 |
/images/archive/gallery/171/020.jpg האלופים אריאל שרון (שני מימין) ושמואל גורודיש (שני משמאל) במלחמת יום כיפור.
צילום ארכיון: נחום גוטמן  |
|
|
| אחרי 31 שנה: דוח מלחמת יום כיפור יוצא לאור |
|
| הרמטכ"ל צפוי לאשר בשבוע הבא את פרסום המחקר
הרשמי על מלחמת יום כיפור. המחקר, שכבר נגנז ע"י
ארבעה רמטכ"לים, כולל לא מעט ממצאים מפתיעים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמיר רפפורט
19/9/2004 7:08 |
|
|
|
|
|
|
|
ערב יום השנה ה-31 למלחמת יום כיפור צפוי הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, לאשר בשבוע הבא את פרסום המחקר ההיסטורי שנערך בצה"ל על המלחמה. המחקר מעורר המחלוקת כבר נגנז על ידי ארבעת הרמטכ"לים שכיהנו לפניו, ורבים טוענים כי הדבר נעשה בעקבות לחצים שהפעילו מפקדים מאותה תקופה, ביניהם האלוף במיל' אריאל שרון.
למעריב נודע כי נוסח המחקר שאמור להתפרסם בקרוב תוקן במהלך החודשים האחרונים, והוא שונה מגרסת המקור שנגנזה. הנוסח החדש הונח לפני ימים אחדים על שולחנו של הרמטכ"ל יעלון, ויש בו לא מעט ממצאים מפתיעים.
המחקר נערך בצה"ל במשך שנים ארוכות על ידי צוות בראשותו של ד"ר אלחנן אורן, שהיה ראש מחלקת ההיסטוריה במטה הכללי. הוא מתבסס על אלפי שעות הקלטה שביצעו אנשי המחלקה בחמ"לים (חדרי המלחמה) השונים במהלך הקרבות עצמם, וכן על הררי מסמכים ועל פקודות מבצע שיצאו במהלכה ונאספו מן השולחנות.
המחקר המלא על מלחמת יום כיפור היה אמור להתפרסם ב-1990, בשני כרכים שהודפסו ב-500 עותקים . אבל הוא נגנז ברגע האחרון בלחצם של אישים ומפקדים שהיו מעורבים במלחמה, שטענו כי המחקר מוטה וכולל אי-דיוקים. הרמטכ"ל הראשון שהחליט לגנוז את המחקר היה דן שומרון.
הרמטכ"לים שכיהנו אחריו - אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק ושאול מופז - החליטו גם הם שלא לפרסמו.
אבל בשנה שעברה, במלאות 30 שנה למלחמה, החליט הרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף יעלון, להוציא סוף סוף את המחקר לאור, כדי להנחיל את לקחיה של המלחמה לדור המפקדים הנוכחי שכלל לא שירת בצה"ל באותה תקופה. יש להדגיש כי מדובר במחקר פנימי, שאינו אמור להתפרסם בציבור אלא בקרב קציני צה"ל בלבד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לא הכריעו בין הגרסאות
|
|
|
 |
|
|
|
מאז שהרמטכ"ל קיבל את ההחלטה העקרונית, שקד צוות היסטוריונים על עדכון המחקר. הוחלט כי בנוסח המעודכן יוצגו נושאים שנויים במחלוקת - כמו הוויכוח ההיסטורי בין מפקדי האוגדות אריאל שרון ואברהם אדן (ברן) סביב אירועי 8 באוקטובר ומתקפת הנגד הכושלת - מבלי לקבוע באופן רשמי איזו גרסה היא הנכונה. המטרה היתה להפחית את הביקורת הצפויה מצד מפקדים לשעבר, שעשויים לראות את עצמם נפגעים מן המחקר.
נוסף על כך, הנוסח המעודכן כולל פרטים שלא היו ידועים בשנת 1990, כמו הסיבות שהניעו את מצרים לצאת למתקפה בעומק סיני ב-14 באוקטובר 1973, שנודעו בעקבות ויכוח היסטורי שהתנהל במצרים בשנים האחרונות.
במלאכת עדכון המחקר שנערכה בחודשים האחרונים היו מעורבים היסטוריונים רבים. מפרטים שהם מסרו באחרונה לידי מפקדים בכירים, עולות כמה מסקנות מפתיעות באשר לגיבורי המלחמה ההיא.
אלוף במיל' אריאל שרון ואלוף במיל' אברהם אדן (ברן): המחקר נמנע מלמתוח ביקורת על תפקודם של שני מפקדי האוגדות שלחמו בחזית הדרום בצבא המצרי. שרון וברן, כמו גם קצינים בדרגות נמוכות יותר, מוצגים במחקר כמי שהצילו את מדינת ישראל ממצב ביש, והביאו למפנה במלחמה תוך גילוי תושייה ואומץ לב.
אלוף במיל' שמואל גורודיש ז"ל: אלוף פיקוד הדרום במלחמה מוצג במחקר כמי שנכשל לחלוטין בתפקידו, כמי שאחראי לכך שבימים הראשונים למלחמה מטה פיקוד הדרום כמעט שלא תפקד, וכמי שקיבל שורה ארוכה של החלטות שגויות, עד שהרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב ז"ל "הוצנח" מעליו ב-10 באוקטובר וייצב את המצב.
אלוף במיל' יצחק חופי: אלוף פיקוד הצפון בזמן המלחמה מוצג כמי שתפקוד כוחות צה"ל בגזרתו היה טוב משמעותית מאשר בפיקוד הדרום.
רב-אלוף דוד אלעזר (דדו) ז"ל: הרמטכ"ל דאז מוצג כמי שהיו לו ימים טובים יותר וטובים פחות במלחמה - אך הבין נכון את תמונת המצב. כך למשל, הוא העדיף לא לצלוח את תעלת סואץ בימים הראשונים למלחמה, עד שצה"ל יצבור בגזרה די כוח הדרוש לצליחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא איתרו את העיראקים
|
|
|
|
|
|
|
אלוף במיל' אלי זעירא: המחקר לא נכנס למחדל המודיעיני שקדם למלחמה, ושכבר נותח ארוכות בדוח ועדת אגרנט (ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לאחר המלחמה). עם זאת, הוא קובע כי ראש אגף המודיעין, אלי זעירא, והמודיעין כולו תפקדו היטב במהלך הקרבות עצמם, ונתנו לרמטכ"ל ולמפקדים האחרים תמונת מודיעין אמינה ונכונה.
זאת למעט שתי "תקלות מודיעין" מהותיות ב-14 באוקטובר: האחת, כאשר התעקש המודיעין לחפש אצל המצרים שפתחו במתקפה "מאמץ עיקרי", אף שבהתאם לדוקטרינה הסובייטית לא היה כלל מאמץ כזה, וההתקפה התנהלה בצורה שווה לאורך כל החזית. האחרת, כאשר הצטרף כוח משלוח עיראקי לקרבות בחזית הצפון, מבלי שאותר קודם לכן על ידי צה"ל.
באחת הסוגיות הטעונות ביותר של המלחמה - האם הופקרו הלוחמים במעוזים ובתעוזים בתעלה לשבי ולמוות, או שנעשה מאמץ מספק לחלץ אותם עם פרוץ המתקפה המצרית - לא נותן המחקר תשובה חד-משמעית. הוא מדגיש, עם זאת, כי חלק מהלוחמים נחלצו כשהיה הדבר אפשרי, כמו במקרה של מוצב חיזיון שלוחמיו ניצלו.
גם לשאלה אם סירב אלוף אריאל שרון לפקודת מגננה בתחילת המלחמה, לא נותן המחקר תשובה חד-משמעית. על פי גרסתו של שרון, המוצגת במחקר, הוא הבין כי פקודת המגננה הכללית של הפיקוד יכלה לכלול גם יוזמות התקפיות, כפי שנקט בפועל.
מטרת הרמטכ"ל היא לאפשר את הוצאת המחקר החדש עוד לפני יום כיפור הקרוב. לדעת קצינים בצמרת צה"ל, "בוגי צריך הרבה אומץ - אבל הוא יעשה את זה". מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "המחקר הסתיים ובקרוב תתקבל החלטת הרמטכ"ל בעניינו".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
