני שנשכח בבית ולא היה עימה ברכבה בשעת הנהיגה כנדרש בחוק.
באותו חודש נעצר על ידי שוטר תנועה גם שר המשטרה לשעבר, רוני מילוא, לאחר שנהג ללא חגורת בטיחות. השוטר ביקש מהשר לשעבר את רישיונותיו, אבל מילוא התעלם והמשיך בנסיעתו. לבסוף עצר בצד הכביש וסיפק הסבר מעניין להתחמקות: "חשבתי שזו מתיחה של יצפאן".
ובסוף אותו חודש נשלל רישיונו של ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן לתשעה חודשים. בית המשפט המחוזי גזר עליו את העונש הכבד לאחר שנהג במהירות מופרזת של 161 קמ"ש בכביש שהמהירות המותרת בו היא עד 90 קמ"ש בלבד.
אבל את כתר שיא החוצפה נושא חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כץ-עוז, שנתפס ביולי האחרון כשהוא נוהג ללא רישיון רכב תקף, וללא חגורת בטיחות. השר לשעבר ניסה לבטל את התלונה נגדו על ידי מכתב ששלח תוך ציון התואר "חבר כנסת ושר לשעבר" ועל נייר מכתבים רשמי של הכנסת, בניגוד מוחלט לתקנות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתיזים תרסיס שיער
|
|
|
|
|
|
|
"ישראל לא השכילה לפתח את ההתייחסות לנהיגה כאל נושא תרבותי", אומר ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים. אנשים בישראל נוהגים בפרטצ'יות. תהליך ההכשרה לנהיגה לא מקיף, אין לנו ספורט מוטורי וגם לא שיעורי חינוך לנהיגה נכונה. זה נובע בעיקר מכך שמדינת ישראל היא קיבוץ גלויות, ערב רב של תרבויות שפיתח גישה דומיננטית של רשע וטוב לו. כלומר, אם אני יכול להסתדר עם עומסי התנועה והפקקים באמצעות עבירה על החוק וחוסר התחשבות, אז אני הופך למודל חיקוי וכל השאר פראיירים".
עבריינות הכביש בישראל היא רק השלב הראשון. לאחריו מגיע תור התגובות. גם בזה מצטיין הנהג הישראלי בגסות רוחו וביצירתיות התירוצים שהוא מייצר. הוא אלוף המירוצים והתירוצים. התגובה הנפוצה אצלו לקבלת דוח היא: "אשתי בחדר לידה ואני ממהר להגיע אליה". במקום השני נמצא הטיעון: "זו פעם ראשונה שתופסים אותי, בבקשה תוותרו לי". והשלישי במצעד הוא: "אבא/אמא שלי בבית חולים, ולכן אני ממהר".
עברייני תנועה בישראל גם לא מהססים להתנקם בגורם המתעד. הם שורפים מצלמות נסתרות, צובעים אותן בסיד, מעלימים אותן או יורים בהן. הנזק השנתי מוערך בחמישה מיליון שקל. המצלמות הפצועות מועברות לתיקון וחוזרות לקרב נוסף מול הנהגים.
הדוגמאות מאלפות: בפברואר האחרון עבר הנהג רועי אזולאי ברמזור אדום. כשהבחין במצלמת משטרה המתעדת אותו, קשר אליה את הכבלים של משאית הגרר שבה נהג, תלש את המצלמה ונמלט עימה מהמקום.
ניידת של אגף התנועה שהבחינה במתרחש, פתחה במרדף אחריו ועצרה אותו. כשהובא לשיפוט מהיר ביקש להקל בעונשו מהנימוק ההזוי לא פחות מהמעשה: "ההרשעה תפגע בסיכויי בעתיד לגשת למכרזים של המשטרה לגרירת מכוניות".
במקרה הזה החליט בית המשפט להתחשב בעתידו המקצועי של הצעיר, וחייב אותו ב-200 שעות עבודות שירות ובתשלום פיצויים של 2,500 שקל בלבד. השופט אף כתב: "הנאשם עובד כקבלן משנה של חברת הגרירה, ואם יורשע, לא יוכל להשתתף בעתיד במכרזים".
בינואר השנה נלכד בעדשת מצלמה נהג שנסע במהירות מופרזת בסמוך לצומת השרון. כשהבחין בהבזק, החליט לחסל את המצלמה, שלף נשק וירה בה חמש יריות. לרוע מזלו, הסרט לא ניזוק והמעשה תועד במלואו.
באזור באר-שבע הלהיט התורן הוא תרסיס לטיפוח שיער, שכאשר מתיזים אותו על הספרה האחרונה במספר הרישוי של הרכב, המצלמה המשטרתית לא מסוגלת לקלוט את המספר בשלמותו. במקומות אחרים נהגים מורחים בוץ על לוחיות הזיהוי, וכשהם נתפסים על ידי המשטרה, הם טוענים להגנתם שהבוץ פשוט נדבק למכונית בזמן הנסיעה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"ברכה לבטלה"
|
|
|
|
|
|
|
קשה להתמודד עם בריוני תנועה בישראל. בעוד שתיקוני תשתיות הכבישים ובדיקות רכב מקיפות יכולים להציל חיים, מערכות אכיפת החוק ניצבות חסרות אונים מול הנהגים עצמם. גם אם הם נתפסים, מערכת השפיטה בארץ נוטה להקל, והנהג הישראלי לא ממהר לקיים את העונש המוטל עליו, בפרט כשמדובר בשלילת רישיונו.
"מערכת המשפט התעבורתי היא כמעט ברכה לבטלה", אומר ד"ר בקר. "כיוון שהיא לא מפיקה לקחים ולא נותנת פומבי למהלכים המשפטיים בפסיקה, עם הבלטת הענישה המתאימה לציבור. למעשה, הכלל 'למען יראו וייראו' לא קיים בגזרי דין על עבירות תנועה. במדינת ישראל יש כ-600 משפטים בתחום תאונות הדרכים מדי יום, ואף אחד לא שומע ולא יודע".
גם כשהעונשים חמורים יותר, עברייני תנועה נוטים לזלזל בפסקי הדין ולעתים קרובות הם ממשיכים לנהוג על הכביש בתקופות שלילת הרישיון. כדי להגן מפניהם על נהגים שומרי חוק, הקימה משטרת התנועה הארצית חוליות "פסולים" שתפקידן לאתר את העבריינים ולמצות עימם את הדין.
"יש כ-120 אלף נהגים בסטטוס פסילה", אומר ניצב-משנה שוקי זיסו, מפקד משטרת התנועה הארצית. "כדי לעקוב אחריהם ולוודא שהם אינם נוהגים בתקופת השלילה, הקמנו מערך שלם שפועל על עבודת שטח, איסוף מודיעיני ובעיקר הלשנות ומידעים על פסולים. פונים אלינו אנשים שנפגעו מנהג פסול שלא מתייחס לשלילה, בני משפחה מודאגים, שכנים או סתם נהגים שהבחינו בנהיגה פרועה. אנחנו מגיעים לאזור מגוריו או עבודתו של העבריין, מתצפתים עליו, עוצרים אותו ומביאים אותו לשיפוט מהיר בבית המשפט".
מעורבות תושבי ישראל בתאונות דרכים היא מהגבוהות ביותר בעולם. מומחים טוענים שאפשר לפתור את הבעיה החברתית והתרבותית הזו ולכל הפחות למזער את ממדיה ונזקיה. ד"ר לינק מציע לקיים מעקבים ובדיקות מדגמיות לנהגים בשלילת רישיון, ולעודד את הסביבה הקרובה לדווח על הפרת הפסילה. לינק גם קורא לשופטי התעבורה להגביה את מפלס הענישה ולהחמיר אותו. "הגיע הזמן ששופטי תעבורה יעברו הכשרה מיוחדת, לא רק משפטית אלא גם טכנולוגית, כדי שיוכלו לפענח תאונות דרכים לעומק ובמקרים המתאימים, כשמדובר בנהג מזלזל בחוק, יוכלו להחמיר איתו בביטחון ובלב שלם".
ד "ר בקר מציע לעשות שימוש באמצעי התקשורת ולדווח באופן שיטתי על עבירות תנועה, משפטי תעבורה והעונשים הנגזרים. "ובמיוחד בישראל, כדי לשמור על האדם מעצמו", הוא אומר, "צריך להטמיע בציבור לא רק יסודות של שליטה ברכב, אלא גם כבוד הדדי ושינוי יסודי של נורמות התנהגות בין אדם לחברו ובין נהג לנהג".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
