 |
/images/archive/gallery/196/399.jpg בנימין נתניהו. צילום:
יוסי אלוני  |
|
|
|
|
| דב הר-אל חושב שככל שיחריף הקיטוב, תקבע ההוויה של המתרוששים את ההכרה החדשה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
דב הר-אל
8/12/2004 7:19 |
|
|
|
|
|
|
|
במצעו של המועמד הדמוקרטי לבחירות בארצות הברית, ג'ון קרי, עסק אחד הסעיפים העלאת שכר המינימום הפדראלי. ג'ון קרי לא המציא שום דבר חדש: הנשיא הדמוקרטי קלינטון העלה בזמנו את שכר המינימום, והמעשה זכה להצלחה. ג'ון קרי, כמי שהיציג את עצמו כהבטחה להצלחה כלכלית, התכוון לחזור על כמה ממהלכיו של קודמו.
ג'ון מייג'ור, ראש הממשלה הבריטי לשעבר מטעם מפלגת הלייבור, העלה גם הוא את שכר המינימום בבריטניה. השכר שם עכשיו הוא בערך פי שנים משכר המינימום בישראל. האם לדעתכם אנשים אלו השתגעו? האם הם לא מבינים מה שתאצ'ר ובוש מבינים, שכסף נותנים לעשירים כי רק הם יודעים לנהל אותו?
או אולי יש כאן השקפת עולם מסוימת בקשר ליעדי הכלכלה? אולי לדעתם של קלינטון, מייג'ור וראשי ממשלות נוספים, שהעלו וחושבים להעלות את שכר המינימום, רווחי הפירמות ברבעון הקרוב אינן הפרמטר היחיד להצלחתה של מדיניות כלכלית? אולי גם בישראל צריכה מפלגה סוציאל-דמוקרטית לחרוט על דגלה צעד מעשי זה לצמצום הפערים, ולא להסתפק בסיסמאות ריקות?
יש משהו
שטרם הובן לעומקו בדרך שבה התפרק מעמד העובדים בישראל מכל נכסיו. מקיצוניות אחת של הגמוניה פועלית בשנות החמישים והשישים, עברה ישראל ל"קפיטליזם החזירי" בקוטב השני בתוך שנות דור. לא בעלי ההון החלו את התהליך ולא הם שהובילו אותו: הם רק אכלו מן המוכן ועכשיו מגרמים את העצמות. את תהליך הוויתור על זכות ההתאגדות, הוויתור על דיוני שכר קיבוציים והוויתור על מוסדות עזרה הדדית הובילו העובדים עצמם, ללא לחץ חיצוני, בקוצר ראות ומתוך אימוץ האידיאולוגיה הסוציאל-דרוויניסטית של זכות החזק לאכול את החלש. גם מפלגות שמתוך אנרציה רואות את עצמן סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות, גם הסתדרות העובדים עצמה, הפכו לכלי דיכוי ראשון במעלה כנגד החלשים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הקפיטליזם החזירי"
|
|
|
 |
|
|
|
אבל הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ומה שנמסר ופוזר לכל רוח צריך ללקט עכשיו ולהקים מחדש. קבוצות עובדים מסוימות שאליהן הגיעה הרעה כבר הבינו את הלקח, וככל שיחריף הקיטוב בחברה הישראלית תקבע ההוויה של המתרוששים החדשים את ההכרה החדשה.
ההכרה החדשה לא תסתמך עוד על מרכס, בכל אופן לא כעיקר אמונה. בכל זאת קרה משהו בעולם במאה האחרונה, הן מבחינת תנאי הייצור והן מבחינת ההכרה באלף ואחד פגעי הקדמה: מהתחממות גלובלית, דרך הכחדת החי והצומח, ועד להיעלמותן של אלפי תרבויות ילידיות. כיאה לעידן הפוסט מודרני לא יקרא הרעיון החדש לעצמו "אידיאולוגיה" אלא "נרטיב". הוא לא יטען לבלעדיות, אבל הכרח יהיה שישאף לבכורה. ובתנועת מטוטלת הוא יהיה מן הסתם הומאני יותר ושוויוני יותר, הרבה יותר, מן הקפיטליזם החזירי.
בוועידת העסקים עוד לא שמעו על כך. במליאת הכנסת ממילא תמיד מפגרים אחרי ההתפתחויות החברתיות. אפילו מנהיגי העתיד עצמם עוד לא אימצו את הלקסיקון החדש. אבל דווקא האטימות של ביבי נתניהו, אשר כנגד הדרישה להעלות את שכר המינימום הציע לבטל אותו כליל – היא המבשרת את השינוי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| דב הר-אל הוא חבר בקהילת סינקופה - החברה בפורום הארגונים החברתיים למאבק באבטלה ומיוזמי "ועידת העשוקים"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
|
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
נראה אתכם...
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
