 |
/images/archive/gallery/186/603.jpg אריאל שרון. צילום:
רויטרס  |
|
|
גדעון מאיר חושב שמה
שהוא וחבריו למדו ב-20
שנות חיים שרון לא למד
ב-70. הכדורגל כמשל |
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
גדעון מאיר 18/11/2004 9:01 |
|
|
|
|
 |
מי לא זוכר את ימי הנערות שלו, ימים בהם הלכנו למגרשי הכדורגל לחזות באלילינו כשהם מפליאים לבעוט בכדור, במיוחד באותם פסים שטוחים שטסו הישר לרגלו של החלוץ שהיה אץ לדרכו, כשהכדור, כמו שנהגנו לומר, נדבק לרגלו והוא שועט אל עבר קורות העץ אשר בקצה המגרש, והאיש לבוש השחורים שעמד בין הקורות היה יוצא לקראתו ומנסה לעצור את כדרורו המופלא ללא הועיל, ובתוך שניה היה מפנה את פניו לאחור, צופה בעגמומיות בכדור המונח ברשת. או-אז היה מליט את פניו בין כפות ידיו ובעיני רוחנו ראינו אותו בוכה על מר גורלו. כשהסתיים המשחק אצנו אל מגרש השכונה, וניסינו את כוחנו בכדרור בדיוק כמו כוכבי הכדורגל, שאך לפני שעה קלה עשו זאת במו רגליהם אל מול עינינו המשתאות, ולמגינת ליבנו לא הצלחנו לחזור ולו על אחד מלהטוטי הכדור שחלוצנו הנערץ הפליא לעשות. רק כשהיינו לבני עשרים הפנמנו את הרעיון שדברים שרואים מהיציע נראים אחרת כשאתה על המגרש והכדור מונח לרגליך. אנחנו היינו בני עשרים כשהבנו שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. אריק שרון היה שבע-שנים כשהתגלגלה לידו האפשרות לזכות בראשות השררה, וכשהגיעה השעה בה היה צריך לפרוע את הצ'קים שנחתמו לפני מותו של יצחק רבין ז"ל, כל שיכול היה לומר לצאן-מרעיתו היה: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". הוא
ידע לתבל את דברי הבלע שהשמיע בנאומיו חוצבי היציעים והכיכרות בתבליני שקר, שהוא ורק הוא יביא את הפתרון לביטחון האזרחים שהתקווה שנטע בהם היתה להם לסם מרגיע. וכשקיבל שרון את הכדור לרגליו נוכחנו לדעת שהמשחק היחידי שבו הוא יודע לשחק הוא משחק של כח וכיבוש שלטון, ואפילו חומה אינו יודע לבנות - שלא נדבר שגם את מיקומה לא השכיל לקבוע בנחרצות. לסיכום, מה שאנחנו למדנו בעשרים שנות חיים, לשרון לקח שבעים שנות חיים, רק שההבדל ביננו שאנחנו לא העמדנו פני שחקנים מקצועיים ושרון כן עשה זאת, והגדיל לעשות כשעשה זאת במצח נחושה. בתרבות שלטונית אחרת היה שרון מחזיר את שרביט השלטון ביום שגילה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
גדעון מאור - חקלאי, בן 53, גר ברמת הגולן מזה 25 שנה ונהנה מכל רגע מפירות הנצחון על מי שתקף אותנו
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
על "קול העם"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני. שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב. ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה. הכתובת למשלוח טורים: ithink@maariv.co.il לפרטים נוספים הקליקו כאן. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|