 |
/images/archive/gallery/180/711.jpg ישראלים במעבר הגבול.
צילום: יהודה בן-יתח  |
|
|
|
|
| ישראלים שברחו הלילה
מסיני: "פחדנו שהפיצוץ
הבא יהיה בחוף שלנו" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אמיר בוחבוט ואלי ברדנשטיין
8/10/2004 3:20 |
|
|
|
|
|
|
|
הפיגוע בטאבה גרם לבריחה המונית של ישראלים מסיני. אלפי ישראלים מצטופפים במעבר הגבול בטאבה ונשבעים: "לא נחזור לסיני".
הדוגמנית שלי גפני יצאה הבוקר
מסיני וסיפרה בהתרגשות ל-NRG מעריב: "היינו במלון מריוט ופתאום שמענו שהיה פיצוץ. פתחנו טלוויזיה ופתאום הבנו שהיה פיגוע נוראי במלון הילטון. התחלנו להרים טלפונים לכל החברים וגילינו שאחד החברים שלנו בראס א-שטן לא עונה. עד עכשיו אנחנו לא יודעים מה קורה איתו".
שלי ובעלה התלבטו, כמו ישראלים רבים, אם לעזוב או להישאר. "לא עזבנו את מיד המקום כי היינו עם שני ילדים, בני שנתיים ושש וחצי, והעדפנו לחכות שהם יתעוררו. אני לסיני יותר לא חוזרת. תמיד שמענו על התרעות, ומרוב שהיו התרעות כבר לא הקשבנו להם. ראינו בעיניים את המלון וזה היה פשוט מזעזע. לא חשבנו על כלום חוץ מעל לצאת מפה כמה שיותר מהר".
ניר טבצ'ניק מכפר-סבא, שהיה בראס א-שטן, סיפר שגם עבורו סיני כבר מחוץ לתחום. "אני לשם יותר לא חוזר, אפילו שבשבילי סיני היתה גן עדן. אין לישראלים יותר מה לחפש שם. אני ראיתי את הגרוע מכל", סיפר ל-NRG מעריב.
"ראיתי פטריית אור ענקית. זה היה כנראה בחוף כרים. התעורר אצלי פשוט צורך לעזוב את החוף ולברוח לארץ. היה פחד שהפיצוץ הבא יתרחש בחוף שלנו. ברגע שהבנו שיש רצף של פיגועים הבנו שזה מגה-פיגוע ואז החלטנו לעזוב", סיפרה אחת המטיילות בחוף סעיד שבראס א-שטן, שם לפי העדויות בוצע אחד הפיצוצים. היא הוסיפה: "אני לא חוזרת יותר לסיני, גם לא בשנה הבאה, למרות שהייתי מגיעה לכאן באופן קבוע גם בשנות האינתיפאדה ולמרות ההמלצה שלא להגיע לסיני".
סיגל מירושלים סיפרה: "אנחנו בלחץ. אני רוצה לעזוב וכמה שיותר מהר. אנחנו בקשר תמידי עם הארץ. אנחנו רוצים שיבואו לקחת אותנו כמה שיותר מהר. אני לא מתכוונת לנסוע עוד פעם לסיני".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אפילו לא הגישו לנו מים"
|
|
|
 |
|
|
|
מטיילת נוספת, איילת חן בת 22 שהתה עם חברה בחוף בביר-סוויר. "אחרי הפיצוץ במלון התקשרנו להורים והרגענו אותם. לא התכוונו לעזוב, אבל התחיל הבלאגן. אחרי שנשמעו שני הפיצוצים אנחנו אומרים לא לסיני ולא למצרים. אנחנו רוצים לחזור הביתה לארץ. לא היינו רגועים, עד שלא הגענו לגבול. עכשיו הכל בסדר".
יוסי בן-ישי מירושלים שהה בחוף ראס א-שטן: "שמענו את הבום הראשון התעוררנו ואז שמענו את הבום השני ורצנו להרים. ראינו אש גדולה בשמיים. ניסינו להבין מה קורה,. העובדים בחושה ברחו וניסינו להתחבא עד הבוקר. יש הרבה שמנסים לצאת מסיני אבל לא יכולים כי אין מוניות". לטענתו המצרים מתייחסים לפיגוע בזלזול.
"שמענו פיצוץ ענקי וכל החלונות התפוצצו לנו בפרצוף. לא הבנו מה קורה ורצנו 10 קומות למטה. כשהגענו לקומה הראשונה גיליתי שחבר שלי נפגע מרסיסים", סיפר סאלח באדיר מכפר-קאסם, שהיה במלון בטאבה. "רצנו אל הים, שם נראה לנו המקום הכי בטוח. בדרך ראינו זוועה: גופות, ילדים פצועים אנשים צורחים. מצאנו את עצמנו ליד הים מחפשים מישהו שיעזור לנו. החלטנו לרוץ למעבר המצרי. אפילו לא היה מישהו שיגיש לנו כוס מים. בסוף עברנו לצד הישראלי ואמבולנסים של מד"א פינו אותנו". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
