דרוש: חינוך נקי מפוליטיקה
ד"ר צ'לו רוזנברג דורש משרת החינוך להפסיק את הפוליטיזציה של המערכת, ומהר
בעצם המאמר, מודה השרה שמערכת החינוך היא כושלת ובלתי רלוונטית בעידן החדש.
את העובדה הזו כולם מכירים היטב. אלא שהנתונים שהשרה מציינת מצביעים רק על תופעות הלוואי ולא על המחלה הכרונית שבה חלתה מערכת החינוך. הסיבה המרכזית למצב אליו נקלענו היא היותה נגועה במחלה ממארת של פוליטיזציה.
מערכת החינוך, מאז הקמת המדינה ועד היום, היא מערכת שמנוהלת על בסיס עקרונות פוליטיים – מפלגתיים ולא עקרונות חינוכיים. שרי החינוך לדורותיהם ראו במערכת החינוך כר נרחב להנחלת ערכים פוליטיים ותרבותיים של מגזר זה או אחר והכנת הקאדר הבא של מצביעים פוטנציאליים למפלגה זו או אחרת. בשני העשורים האחרונים עסקו שרי החינוך בפוליטיקה ופופוליזם ולא בהשכלה וחינוך.
הם אלה שנתנו את ידם לקיצוצים בלתי סבירים של אלפי שעות לימוד בכל המקצועות. ובמקום לחפש דרכים למנוע את הקטסטרופה, שרי החינוך היו עסוקים בקידום תורתם הפוליטית באמצעות התערבות גסה בתכניות הלימודים. פופוליזם הזול וסיסמאות ריקות מתוכן היו ללחם חוקם של שרי החינוך. מי לא זוכר את עידן ההגרלות בבחינות הבגרות? מי מתלמידי ישראל לא מכיר את ה"מיקוד" הקדוש" הפוטר את תלמידי ישראל מלהיבחן בבגרות בכל החומר שבתכנית הלימודים?
מי שנתן את ידו להגרלות ומיני משחקי מזל אחרים היה צריך לדעת שהוא משחק "ברולטה רוסית" היכולה לגרום אסון. וכך הגענו למצב שתלמידי ישראל נמצאים בתחתית סולם ההישגים הלימודיים, כפי שהשרה מציגה אותם היטב במאמרה.
מי שמכיר היטב את מערכת החינוך יודע שתכניות הלימודים משתנות מידי כמה שנים, בקצב של תצוגות אופנה. כל שר ותכניות הלימודים שלו. לא חשובים התכנים אלא התכניות. כל תכנית יותר מטופשת מקודמתה והכי חשוב, יותר מקוצצת. רוצים בגרות לכל ומשיגים בורות לכל.
ומה עם האינטגרציה עליה השלום? יש אולי כאלה ששכחו את אשר הראו המחקרים: תכנית האינטגרציה שעלתה מיליארדים הייתה לתכנית הסגרגציה, של דעיכה, של הפיכת הבינוניות ומטה לנושא הדגל של החינוך. החלשים לא קיבלו שום דבר מן האינטגרציה. הכל אחיזת – עיניים ותעתועים. המיליארדים נשפכו אל בור השופכין והתלמידים שבאמת היו זקוקים לסיוע, לא זכו אלא במכירת אשליות.
משרדך , פרופ' תמיר , עדיין נושא את השם "משרד החינוך והתרבות". לבטח ידוע לך ששם זה מזמן איבד את הרלוונטיות שלו. בתי הספר הפכו מזה שנים רבות לבתי חרושת לציונים ואילו החינוך והתרבות נעלמו כמעט לחלוטין. מי עוד מאמין שבית הספר הוא בית חינוך? האם בית הספר יכול לחנך לערכים כאשר בעורפו נושפת רוח חזקה של דמגוגיה זולה, עקרונות של התעשרות בין רגע וגלי האתר המבטיחים לילדי ישראל להיות כוכבים?
ומה עם האלימות? האם באמת חושבת השרה שבית הספר יכול לחנך כאשר בו משתוללת אלימות שלא הייתה כדוגמתה? מתי המורים יכולים להתפנות כדי לחנך כאשר יום יום הם צריכים לחשוב איך חוזרים הביתה בשלום? ראוי שבמסגרת בדיקה מקיפה של תפקוד המערכת, תבדוק השרה איך מתמנים המנהלים ובעלי התפקידים האחרים.
אין סוד גלוי יותר מאשר העובדה שהמכרזים לתפקידים השונים "תפורים" על – פי מידותיהם של אלה המקושרים היטב לבעלי השררה. ואם כך, אל תתפלא שרת החינוך שבתי הספר מתנהלים בצורה בלתי ראויה בעליל. עליך, פרופ' תמיר, מוטלת האחריות לעקור את נגע הרע הזה ולפתוח את דלתות בתי הספר בפני אנשים ראויים להיקרא מנהלים ומחנכים.
ממשלות ישראל לדורותיהן, במדיניותן החינוכית, הביאו לקטסטרופה במערכת החינוך. מנהיגינו אותתו לנו שישראל אינה זקוקה לאנשים משכילים ומלומדים. היא זקוקה לאנשים בינוניים ומטה. כך ניתן בקלות רבה להבטיח להם משהו או לתמרן אותם מבחינה פוליטית לאן שהפוליטיקאים רוצים .
ממך שרת החינוך, פרופ' תמיר, הציבור מצפה לשינוי עמוק במערכת ולא להצטדקות מעל דפי העיתונים.
הכותב הוא ד"ר בהיסטוריה כללית ומתמחה בביטחון לאומי, מורה ומחנך בישראל
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של nrg מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
