 |
/images/archive/gallery/206/241.jpg ארז רואימי
 |
|
|
ארז רואימי על הקשר בין ייבוא מאות אלפי עובדים זרים להורדת השכר הממוצע במשק |
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ארז רואימי 19/11/2004 20:24 |
|
|
|
|
 |
אני רוצה להציג שני כיוונים של הסוגיה שנקראת עובדים זרים. כל אחד יפעיל בתוכו את מנגנון הרשות השופטת הקיימת בו של "האדם מן הישוב", ויחליט מה הוא פשע ומה הוא צורך קיומי, או ליתר דיוק "יצר הישרדות".
משה, רתך במקצועו 30 שנה, עובד לבד כבר שנתיים. חצי מהלקוחות שלו נטשו אותו כי הוא פשוט לא עומד בקצב ההזמנות. בנוסף, ישנם מכרזים ועבודות שבעבר לקח בקלות, והיום הוא לא יכול. אז הוא מוותר. משה מנסה לשרוד. מזה חודשיים הוא רואה את שני העובדים הזרים שספק עומדים ספק מתחבאים בכיכר ליד השוק. בלית ברירה הוא אוסף את העובדים, מלמד אותם כל מה שנדרש, וזוכה במכרז ראשון מזה שנתיים. הוא אפילו קנה מתנה לאשתו ולילדיו, אחרי שאלו שכחו מה זה מתנה. כעבור כמה ימים משה אוסף את הפועלים לעבודה. בכניסה לעסק ממתינים לו שני שוטרים ופקח, שמוסרים למשה שני דוחות על העסקת עובדים זרים: סך הכל עשרים אלף שקל. את העובדים הם העמיסו על הניידת, משה נשאר עם הדוח ועם עוד כמה עשרות אלפי שקלים גרעון - למינהלת ההגירה וללקוח שסיפק לו את העבודה.
על
המקרה הנוגע ללב שמעו אפילו בממשלה - שם החליטו שיש מצוקה קשה בתחום הרתכות ולכן צריך להתיר לעשרת אלפים עובדים זרים להיכנס לישראל ולסייע לענף הקורס. וכך מנהלת ההגירה גירשה מאה אלף עובדים, חלקם ברישיון, והכניסה עשרת אלפים עובדים זרים, שעל כל אחד מהם עוד חברת כח אדם גוזרת קופון נחמד.
אותו משרד גם רצה לחסוך שהרי יש כבר מספיק "פועלים שחורים" שמאיישים את תחום הרתכות, אז הוא סגר את הקורס לרתכות בשירות התעסוקה. למה סתם להפעיל אותו אם כבר הכנסנו עובדים זרים? כך שגם למובטלים האחרים לא יהיה צ’אנס ללמוד לרתך, ובטח שלא לעבוד אצל משה. בינינו, גם אם יהיה להם צ’אנס, עדיף לשבת בבית ולקבל יותר מאשר בעבודת הרתכות. למדינה יותר קל להעניק דמי אבטלה. היא גם מקשיחה את הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, וכך נדמה לה שהיא חוסכת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מדיניות לא מוסרית בעליל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
300 אלף עובדים זרים זו מדיניות. מדיניות שבה ממשלה מורידה את השכר הממוצע במשק, ומסייעת לבעלי ההון. אבל לסגור קורסים בשרות התעסוקה, בו בזמן שמאשרים לעשרות אלפי עובדים זרים "לעלות" ארצה ולעסוק באותם תחומים, לזה קוראים מדיניות לא מוסרית בעליל, בחסות החוק. אם נדייק, זוהי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. מדיניות ההגירה של מדינת ישראל מרעננת את כמות ואיכות העובדים הזרים במדינת ישראל, משמע, מפתחת את התחום הקרוי "הורדת השכר הממוצע במדינה". מדיניות שמוציאה יותר ויותר ישראלים ממעגל העבודה.
משה, הרתך, פשט את הרגל וברח, או אולי סתם התגרש מאשתו ועזב את ילדיו, או אולי זכה בטוטו בכלל והפך לאגדה מהלכת. איך שהסיפור הזה לא יסתיים, תשפטו בעצמכם מהי העבירה ומיהם העבריינים. כל זה קורה השנה במדינת ישראל.
עכשיו נכפיל את מקרה משה במספר המקרים. ולרתכות נוסיף מקצועות נוספים. ולסיכום הרהור קטן, בואו נניח שמנהלת ההגירה משנסת מותניים, "מרביצה עבודה" ובתוך כמה שנים מצליחה לשלוח מכאן את כל העובדים הזרים. מי יעסוק בכל המקצועות הללו?, הרי אנחנו בונים חומה... ועם ישראל חי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
ארז רואימי, בן 30, יליד קרית-גת ומתגורר כיום במרכז. סמנכ"ל ארגון חברתי הפועל בפריסה ארצית לצמצום פערים חברתיים במדינת ישראל.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
על "קול העם"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני. שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב. ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה. הכתובת למשלוח טורים: ithink@maariv.co.il לפרטים נוספים הקליקו כאן. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|