 |
/images/archive/gallery/193/423.jpg
צילום: גרי אברמוביץ  |
|
|
| 'יד ימין אישרה ויד שמאל עצרה' |
|
| גורמים במשרד הבריאות תמהים על החקירה נגד המשנה למנכ"ל לשעבר בפרשת ייבוא התרופות
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
קלמן ליבסקינד
30/10/2004 6:00 |
|
|
|
|
|
|
|
פרשת גניבת התרופות נגד אנתרקס מעוררת כמה שאלות: אחד מחברי צוות הבדיקה שהקים אלוף פיקוד העורף ניסה במקביל למכור למדינה מלאי חלופי במחיר גבוה, בעוד שהיבואן שביצע את העסקה נחקר בחשד להעלמת מכס, למרות שקיבל פטור ממשרד הבריאות.
חקירתםבמשטרה של כמה מבכירי משרד הבריאות ובראשם המשנה למנכ"ל לשעבר, בעז לב, בפרשת ייבוא התרופות לאנתרקס לפני כמה שבועות עשתה לפחות לאיש אחד טוב על הנשמה. האיש הזה, גיל מרגלית, הוא סוחר תרופות תל-אביבי, שחלם לגזור בעסקה הזו קופון ענק. אבל חלומו נגוז, והוא מסתובב עמוס תלונות על מנהלי משרד הבריאות ומשמיע אותן באוזני כל מי שמוכן לשמוע. תחילת הסיפור ביוני 2000, כשכמה גנבים פלשתינים הצליחו להביך את העוסקים ברפואה לשעת חירום בישראל. הם חדרו למחסני האגף לשעת חירום של משרד הבריאות בצריפין ויצאו משם עם חלק נכבד ממלאי התרופות, שהיו אמורות לשמש את אזרחי מדינת ישראל במקרה של מתקפה בלתי קונבנציונלית. בין התכשירים שנגנבו היתה גם כמות גדולה של ציפרוגיס, תרופה שאמורה לספק הגנה במקרה של פגיעת חיידק האנתרקס.
התרופות שאוחסנו במחסן שנפרץ בוטחו בחברת הביטוח הממשלתית "ענבל", וזו נדרשה על ידי המדינה לפצות אותה על הנזק שנגרם. כשבענבל החלו לבדוק את הנושא התברר שמדובר בסיפור לגמרי לא זול. הציפרוגיס, המיוצרת על ידי ענקית התרופות הגרמנית "באייר", היתה אז תרופה הרשומה כפטנט, ורישיון השיווק הבלעדי שלה בארץ הוחזק בידי "אגיס". החברה דרשה שמונה שקלים עבור כל טבלייה. במלאי נדרשו עשרות מיליוני טבליות - ומשרד האוצר הודיע שבמחירים כאלו אין על מה לדבר. במשרד הבריאות הוחלט לרכוש בשלב ראשון כמות קטנה, על מנת שלא להיתפס במצב חירום ללא תרופות, ובמקביל להמשיך לבדוק כיצד ניתן להתגבר על המכשול הכספי.
בינתיים עברו חודשים והמועד שבו עמד הפטנט לפקוע, יולי 2002,
כבר נראה באופק. לכולם היה ברור כי אם תמתין המדינה עד אז, ייכנסו מתחרים לשוק וייצרו תרופה גנרית זהה, המחירים יצנחו, וניתן יהיה לרכוש את התרופה במחירים נמוכים בהרבה. במהלך שנת 2001 פנה גיל מרגלית, איש עסקים ויבואן תרופות, לחברת הביטוח "ענבל" והציע את שירותיו. מרגלית, נציגה הבלעדי בישראל של חברת התרופות ההודית "ציפלה", הציע למכור למדינה חיקוי של הציפרוגיס החסר המיוצר ב"ציפלה". מחיר הטבלייה - שני שקלים בלבד, רבע מהמחיר שדרשה "אגיס". בענבל התלהבו, במיוחד אחרי שניסיונות שלהם לשכנע את "אגיס" בעלת הפטנט להוזיל מחירים הניבו הפחתה של המחיר רק עד ל-4.70 שקלים . בהתחשב בעובדה שבסופו של דבר רכשה המדינה עשרות מיליוני כדורים, היה ברור שלכל אגורה כאן יש משמעות כלכלית רבה.
עוד קודם לכן, בראשית 2001, מינה אלוף פיקוד העורף דאז, האלוף גבי אופיר, צוות פרויקט בן שלושה אנשים שהתבקש לבדוק את המצב ולהמליץ, בין השאר, מהיכן כדאי לרכוש את המלאי החסר. בין חברי הצוות היה גם לא אחר מאשר רב-סרן במילואים גיל מרגלית, שהפך לשחקן בעל שני כובעים. בכובעו האחד, האזרחי, הוא מנסה למכור למדינה תרופות. בכובע האחר, הצבאי, הוא ממליץ למערכת מהיכן כדאי לה לקנות אותן. ב-18 במרס 2001 הגישו חברי צוות הפרויקט את עבודת המטה שהכינו לאלוף פיקוד העורף. הם קבעו כי יש צורך בהצטיידות מיידית בכמות טבליות עצומה. יש ארבעה מקורות אפשריים לתרופה, כתבו לאלוף: ישראל, אירופה, ארצות הברית ואסיה. מכל הבחינות, הן של ביטחון שדה והן של המחיר, עדיף לדעת הצוות לרכוש את התרופה באסיה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר בעז לב. צילום: פלאש 90
|
|
|
 |
|
 |
|
"מי שמכיר אותי יודע במה אני עוסק"
|
|
|
 |
|
|
|
חברי הצוות של מרגלית הבינו כי המדינה לוקחת בחשבון בין היתר את האפשרות להמתין עד לחודש יולי 2002, מועד פקיעת הפטנט, אז ניתן יהיה לרכוש חיקוי גנרי לתרופה או אפילו את הטבליות של באייר עצמה, שמחיריהן יצנחו. אלא שהמסמך שחיבר הצוות של מרגלית העדיף גרסה אחרת והעריך, באופן תמוה, כי ירידת המחירים תהיה מוגבלת מאוד, ולא תגיע למחיר שניתן להשיג כבר היום באסיה, מחיר שאותו העריכו ב-2.4 שקלים . המשמעות המעשית של המלצת צוותו של מרגלית היתה ברורה. אין טעם להמתין עד שיפוג הפטנט ולרכוש אותו מהיצרן האירופי, לפיכך מוטב לבצע את הרכישה כבר עכשיו באסיה במחיר של 2.4 שקלים לטבלייה.
"הנתון הזה של הצוות היה מופרך מעיקרו", אומר גורם המקורב לנושא במשרד הבריאות, "הראיה היא שאחרי פקיעת הפטנט ירד המחיר לפחות מ-40 אגורות לטבלייה. אם היינו פועלים לפי ההמלצות של קצין המילואים מרגלית ייתכן שהמדינה היתה מפסידה עשרות מיליוני שקלים, שמרגלית הסוחר אולי היה מרוויח". כאן חשוב לציין שבשום מקום במסמך לאלוף, לא מציין רב-סרן במילואים מרגלית כי הוא בעל עניין בנושא, כי הוא מייצג בארץ חברה אסיאתית המייצרת במקרה בדיוק את התרופה החסרה, וכי הוא מאוד מעוניין למכור אותה למדינה. מרגלית בתגובה: "כל מי שמכיר אותי יודע בדיוק במה אני עוסק".
במשרד הבריאות העדיפו בשלב הראשון להימנע מאישור התכשיר של "ציפלה", עמדה ששונתה מאוחר יותר. מרגלית לא אהב את ההחלטה, ופתח במלחמת מכתבים בוטה עם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, הד"ר בעז לב. כשהוא מודע לגניבה הגדולה, בקי בכל הפרטים ובצורך של המשרד להצטייד, הפעיל מרגלית לחץ על המערכת, כשהוא מדגיש כל העת כי הוא מבקש לסייע למדינת ישראל למלא את חוסרי התרופות שלה. המנכ"ל לב, מצדו, לא אהב את הלחצים הללו של מרגלית, שגם השתלח בדרך בעובדי משרד הבריאות. "העובדה שהאינטרסים העסקיים שלך לא באו על סיפוקם בשלב הראשון אינה מהווה סיבה מספקת לייחוס מניעים פסולים לאנשי מקצוע מצוינים אשר ממלאים תפקידם נאמנה", כתב לו בתגובה.
כמה שבועות אחרי אסון התאומים ב-2001, כשהחלה בארצות-הברית בהלת "מעטפות האנתרקס", הבינו עוד כמה אנשי עסקים כי מדובר בהזדמנות עסקית שספק אם תחזור. אחד פנה למשרד הבריאות והציע תרופה שמקורה בקנדה, שני ניסה לעניין בתרופה מקפריסין, שלישי הלך על ספרד, ורביעי הציע למשרד לרכוש ממנו שואב אבק מיוחד שיודע לשאוב את חיידקי האנתרקס. אנשי משרד הבריאות, אחרי התייעצות עם גורמים במשרד המשפטים ועם ממלאי תפקידים בכירים באוצר, חיפשו דרך לפתור את הבעיה. מצד אחד, הוחלט שהמדינה תקפיד שלא להפר את הפטנט ולא תביא לישראל את התרופה. מן הצד השני היה ברור כי חייב להצטייד, ובמהירות. והאוצר הדגיש: חייבים לחסוך עד כמה שניתן בעלויות.
לפני כחצי שנה הוצג גיל מרגלית בכתבה שעסקה בנושא ב"ידיעות אחרונות" כקוזאק נגזל. הוא, שניסה להציל את מדינת ישראל והציע לה לחסוך כסף, נדחה על ידי משרד הבריאות שלא חס על כספי הציבור. האמת, מתברר, קצת אחרת. רבסרן (מיל') מרגלית , שהציע לאלוף פיקוד העורף לרכוש מאסיה תרופה חליפית לציפרוגיס במחיר משוער של 2.4 שקלים לטבלייה, ומחה על הבזבוז הגדול שבאי רכישה ממנו, הוא מי שאמור היה לפי תוכניתו לגזור את הקופון הגדול ממצב החירום של ישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העסקה השוויצרית
|
|
|
|
|
|
|
מרגלית, כנציגה הבלעדי של חברת "ציפלה" בישראל, הציע למכור את התרופה למשרד הבריאות במחיר של שני שקלים, מעט פחות ממה שכתב במסמך הצה"לי. בחברת הביטוח "ענבל" כבר גילו התלהבות מהאופציה לרכוש את התרופה במחיר המציאה הזה, לפני שבמשרד הבריאות החליטו לבדוק את העניין לעומק. בשלהי שנת 2001, בעקבות פניית משרד הבריאות ליבואנים להגיש את הצעותיהם, הגיעה למשרד הצעה אחרת, של חברת "JFJ", חברה ישראלית אחרת לייבוא תרופות, בבעלותו של מאיר יעקבסון. יעקבסון סיפר לאנשי משרד הבריאות המופתעים כי הוא יכול להביא את התרופה של מרגלית, ואפילו מאותו מפעל "ציפלה" בהודו, שמרגלית הוא היבואן שלו - אבל במחיר זול בהרבה: 53 אגורות לטבלייה.
במשרד התקשו להאמין עד כמה המחירים שהציג בפניהם מרגלית עד כה, ועוד קודם לכן בפני אלוף פיקוד העורף, היו רחוקים ממה שניתן להשיג בשוק. חישוב פשוט של ההפרש בין המחיר שהציע יעקבסון לזה שהציגו מרגלית וצוותו לאלוף פיקוד העורף מעלה כי אילו היה משרד הבריאות רוכש את התרופות במחיר של 2.4 שקלים היה הדבר עולה לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים מיותרים. במשרד הבריאות קיימו התייעצות עם משרד המשפטים ועם החשב הכללי במשרד האוצר והחליטו ללכת על העסקה עם יעקבסון, לא לפני שהציבו לו כמה תנאים. האחד - שהתרופות לא יגיעו בשלב הראשון לישראל כדי להימנע מהפרה של הפטנט. השני - שאת הרכש מהודו תעשה החברה הישראלית באמצעות חברה אירופית, על מנת שלא לזהות את יעד התרופות.
במשרד חששו כי ברגע שייוודע למרגלית שיעקבסון מוכר למדינה את התרופה מ"ציפלה" במחיר נמוך כל כך, הוא ילחץ על ההודים לביטול העסקה. מעבר לכך, הסביר גורם בכיר במשרד הבריאות בשיחה לפני חודשים אחדים, הדבר האחרון שהיינו צריכים זה שבכל העולם יידעו שחסרה לנו תרופה לאנתרקס. יעקבסון יצר באישור המדינה קשר עסקי עם חברה שוויצרית בשם "ITR", חברה שסחרה עימו בעבר בתרופות, ובשנים האחרונות עוסקת בתחומים אחרים. השוויצרים יצרו את הקשר כמסוכם עם "ציפלה" בהודו, ולפי דרישת משרד הבריאות הוטסו התרופות למחסן מיוחד, שנבדק ואושר לשם כך על ידי משרד הבריאות בטורקיה.
יעקבסון התחייב בחוזה שנחתם כי התרופות יישארו בבעלותו, ובמקרה חירום הוא יעביר אותן לפי דרישה לבעלות המדינה בתוך ארבע שעות. חוזה נפרד שנחתם עם אל על הבטיח את הטסתן לארץ בשעת חירום. במשרד הבריאות השלימו במהלך הזה עסקה מושלמת מבחינתם. גם חיסכון של עשרות מיליונים, ואולי יותר, בהשוואה להצעות שהציע מרגלית הן לפיקוד העורף והן למשרד. גם אחסון מחוץ לגבולות ישראל, שמאפשר שלא לעבור על חוק הפטנטים. ביולי 2002, משפג תוקף הפטנט והמחירים נפלו, השלים משרד הבריאות את רכישת התרופות והכניס אותן לארץ, הפעם במחירים נמוכים עוד יותר. מרגלית, שבמסמך שחיבר עבור צה"ל קבע שסיום תקופת הפטנט תוזיל את מחיר התרופה בכ-30 אחוז בלבד, היה אחד מהסוחרים שמכר עכשיו את התרופה למשרד הבריאות במחיר של 32 אגורות לטבלייה, 96 אחוז פחות מהמחיר בתקופת הפטנט.
באוגוסט 2003 פנה אל אגף המכס מישהו שלא אהב את העסקה הזו. במשרד משוכנעים שמדובר באחד מיבואני התרופות שחלמו להתעשר מהעסקה, וביקש להגיש תלונה. יעקבסון, כך טען המתלונן, הביא את התרופות לישראל מבלי לשלם מכס. חוקרי המכס מיהרו לעצור את יעקבסון לחקירה. יבואן התרופות ההמום הסביר לחוקרים כי הוא מחזיק בידו פטור ממכס, שניתן לו על ידי משרד הבריאות. העסקה הזו סוכמה בדרגים הכי גבוהים של משרד הבריאות והאוצר, טען, על החוזה שנחתם ביני לבין ממשלת ישראל חתומים מנכ"ל משרד הבריאות וסגן החשב הכללי באוצר. תלכו ותשאלו אותם בעצמכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ימין אישרה, שמאל עצרה
|
|
|
|
|
|
|
"מדובר בפאשלה", אומר גורם בכיר במשרד הבריאות. "יד ימין של האוצר שהיתה מעורבת בעסקה אישרה פטור ממכס ויד שמאל עצרה את יעקבסון בטענה שלא שילם אותו. מה שברור הוא שאפילו אם לא היה פטור שכזה, מי שהיה צריך לשלם את המכס זה משרד הבריאות, שהתרופות היו כבר בבעלותו ולא יעקבסון". לפני כמה שבועות הוגשה תלונה נוספת בסדרה, הפעם למשטרה, תלונה שהביאה לחקירתם באזהרה לפני כשבועיים של ד"ר לב, של ממלא מקום היועץ המשפטי של המשרד עו"ד יואל ליפשיץ, ושל הרוקחת הראשית בתיה הרן. חוקרי המשטרה שבו על טענותיו של מרגלית שלפיהן בעקבות מחדל ביטחוני שהו התרופות בחניית ביניים בנסיכות דובאי בדרכן מהודו לטורקיה, וכן על טענה נוספת שלפיה מישהו האריך את תאריך התפוגה של התרופות משלוש שנים לארבע.
"חבל שחוקרי המשטרה לא בדקו את הטענות הללו קודם לכן", אומר גורם שהיה מעורב בעסקה. "ראשית, מי שרכש את התרופות מההודים היה המתווך השוויצרי ולכן איש בדובאי לא ידע שמדובר בתרופות עבור ישראל, ולא היתה שום בעיה ביטחונית. גם לגבי תוקף התרופות, כל מי שמתמצא בתחום יודע שתרופה חדשה מקבלת תוקף לתקופה ראשונית, ובמהלך התקופה הזו נערכות בדיקות יציבות, שתוצאותיהן מאפשרות להאריך את התוקף. כל הארכות התוקף נעשו לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקות והאישורים מהמפעל המייצר, כמקובל".
גם גורמים במשרד האוצר שמכירים את הפרשה מקרוב, הוכו בתדהמה עם חקירת בכירי משרד הבריאות במשטרה. "מאחורי כל הסיפור הזה יש כוחות גדולים אינטרסנטיים עם הרבה כסף והרבה השפעה, שרוצים למכור למשרד הבריאות במחיר גבוה", אומר גורם במשרד האוצר שמכיר מקרוב את פרטי העסקה, "לבכירי משרד הבריאות מגיע צל"ש על מהלך יצירתי שחסך עשרות מיליוני שקלים לקופה הציבורית. מה, מישהו לקח פה כסף לכיס?".
תגובת משטרת ישראל: "המשטרה מחויבת לפתוח בחקירה בכל מקרה שבו עולה חשד לכאורה לביצוע עבירה. החקירה מבוצעת באופן מקצועי וענייני מתוך כוונה להגיע לחקר האמת".
בתגובה לפניית "מעריב" ניסה מרגלית בתחילה להתכחש למעורבותו בפרשה. "אין כאן שום עניין של ניגוד עניינים", אמר, "מדובר בהוצאת דברים מהקשרם. אולי המסמך הצה"לי שאתה מחזיק זה רק כמה ניירות. אתה לא יכול להסיק מסקנות ממסמך לא ברור. כשהייתי איש מילואים במדים לא ניהלתי משא ומתן עם משרד הבריאות. המצגת לאלוף היא הדבר הכי אובייקטיבי שיכול להיות".
מרגלית טען עוד כי ביקש לייבא את התרופה זמן רב אחרי שכתב את העבודה לפיקוד העורף. המסמכים שבידי "מעריב" מלמדים כי פניית מרגלית למשרד הבריאות נעשתה פחות משלושה חודשים לאחר שהגיש את המסמך הצבאי לאלוף פיקוד העורף.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
