 |
/images/archive/gallery/222/775.jpg קורן שמש. צילום:
אריק סולטן ,אמיר מאירי  |
|
|
|
|
| אביו של התינוק שנמחץ למוות מספר
על רגעי האימה: "ידעתי שהוא מת
במקום אבל רציתי לחיות בתקווה"
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אבי אשכנזי
17/12/2004 5:30 |
|
|
|
|
|
|
|
"קורן היה כמו השם שלו בדיוק. ילד שקרן מאושר. הוא עוד לא למד לומר מלה. עוד לא צעד צעד ראשון. אמא שלו עוד לא שמעה אותו אומר את המלה "אמא", והיום קברנו אותו – כך אמר אתמול ארנון, אביו שלקורן שמש, התינוק שנמחץ למוותבאור-יהודה, לאחר שאישה שקפצה אל מותה מבניין רב קומות פגעה בו.
אתמול שעה קלה לאחר שהסתיים טקס ההלוויה, עמד ארנון בחצר בית הוריו, כשהוא מחזיק בידיו כוס תה חמה ושיחזר את רגעי האימה בהם ראה את בנו נמחץ למוות: "ירדנו למטה, אשתי, המטפלת וקורן הקטן. אני יצאתי לפניהם. אמרתי להם שייצאו מהיציאה האחורית, אבל משום מה הם החליטו לצאת מהיציאה הקדמית של הבניין. אני כבר ישבתי בתוך האוטו כאשר האסון קרה. אשתי הלכה עם העגלה קדימה והמטפלת החזיקה את הילד בידיים. ואז זה קרה. אני לא שמעתי צעקות. אני רק ראיתי את אשתי רצה
לעברי וצועקת "הילד, הילד מת".
ארנון תיאר את הרגע בו הבין שבנו אינו בין החיים: "היא החזיקה אותו בידיים ואני ידעתי כבר שזהו זה, שהילד מת. אני ידעתי שהוא מת במקום, אבל רציתי לחיות בתקווה עוד עשר דקות. עוד עשר דקות של אשליה. לחצתי על דוושת הגז והתחלתי לנסוע לבית חולים. חשבתי שאולי הרופאים יצליחו להציל אותו, אבל כל הדרך הרגשתי בתוך תוכי שאני מסיע בעצם בובה, שהוא כבר ללא רוח חיים. אני אבא שלו ואני יודע מה זו התחושה שהילד חסר נשימה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"עוד לא אמר אמא"
|
|
|
 |
|
|
|
על אף הזמן הקצר שחלף מאז האסון הקשה, ארנון כבר מביט קדימה אל הימים הקשים הצפויים למשפחתו: "אני עוד לא מעכל את האסון. בעצם אפילו אני עוד לא קולט שנחת עליי אסון שכזה, אבל אני יודע שאני אהיה חזק. המטרה שלי עכשיו היא לשקם את החיים של המשפחה שלי. לשקם את אשתי. לחזק את הילד ולהרחיב את המשפחה".
"עוד לא התחלנו ליהנות מהגידול של קורן. הוא היה רק בן עשרה חודשים. סנדי, אמא שלו, אפילו לא הספיקה לשמוע את קורן אומר לה 'אמא' וככה הוא נקטף לנו" הוסיף האב.
צירוף המקרים המחריד אינו מרפה ממחשבותיו של ארנון: "האישה החליטה להתאבד, אבל למה היא לקחה לנו את הילד. אני יודע שזה גורל. הרי אם היינו לוקחים אבן וזורקים אותה מאה פעם מגג הבניין, ומבקשים ממישהו לעבור מתחת, האבן לא הייתה פוגעת. איך אפשר להאמין שדבר כזה קרה. זה צירוף מקרים משמיים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
