 |
/images/archive/gallery/200/133.jpg זאב רוזנשטיין מגיע לבית משפט.
צילום ארכיון: ענת זכאי  |
|
|
|
|
| מיוחד למעריב: 3 תמלילי השיחות טלפון בין מוטי כהן
לשם-טוב מכתבי, חברו של זאב רוזנשטיין. כך מציירת
המשטרה את השתלשלות נפילתו של 'היעד מספר 1' |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בעז גאון (מיאמי) ואסף גור
10/12/2004 19:20 |
|
|
|
|
|
|
|
למרות שלא היינו שם, יש להניח שמוטי כהן הפיל את קערת הקורנפלקס שלו כשקרא במדריד את כותרות עיתוני הבוקר ב-18 ביולי 2001, שבישרו על "תפיסת האקסטזי הגדולה בהיסטוריה של ניו-יורק". יום קודם לכן נתפסו צמד בלדרים ישראלים, ישראל אשכנזי ודוד רואש, בדירה ברחוב ווסט במנהטן. יחד איתם בדירה שהו 1.6 מיליון כדורי אקסטזי ו-187 אלף דולר מגוהצים במזומן.
בזמן שבלשי ה-NYPD גררו את הישראלים לחקירה בקווינס, מוטי כהן מרט את שערותיו. החלומות הוורודים על ערימות של ירוקים התנדפו בבת אחת, ואת מקומם תפסו לא מעט סיבות לדאגה.
כהן, עבריין ישראלי שהתגורר בנחת במדריד, היה מעורב עד צוואר במשלוח האקסטזי שנתפס בניו-יורק. הוא ידע ששביל הכדורים הצבעוניים יוביל אליו במוקדם או במאוחר, כפי שסיפר בשיחה מוקלטת עם אחד מסוכני הדי-אי-איי, הרשות האמריקנית למלחמה בסמים (סוכן המכונה בתצהירי בית המשפט סי-אס-3), שהתקשר אליו לשאול מה קורה עם המשלוח. אלא שלכהן בשלב הזה היתה בעיה גדולה ומאיימת הרבה יותר ממשטרות ישראל ומיאמי, ולבעיה הזו - לפחות לטענת רשויות החוק בישראל ובארצות-הברית-קוראים זאב רוזנשטיין.
יותר מחצי מיליון דולר, לטענת המשטרה, השקיע רוזנשטיין במימון משלוח האקסטזי התפוח והמרשרש מאמסטרדם לניו-יורק, שהיה אמור להפוך אותו למולטי מיליונר ואת ניו-יורק למסיבת טראנס. מיופה כוחו לעניין העסקה הניו-יורקית היה שם-טוב "ג' ימי" מכתבי, חבר ילדות ואסיר לשעבר שהתגורר באותו הזמן בבולגריה.
מכתבי גייס לצוות ההפקה - שהיה אמור להרים שלאגר, אבל הפיק לבסוף קרקס רחוב - את מוטי כהן, בנו של אליאס כהן, חברו הטוב של מכתבי ושותפו מעולם הפשע אשר היה מעורב איתו בניסיון הברחת 1,055 קילוגרם של קוקאין לרוסיה ב-1992. מוטי כהן, כמו שאומרים, בא עם המלצות מההורים.
לכהן, שכינויו בעסקה היה "הרזה" - "פלאקו" בספרדית - היו גם קשרים מצוינים עם סוחר הסמים הקולומביאני
פטרישיו ויואס, המכונה גם "הקרח". בידי הרשות האמריקנית למלחמה בסמים שיחה מוקלטת שבה ממליץ ויואס לסוכן, המתחזה למי שמעוניין ברכישת 65 אלף כדורים, לחכות לטלפון מ"היהודי". היהודי שאכן התקשר הוא פלאקו, כלומר כהן.
לטענת המשטרה, רוזנשטיין זעם לשמוע על התפוררות העסקה ומעצרם של ראושי ואשכנזי. הלכו הסמים, הלך גם הכסף, שלא לדבר על פוטנציאל ההפללה של רוזנשטיין בעצמו. "החבר", כפי שמכתבי וכהן כינו אותו ביניהם, תבע שמישהו ישלם את מחיר עלבונו המבעבע. מי למשל? מוטי כהן, ששמע מאביו "שמועה" לפיה רוזנשטיין מתעתד להפוך את בנו למזון דגים.
כהן מנסה להתקשר לרוזנשטיין, אבל לא מצליח לעבור את מכתבי. הוא מבחינתו מוסר לכהן ש"החבר" לא אוהב טלפונים, אבל אוהב מאוד פגישות אינטימיות. "בוא לכאן, מותק", הוא אומר לכהן שוב ושוב. "אני רוצה לבוא, אח שלי", רועד כהן מהעבר השני, "אבל לא רוצה שיקרה משהו מסריח".
כהן מזיע ומחשב את קצו לאחור. לפתע נדלקת מעל לראשו צ'קלקה כחולה. יש לו רעיון מבריק: הוא ימסור את ראשו של רוזנשטיין למשטרות ישראל ואמריקה על מגש של כסף ויהרוג שלוש ציפורים במכה אחת: חייו יינצלו, החוב יימחק, והמשטרה תהיה חייבת לו טובה גדולה, ביום שבו יזדקק לה.
כהן יצר קשר עם מכר ותיק ממשטרת מחוז המרכז והודיע "יש לי מידע חם על רוזנשטיין". הצעתו של כהן הועברה לאנשי היחידה המרכזית של מחוז תל-אביב, מעריצים מושבעים של רוזנשטיין, המנסים כבר שנים לאחוז בדש המקטורן החמקמק של רוזנשטיין.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כהן מזמר
|
|
|
 |
|
|
|
כהן דרש שזהותו תישאר חסויה ובתמורה סיפק לחוקרי היחידה המרכזית של תל-אביב את המידע על העסקה בניו-יורק, מידע שהועבר במהירות לידיעת חוקרי הדי-אי-איי בארצות-הברית, שהקימו עם החוקרים מתל-אביב צוות חקירה משותף להפלת "ארגון הפשע רוזנשטיין". כהן לא הפסיק לזמר, וסיפק סחורה לוהטת במיוחד: הוא טען שרוזנשטיין שלח אליו את מכתבי כדי שיאתר עבורו רוצחים שכירים שיחסלו את האחים יעקב וניסים אלפרון, יריביו הגדולים של רוזנשטיין במלחמות העולם התחתון.
כהן סיפר לחוקרים כי למשימה נבחרו שני מתנקשים קולומביאנים שזכו לשם קוד "האחים", שאמורים להגיע במהלך אוגוסט 2001 בטיסה לישראל ולחסל את האלפרונים. הקולומביאנים נחתו בישראל כמתוכנן וזכו למעקב אח"מים נסתר של בלשי היחידה המרכזית. כעבור חודש עזבו "האחים" את ישראל, שזופים ועם מחסניות מלאות. מישהו ביטל את החוזה. הם חזרו לספרד והמתינו להוראות נוספות ממוטי כהן, שקיבל לפי עדותו הוראות ממכתבי, שקיבל לדבריו של כהן, הוראות מרוזנשטיין.
כך, לפחות, תטען המשטרה. מכתבי מצדו, באמצעות עורך דינו במיאמי, ברוס ליר, ומתוך כותלי בית הסוהר, טוען כי בסך הכל ניסה למנוע את חיסולו של רוזנשטיין על ידי האלפרונים. כהן היה מי שהציע לתווך בין רוזנשטיין לבין הקולומביאנים, ומכתבי הציע את שירותיו הטובים. בית המשפט במיאמי הקשיב בנימוס לגרסתו של מכתבי - ושלח אותו ל-20 בבית סוהר.
בשלב הזה, שבועות ספורים לאחר כישלון עסקת ניו-יורק, הצליח צוות החוקרים מתל-אביב וממיאמי להקליט שלוש שיחות טלפון מרתקות אך מקודדות, המתנהלות בין מוטי כהן שנמצא בספרד ופועל בשליחות השוטרים לבין שם-טוב מכתבי, השוהה באותה עת ברומניה יחד עם רוזנשטיין, שקפץ לביקור. שלושת תמלילי השיחות בין כהן למכתבי, המובאים כאן לראשונה בקיצורים הכרחיים, מספקים הצצה נדירה אל המכניקה, הדיאלקטיקה, הקומבינות והתחמונים של העולם התחתון. מאחורי כל "אח שלי" מסתתר אולי איום, ומתחת לכל "מותק" מחכה ככל הנראה קנה של אקדח.
מהצד השני של הקו מוטי כהן מבועת מ"השמועה" על נקמת הזאב המתקרבת. הוא מנסה לקבל ממכתבי סימני הרגעה ומתחנן לשוחח עם רוזנשטיין ישירות, גם למען בריאותו הנפשית (והפיזית) וגם - בדרך - למען התיעוד המשטרתי. רוזנשטיין מסרב לשוחח עם כהן בטלפון ומזמין אותו לארוחת צו'רבה ידידותית ברומניה. כהן, על פי גרסתם של חוקרי המשטרה היה אמור ככל הנראה להיות המנה העיקרית. לטענת המשטרה, מכתבי ניסה לפתות את כהן להגיע לרומניה בשביל לעשות לו מה שנקרא בעולם התחתון "כיפה אדומה". הזאב , במקרה הזה, היה זאב רוזנשטיין.
זו, מכל מקום, גרסת של החוקרים האמריקנים והישראלים. עכשיו יהיה עליהם להוכיח זאת בבית המשפט. פרקליטיו של רוזנשטיין, עורכי הדין בני וקרן נהרי, שייאבקו נגד הסגרתו לארצות-הברית, מסרו בתגובה: "אנו ממשיכים וטוענים שלרוזנשטיין אין כל קשר לעניין הזה בשום פנים ואופן. כשנראה את חומר הראיות בבית המשפט, נגיב בצורה חד-משמעית, אולם כבר מעכשיו אפשר להגיד שרוזנשטיין חף מכל פשע, בדיוק כפי שקרה בפרשת עדותו של דוד אטיאס, שנמצאה שקרית. אני מאוד מקווה שמשטרת ארצות-הברית תחקור בפרשה הזו כמו שהיחידה המרכזית חקרה את דוד אטיאס. כל עדות כאן צריכה להיבדק בשבע עיניים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שיחה ראשונה
|
|
|
|
|
|
|
על הפרק: כהן מתכונן לנסוע לרומניה לפגישה המתוכננת אך חושש מתגובת "החבר", שהוא על פי גרסת המשטרה זאב רוזנשטיין, המכונה גם "השמן", ומבקש לשוחח איתו בטלפון לפני שהוא מגיע. מכתבי, מנגד, מבהיר לו: "חשוב לארגן את הכסף". כהן ומכתבי מדברים על "טלפונים", כאשר הכוונה המשוערת היא למכשירי טלפון ניידים שהשניים נהגו להחליף בקצב מסחרר, כדי להבטיח קווים נקיים מהאזנות.
מכתבי: מה קורה מותק?
כהן: הכל בסדר אח שלי. מה חדש?
מכתבי: הכל בסדר?
כהן: הלכתי לסוכנות נסיעות. בעזרת השם אני אהיה איתך בשבוע הבא, בסדר?
מכתבי: יופי, יופי, יופי, יופי. . . " תביא את הטלפון איתך" (הגרשיים במקור).
כהן : אה, הטלפון אני אביא אותו גם כן. אתה רוצה, ברגע שביקשתי שאני אביא אותו. פעם ביקשת ממני גם. . . שמן זית, לא? טוב.
מכתבי: כן כן, שמן זית. שמה יש להם את הדבר האמיתי, שמה.
כהן: כן, כאן יש להם את הדבר האמיתי. אתה שומע, מה רציתי להגיד לך. . . מתי אתה אומר נפגוש כאן את החבר?
מכתבי: אני אדע תוך כמה ימים. כהן: או-קיי, אני אהיה איתך בקשר. אבל תדבר איתו. אתה מבין? תגיד לו. אני סומך עליך לגמרי, אח שלי, בשביל לראות מה התגובה שלו. אתה מבין?
מכתבי: כן. (בשלב הזה, בהוראת מכתבי, השניים עוברים לשוחח בקו טלפון אחר, שגם אותו מקליט כהן)
מכתבי: מה אני יכול להגיד לך. אני הולך להתקשר עכשיו לאבא לשאול אותו מה קורה. . . הוא אמר לי שזה יסתדר, בגלל שהם הולכים להביא את הכסף.
כהן: כן, הוא אמר לי גם שהם יעשו הלוואה בשביל הכסף. אמרתי לו, אמרתי לו שאתה בצרה. והוא גם יודע שאני בצרה. אבל לא רציתי להגיד לו על הבעיה. אתה דיברת איתו על הבעיה? לגבי הש? מן?
מכתבי: לא, לא אמרתי כלום.
כהן: תגיד לו שירים לי טלפון, ככה, לפני שאני מגיע בשביל שאני אהיה יותר שקט. אתה מבין?
מכתבי: טוב, בסדר.
כהן: אבל הוא לא דיבר איתך כאילו יש בעיות?
מכתבי: לא, לא, לא, לא.
כהן: באמת, אח שלי?
מכתבי: לא. כן. לא, לא, אין שום בעיות.
כהן: בטוח שהוא קצת לחוץ, קצת עצבני, אבל לא. . .
מכתבי : חשוב לארגן את הכסף.
כהן: אני מארגן לו את הכסף. אני אארגן את זה איכשהו. . . אתה מבין? אפילו בהלוואה. אמרתי לך לראות את זה כעניין סגור. ומה רציתי להגיד לך. אחרי זה אני אביא לך גם קצת עיתונים על ה. . . על המקרה. אתה מבין? וואו, הם עשו מזה סיפור גדול על העניין הזה (ככל הנראה, הכוונה לכתבות בעיתונים בישראל על תפיסת האקסטזי בניו-יורק) אתה יודע?
מכתבי: טוב, זה כבר גמור. זה כבר מת.
כהן: אז אני אהיה איתך בקשר אחרי זה. אני הולך להתקשר לאבא ואני אחזור אליך. או-קיי?
מכתבי: או-קיי אח שלי. טוב.
כהן: אז מחר אני אהיה איתך בקשר, טוב? או יותר מאוחר.
מכתבי: כן. או-קיי מותק, תרגיש טוב. נהיה בקשר מחר, כן אח שלי?
כהן: טוב, או-קיי.
מכתבי: או-קיי מותק.
כהן: יאללה ביי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שיחה שנייה
|
|
|
|
|
|
|
על הפרק: כהן מספר למכתבי שהוא "לא מצליח לישון מאז שזה קרה", כאשר הכוונה, ככל הנראה, לתפיסת הסמים בניו-יורק. כהן ממשיך לנסות לגשש כמה עצבני עליו "החבר", כשהכוונה ככל הנראה לרוזנשטיין. מכתבי ממשיך להפציר בכהן לבוא לרומניה ו"לדבר קצת". כהן מבקש ממכתבי "לצאת מהתמונה" כדי שיוכל להתנהל ישירות מול "החבר" ולסגור איתו את תנאי החזרת החוב. בין לבין, מתלבטים השניים מה לעשות עם המתנקשים הקולומביאנים הממתינים להוראות.
כהן: הלו. זה הסתדר לך?
מכתבי: לא, לא ראיתי אותו.
כהן: אחחח. . .
כהן: בגלל שזה קרה באמא שלי אני לא מצליח לישון. אתה מבין? זה הדבר היחיד שאני חושב עליו. ו. . .
מכתבי : תן לי רגע להסביר לך מה הוא אומר. הוא אומר שאחרי כל הבקשות, זה יום, זה שבועיים, שלושה. . . כאילו מחר הבנות כבר כאן ( "הבנות" הוא ככל הנראה שם קוד לתשלום החוב). אתה מבין?
כהן: כן כן.
מכתבי: כבר נמאס לו ממני, אתה מבין? כל הזמן אני אומר לך מחר זה יבוא. . .
כהן : אני יודע. אני יודע חבר שלי שאתה באמצע ובגלל זה אני לא רוצה את זה ככה. בגלל זה אני אמרתי: תבין דבר אחד. היום אני נותן לו את המילה שלי, למרות שאני מעדיף לתת לו את המילה שלי פנים אל פנים ושיראה בעצמו. שהוא יראה אותי ויכיר אותי פנים אל פנים ולהגיד לו: תשמע, לא אכפת לי גם כן. . . לא אכפת גם לי מה"קרח".
מכתבי : מהסיבה הזאת. . . תבוא לפה! בשביל מה הטלפון השבור?
כהן: הסברתי לך מה אני הולך לעשות כאן, נכון? אני לא יודע, לפעמים הם סוחבים אותך יום-יומיים. . .
מכתבי : לא, הוא כבר לא יאכל את זה יותר. . . אני רוצה שהכל ישוב על מקומו, שהכל יהיה טוב, בלי שום שיחות טלפון. כל שיחות הטלפון האלה לא עושות כלום. אתה תבוא לפה. כאן אתה תסביר לו מה אתה צריך.
כהן: עכשיו יש לי שאלה אליך. תקשיב.
מכתבי: כן.
כהן: חואניטו כאן בבית ההוא. אתה מבין? מחר זה יום שבת. הוא יזוז בשבת בערב. איך אנחנו יכולים לארגן. . .
מכתבי : אתה יכול להביא לי את זה. . . אחרי שאתה סוגר. אתה יכול להביא לי את זה אחרי שבוע. ארבעה ימים.
כהן: אה. כאילו אחרי שנסגור?
מכתבי: יש כסף?
כהן: . . . דקה אחת. עכשיו יש לי שאלה בשבילך. בשביל שאני אדע כאילו. אם לא - אני תקוע. אני אגיד לאחים האלה שהם צריכים לעזוב (הכוונה ככל הנראה למתנקשים הקולומביאנים שממתינים במדריד להוראות חדשות בנוגע למשימת החיסול של האלפרונים). אתה מבין? בגלל שהם מזיינים לי את השכל. אין יום שהם לא מתקשרים אליי. "מה קורה, מה קורה? ", אנחנו חותכים מהסיפור הזה או שאנחנו משאירים אותו כמו שהוא?
מכתבי: תשאיר את זה כמו שזה. אתה תראה. אף אחד לא חוקר. אין כלום.
כהן: אבל אני לא מרגיש נוח.
מכתבי: תעזוב את זה. . . גם בזה אנחנו נטפל. צעד-צעד. אתה מבין?
כהן: או-קיי אח שלי. עכשיו תקשיב. מה רציתי להגיד לך. . . זה חייב להיות ביני לבינך. אני רוצה לשבת איתך ולסגור את כל העניין הזה. . . אני אחראי שאם משהו יקרה אף אחד לא יבוא אליך. אתה מבין? אני אומר את זה בכנות. . . אני אשב איתו, אני אסגור את הכל איתו. אתה מבין?
מכתבי: אתה מגיע לפה?
כהן: אני אעשה כל מאמץ. כן אני אעשה את זה. כי אנחנו יכולים לעשות כמה ג'ובות.
מכתבי: תתקשר אליי מטלפון אחר.
כהן: מה?
מכתבי: מחר, תתקשר אליי למספר אחר.
כהן: יש לך טלפון אחר בשבילי? מכתבי: כן. יש לי. . . טלפון אחר.
כהן: הוא לא מתבייש? מאתיים פעם אני מתקשר אליהם והם לא מחזירים לי טלפונים. מה קורה פה? תגיד לו שיתקשר אליי. הוא צריך להרגיש נוח.
מכתבי: טוב.
כהן: טוב.
מכתבי: טוב אח שלי.
כהן: טוב, או-קיי?
מכתבי: שיהיה לך שבת שלום ואנחנו נהיה בקשר היום בערב או מחר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שיחה שלישית
|
|
|
|
|
|
|
מוטי כהן בפאניקה בגלל "השמועה" ששמע מאביו על החוזה שהוציא רוזנשטיין על ראשו, ומתחנן באירוניה בפני מכתבי "תגיד לו שאני לא מניאק, אני אחזיר את כל הכסף". בלשון העולם התחתון, אגב,'מניאק' הוא כינוי למלשין משטרתי. מכתבי מצדו מדווח כי רוזנשטיין עומד בסירובו לשוחח בטלפון ובינתיים מגלה כי עומדת להתקיים "סולחה". ייתכן והכוונה לסולחה שנועדה להרגיע את הרוחות בין רוזנשטיין לאלפרונים, על רקע מלחמות העולם התחתון וביטול משימת החיסול של המתנקשים הקולומביאנים.
מכתבי: מה קורה. מה שלומך?
כהן: טוב. אתה שומע. . . אתמול . . . אתה דיברת מה שאמרתי לך או לא?
מכתבי: לא, לא היה לי הזדמנות לדבר איתו. לא היתה תקשורת שמה. זה לא הסתדר לי. . . אתה צריך לבוא הנה. נשב, נשב כולנו, נדבר, נארגן הכל, נו. (כהן לא נשמע)
מכתבי: אנחנו עכשיו עושים פה טלפון שבור. אני דיברתי איתו. הוא אומר לי: "למה אנחנו צריכים טלפון שבור? ".
כהן : שאלת אותו לגבי השמועה?
מכתבי: לא.
כהן: לא אמרת לו לגבי השמועה?
מכתבי: אתה רוצה שאני אגיד לו, אני אגיד לו.
כהן: אני אגיד לך דוגרי. . . כמו שהוא לא מרגיש נוח עם העניין הזה, גם אני לא מרגיש נוח עם העניין הזה. אתה מבין? מהנקודה, שהוא לא רוצה לדבר. . . בכנות , נשבע לך שאני לא מפחד משום דבר בגלל שאני הייתי כנה עד הסוף. מה שקרה, קרה. אתה מבין? תאונה. תאונה יכולה לקרות לכל אחד. אבל אם אני כאן, אני לא רוצה שכאן יקרה שום דבר מסריח, רק בגלל שאני מתעכב. מה אני יכול לעשות. אתה ראית את המצב שלי, לא?
מכתבי: כן. כן אני יודע בדיוק מה קורה. . .
כהן : לא, אני אגיד לך מה הבעיה. אני יודע שאתה באמצע. וזה מה שמכאיב לי הכי הרבה. אתה מאמין לי? אם לא היית באמצע הייתי הולך אליו ואומר לו: "תשמע, אח שלי. אני יכול לשלם לך בתנאים האלה. טוב לך? טוב. לא טוב? מה שאתה רוצה". אני אומר לך בכנות, בגלל שאתה באמצע, אתה לא יודע כמה שזה לא נעים לי. בגלל שאתה. . . אתה הבעיה. אתה. אם לא הייתי אומר לו את זה בפנים. תאמין לי. הייתי אומר לו: "תשמע". אבל בגלל שאתה רוצה לשבת איתו אני לא אגיד לו "תקשיב, הוא לא קשור. אתה מבין? זה מה שנעשה אבל הוא (מכתבי) לא קשור".
מכתבי : בוא לפה. אם תבוא אחרי זה, בעוד שבוע, הוא לא יהיה פה.
כהן: הוא גם לוחץ עליך?
מכתבי: לא. אף אחד לא לוחץ עליי.
כהן: אה. או-קיי, טוב. תדבר איתו. אני לא רוצה שהוא יראה שאני מפחד וגם. . . וגם אני לא מפחד. אתה מבין? אני לא רוצה שמשהו יסריח פה, אח שלי. אחרי שהבן אדם מתקשר אליי כל יום, אתה מתקשר אליי כמה פעמים ביום פתאום הוא לא רוצה לדבר איתי, אבל להגיד שלום? אתה מבין? ואחרי שאני שומע שמועה כזאת, אתה מבין איך אני מרגיש?
מכתבי: אל תדאג. אני אומר לך לבוא לפה בשביל שתוכל לראות בעצמך. בוא הנה אח שלי.
כהן: אני רוצה לבוא. אני רוצה לבוא אח שלי. אין מישהו שאני לא פוגש. אם לא היית באמצע הייתי פוגש אותו בכל מקום בעולם, אפילו בהונולולו. אתה מבין? אני לא רוצה. . . חס ושלום. . . אני לא רוצה ששום דבר יקרה בחיים שלך. כלום, כלום, כלום. אתה מבין? אני רוצה שאתה תצא מהתמונה ואתה תגיד לו: "אתה תסתדר איתו". מה שאני אוכל להשיג (ממנו) אני אשיג. אתה מבין? הפסדנו כסף ביחד, נרוויח כסף ביחד. זה כבר לא משנה. אנחנו יכולים להבין אחד את השני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
...
|
|
|
|
|
|
|
מכתבי: עזוב את זה. אמרתי לך. הוא לא רוצה לדבר בטלפון.
כהן: מאז ששמעתי את השמועה הזו עבר כבר זמן. אתה מבין? פתאום הוא לא רוצה אפילו להגיד שלום.
מכתבי: לא, לא, לא. הוא בעצם אמר לי למסור לך דרישת שלום. . . מאיפה השמועה הזאת באה? מאבא?
כהן: כן, מאבא.
מכתבי: ומאיפה אבא שמע את השטות הזאת?
כהן: המניאק, הקרח, אמר לו. . . אתה תדבר עם אבא שלי, אתה מבין? ותגיד לחבר: "הבן אדם הזה, הוא לא מניאק - הוא בחור טוב". ואני מבטיח לו שלגבי הכסף אני אתחייב למה שהוא ירצה. אתה מבין? אני רוצה שהוא יגיד לי:'זאת ההזדמנות האחרונה שלך'. שיגיד לי משהו שירגיע אותי. אני מבטיח לו. . . אני מבטיח לו שיהיה לי את הכסף. אני נותן לו את המילה שלי שאני אארגן את הכסף. ואני גם אעשה משהו עם האחים והכל יחזור להיות כמו שהיה. אתה יודע איך שאני מדבר איתו בטלפון, נכון?
מכתבי: אתה צריך לבוא לפה. שיחות טלפון לא שוות כלום.
כהן: בקיצור. . . מה שאני רוצה זה שאתה לא תהיה בתמונה. זה הכל.
מכתבי: אני אצא מהתמונה.
כהן: זה הכל. זה הכל. זה כל מה שאני רוצה. אני רוצה שהוא יגיד לי:'תשמע, אני ואתה מסתדרים. אני, צריך לשלם לי כך וכך כל חודש'.
מכתבי: שמעתי שהולכת להיות פגישת סולחה.
כהן: כן?
מכתבי: ביניהם, כן.
כהן: אני מבין.
מכתבי: זה נשמע לי רציני. הולכת להיות פגישת סולחה.
כהן: כן? אז מה אתה אומר?
מכתבי: אני יודע? לא הרבה. הוא אמר לי שהולכת להיות פגישת סולחה. כהן: או-קיי. אוקיי. אז מה רציתי להגיד לך. דבר עם אבא ותחזור אליי.
מכתבי: אתה בא לפה מחר?
כהן: כן אחי, אני רוצה לבוא. אני כבר מת. . . אני כבר מת לבוא. אתה מבין? אני רק צריך לגמור את העניין הזה כאן.
מכתבי: שלום אח שלי.
כהן: יאללה.
מכתבי: ביי מותק.
היום יושבים השניים, כהן ומכתבי, בבתי כלא באמריקה. מכתבי הוסגר מבולגריה לארצות-הברית לאחר מאבק משפטי עיקש שניהל נגד הסגרתו באמצעות פרקליטו הישראלי, עורך הדין מרדכי ציבין. סגן מפקד היחידה המרכזית בתל-אביב, סגן ניצב גדי אשד, טס עד למיאמי בעיצומן של סופות ההוריקן המשתוללות, כדי להעיד במשפטו של מכתבי ולדאוג שחבר הילדות של רוזנשטיין ייכלא לשנים ארוכות. כהן נידון בארצותהברית לשבע שנות מאסר, עונש נמוך יחסית, הודות לשיתוף הפעולה שלו עם החוקרים. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
