 |
/images/archive/gallery/219/103.jpg מחפשים אוכל בזבל.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| "מדד החוסן הלאומי" של כנס הרצליה מציג סימנים אופטימיים בכלכלה ומשטר, אך לא בתחום החברתי.
צוות המומחים: הפוליטיקאים עוד יכולים להרוס הכל |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמיר רפפורט
10/12/2004 12:05 |
|
|
|
|
|
|
|
האופטימיות המוקרנת ממסדרונות הבורסה של תל-אביב הנוסקת ושוברת שיאים כמעט מדי יום, לא נעצרת ברחוב אחד העם. מתברר שגם "מדד החוסן הלאומי" שהכנתו הושלמה השבוע, קובע חד-משמעית כי אחרי שלוש שנים שחורות שהחלו עם פרוץ העימות בשטחים, נבלמה בשנה האחרונה ההידרדרות החמורה במצבה של ישראל, והמגמה מתחילה אפילו להתהפך.
המדד, שפרטיו מובאים כאן בראשונה, הוכן גם השנה לקראת "כנס הרצליה". הכנס, שעוסק במאזן החוסן והביטחון הלאומי, ייפתח ביום שני ויימשך ארבעה ימים. את המדד הכין צוות בראשות הכלכלן פרופ' רפי מלניק, דיקן בית ספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. בצוות היו חברים גם לאה אחדות, מבכירי הביטוח הלאומי; ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, נציג בנק ישראל וטומי שטיינר,
חוקר מהמרכז.
מדובר במדד שנתי, שמודד את החוסן הלאומי על פי שילוב של מצב הכלכלה, מצב החברה ומצב המשטר. החוסן הכולל של ישראל נקבע בכל שנה מחדש בהשוואה למה שקורה בתחומים אלה ב-30 מדינות אחרות מהעולם המפותח ומבין שכנותינו במזרח התיכון. המדד החדש מתבסס על נתוני שנת 2003, אבל הוא לוקח בחשבון גם אומדנים ראשונים לגבי נתוני שנת 2004, שעדיין לא הסתיימה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כלכלה. המצב משתפר
|
|
|
 |
|
|
|
תחום הכלכלה נמדד בכל שנה על פי רמת התוצר במשק, מצב האבטלה, רמת הטכנולוגיה, החוב הציבורי, הגירעון התקציבי וכמות היתרות במטבע חוץ. בממד הכלכלי ישראל נמצאת השנה במקום ה-21 לעומת המקום ה-19 לפני פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000, אבל טוב יותר מהמיקום בשנת 1990 (22). יש לישראל 50 נקודות "זכות" בתחום הכלכלי לעומת ארצות-הברית שמובילה את מדינות העולם בתחום הכלכלי עם 100 נקודות.
לדברי פרופ' רפי מלניק, "לאחר שלוש שנים של הידרדרות במצב הכלכלה, אנחנו בפירוש רואים תפנית ועל פי האומדנים הראשונים של שנת 2004 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצב עוד ממשיך להשתפר. בפרספקטיבה היסטורית המדד מראה שמשנת 1990 (שנת הבסיס של הממד הכלכלי) ועד שנת 2000 ישראל התקדמה במידה ניכרת בתחום הכלכלי. באותן שנים ישראל סגרה את הפער הכלכלי עם המדינות המתקדמות והגדילה אותו עם מדינות האזור. משנת 2000 ועד שנת 2002 ניכרת תפנית חדה כלפי מטה, התפנית הובלה על ידי ירידת התוצר, התוצר לנפש, עליית החוב הציבורי והאבטלה. כאמור, במגמה זו נוצרת תפנית בשנת 2003.
השיפור במצב הכלכלי אצלנו בשנה שעברה היה אפילו בשיעור גבוה יותר מאשר הממוצע של מדינות במערב. השאלה הגדולה היא האם תוך של שנה-שנתיים, כלומר החל משנת 2005, השיפור במצב הכלכלי שכבר מורגש יביא גם לשיפור במצב החברתי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חברה. המדינה מידרדרת
|
|
|
|
|
|
|
הפרמטרים העיקריים שמשפיעים על הניקוד שישראל מקבלת לגבי מצבה החברתי במדד החוסן הלאומי הם היקף העוני, רמת אי השוויון בהכנסה, מצב החינוך, שיעור האבטלה הכרוני, מצב הבריאות, רמת החיים, שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה ומספר הקשישים והילדים מתוך סך האוכלוסייה.
בממד החברתי אין שום שיפור על פי המדד החדש. להפך. ישראל הידרדרה עד למקום 24 לעומת מקום 19, לשם השוואה, שבו היינו בשנת 1996. ה"ניקוד" של ישראל בתחום החברתי הוא כ-90 ( לעומת 100 נקודות למדינות סקנדינביה שהן "החברתיות ביותר" ).
פרופ' מלניק: "מה שמושך בצורה חדה את מדד החברה כלפי מטה זה העוני שהתרחב מאוד וגם הגידול בהיקף האבטלה הכרונית. ב-2003 יצאה הממשלה עם אסטרטגיה חדשה שלפיה מקטינים קצבאות כדי לעודד יציאה לעבודה. בשלב ראשון האסטרטגיה הזאת גרמה לגידול חמור מאוד בעוני, אבל עדיין מוקדם לדעת מה יהיו השלכותיה על החברה בטווח הארוך".
האם השיפור הכלכלי יביא, בפיגור של שנה או שנתיים, לשיפור חברתי?
"לא בטוח. השאלה המרכזית היא האם השיפור הכלכלי יביא גם להקטנת העוני והקטנת אי השוויון. יש סיכויים שזה יקרה כי שיעור האבטלה כבר נמצא במגמה של ירידה רצופה מ-11% ל-10.2%, אבל כבר היו תקדימים בעולם למדינות שצמיחה כלכלית פסחה על השכבות החלשות ולא הביאה לשיפור גם במצבן".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משטר. רמה נמוכה
|
|
|
|
|
|
|
הגורמים שנלקחים בחשבון כדי למדוד מהו מצב המשטר הם היציבות הפוליטית במדינה, רמת הדמוקרטיה, שמירת החוק, חירויות פוליטיות ואזרחיות, יעילות השלטון, היקף השחיתות ומספר השגרירויות שיש במדינה.
בממד המשטר, ישראל נמצאת במקום ה-26 עם 72.4 נקודות לעומת 75 נקודות ומקום 24 בשנת 1996.
"בממד המשטרי/פוליטי לא נרשם שינוי משמעותי בשנת 2003, זאת יחסית למגמת הירידה שנרשמה משנת 1996 והחריפה אחרי שנת 2000", אומר פרופ' מלניק. "אפשר להגיד שהתייצבנו, אבל על רמה נמוכה של המשטר. עדכון הנתונים ההיסטוריים מראה שמשנת 2000 ישראל נסוגה במידה ניכרת בתחום המשטר. הנסיגה היא פנימית-מערכתית ומובלת על ידי הרעה בתחומים של יציבות פוליטית, פיקוח על שחיתות, שמירת חוק ויעילות. מראשית המדידה של הממד זה (שנת 1996) מתרחב הפער בין ישראל למדינות המתקדמות.
עם זאת מציין מלניק כי "נקודת האור בשנה האחרונה חוץ מעצירת ההידרדרות, זו העובדה שבישראל נפתחו ארבע שגרירויות חדשות לעומת שגרירות אחת שנסגרה. ההתחממות ביחסים עם מצרים, המגעים עם סוריה והאפשרות להידוק היחסים עם מדינות במפרץ הפרסי ובאפריקה על פי ההתפתחויות האחרונות מלמדים שהעתיד הקרוב יכול להיות אפילו יותר טוב".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה הלאה?
|
|
|
|
|
|
|
פרופ' מלניק אומר שכאשר מנתחים את החוסן הלאומי של ישראל בסוף שנת 2004, המצב עשוי להיות אפילו טוב יותר מהשיפור שעליו כבר מצביעים המדדים, שהוכנו לכנס. "כשהכנו את המדד לפני שנה הכל היה שחור ושלילי. לא היה שום אור בקצה המנהרה. השנה בהחלט אפשר לראות את האור גם אם השיפור עדיין לא בא לידי ביטוי במדד. התמונה בשנה הבאה יכולה להערכתי להיות אפילו יותר אופטימית, אם תקום ממשלת אחדות ואם תעבור תוכנית ההתנתקות ויהיה שיפור ביחסים עם מצרים וסיכוי לחידוש התהליך המדיני עם הסורים", אומר מלניק.
ראש צוות מחברי המדד מוסיף כי חלק מהציפיות החיוביות האלה כבר בא לידי ביטוי בגיאות בבורסה, אבל האופטימיות שלו היא זהירה. "אם השיפור בכלכלה לא יביא גם לשיפור במצב החברתי שהוא עדיין מאוד גרוע, זה ימשיך להשפיע מאוד לרעה על החוסן הלאומי שלנו", הוא מדגיש, "וגם הפוליטיקאים שלנו יכולים להרוס אם לא יצליחו להסתדר ביניהם ויגרמו לשנת 2005 להפוך לשנת בחירות. שנה כזו תהיה שנה אבודה מכל הבחינות משום שייעצרו בה התהליכים החיוביים בכלכלה ובמישור הבינלאומי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
