 |
אלוף (מיל') אלי זעירא, מי שהיה ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, שובר שתיקה ממושכת במלאות 31 שנים למלחמה, ומצדיק את החלטתה של ועדת אגרנט להדיח אותו מתפקידו. "אני חושב שאותי היה צריך להדיח מתפקידי", הוא אומר. "אני חושב שראש אמ"ן, שטען עד יום וחצי לפני המלחמה שהסבירות היא נמוכה, לא יכול להמשיך בתפקידו". בראיון לתוכנית מוסף המוספים בטלוויזיה החינוכית, שחלקו הראשון ישודר היום, אומר זעירא בראיון לדן מרגלית: "המשגה שבאחריותי, זה שאנחנו דבקנו בעניין הסבירות הנמוכה, זו טעות חמורה מאוד. היתה פה טעות, אני אחראי לה, ואני מקווה שמאז והלאה המודיעין מתעסק הרבה פחות בכוונות, ובונה את ההערכות שלו על קרקע מוצקה". זעירא דוחה את הטענה ליהירות ולביטחון מוגזם של המערכת, ומקבל את הטענה לכשל של המערכת. הוא תוקף את גולדה מאיר, שאחרי הפגישה עם המלך חוסיין ב-25 בספטמבר שבה הזהיר המלך מפני הכוונות המצריות, היא העדיפה, במקום להסיק מסקנות, לטוס לאינטרנציונל הסוציאליסטי לפגוש את ברונו קרייסקי, ואפילו לא שאלה את חוסיין מתי אמורה המלחמה לפרוץ. לטענתו, דבר הפגישה עם המלך חוסיין הוסתר מוועדת
אגרנט: "אני אומר דבר כזה בקשר לגולדה מאיר ומשה דיין. כאשר ראש ממשלה ושר ביטחון מסתירים מידע מהסוג הזה, זו עבירה שלפחות לפי החוק האמריקני דורשת הדחה מתפקיד". זעירא תוקף את ועדת אגרנט בשני נושאים: ניקתה את גולדה ודיין מאחריות והבדילה בין הדרג הפוליטי לצבאי. ועל כך שאסרה על אנשי הצבא להסתייע בעורכי דין, הוא אומר: "זו לדעתי שערורייה מוסרית מהדרגה הראשונה". בנוגע לשאלת גיוס המילואים לפני המלחמה, אומר זעירא: "ראש אמ"ן לא מגייס. זה לא עניינו, זו לא סמכותו. גיוס מילואים? ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל. ראש אמ"ן בכלל לא קשור בזה. אלי זעירא הוא לא המפקד של גולדה מאיר, הוא לא המפקד של משה דיין, והוא לא המפקד של דוד אלעזר. הוא יועץ, הוא קצין מטה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"זה כיסוי"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
זעירא מספר בראיון על הישיבה המכרעת שכינס דיין ביום שישי בתשע בבוקר לפני המלחמה, בעקבות הערכת המצב שהוא הציג. "דיין חושב, ואז הוא נותן את הערכת המצב הכי נכונה שהיתה, והוא אומר לנו שני דברים. דבר ראשון הוא אומר לנו: התרגיל המצרי זה כיסוי. זה לא תרגיל. הם הולכים לתקוף. ודבר שני הוא אומר: אם הם חושבים שהולכת להיות הפתעה, לא תהיה הפתעה". זעירא מספר שדיין הכתיב באותה ישיבה לאמריקנים נוסח של מכתב שבו שלושה סעיפים עיקריים: ישראל לא תהיה זו שתתקוף; ההערכה היא שהמצרים והסורים הולכים לתקוף; תודיעו למצרים ולסורים שאם הם חושבים שיפתיעו אותנו, הם לא יפתיעו אותנו. זעירא: "בשעה תשע וחצי ביום שישי, 30 שעות לפני המלחמה, שר הביטחון דיין זרק את ההערכה של אלי זעירא". דיין , מספר זעירא, התנגד לגיוס מילואים משתי סיבות. האחת: הוא חשש שהאמריקנים יאשימו את ישראל שבגלל גיוס המילואים, תדרדר ישראל את המזרח התיכון למלחמה, תסבך את האמריקנים עם רוסיה, ותגרום לערבים לתקוף, בטענה שמדובר בהתקפה מקדימה משום שישראל גייסה מילואים. הסיבה השנייה: "היה לו ביטחון מוחלט שצה"ל יעמוד בהתקפה כזאת. דיין אמר:'בזמן רגיל, אבל לא כעת, אולי לא כדאי בכלל לתת אזהרה לערבים, ובואו ונכה אותם'". לדברי זעירא, דיין טעה לחשוב שצה"ל חזק מספיק. הוא לא ידע שלמצרים טילי סאגר נגד טנקים, ושחיל האוויר הישראלי לא הכין את סוללת טילי הקרקע-אוויר. "בין 4:30 ל-9:30, חמש שעות קריטיות לפני המלחמה, לא גייסו חייל אחד. לא הרגישו דחיפות, כי היה להם ביטחון מלא שחיל האוויר יעמוד בזה". זעירא מסביר מה היו הטעויות העיקריות של ישראל, לטענתו: הגישה המוטעית בהגנה על תעלת סואץ. העובדה שחיל האוויר אמר לצה"ל שנים לפני המלחמה שיצטרך לפחות 48 שעות כדי להתגבר על טילי קרקע-אוויר. האמון הבלתי מבוסס שחיל האוויר יוכל להרוס את הטילים. העובדה שלא גייסו על פי תורת הביטחון. והטעות הפסיכולוגית של הזלזול המוחלט בצבאות המצרי והסורי. אילו לקחים הפיק אלי זעירא מהמלחמה? "מדינה לא יכולה להשתית את קיומה על הערכת כוונות של שליטים זרים, והצבא הסדיר צריך להיות מסוגל לעמוד בהתקפת הפתעה לפחות לכמה ימים - בלי גיוס מילואים ". |  |  |  |  | |
|