 |
/images/archive/gallery/206/241.jpg ארז רואימי.
צילום עצמי  |
|
|
|
|
| ארז רואימי סבור כי גם בישראל יש להשתמש בסטודנטים ככוח מניע |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ארז רואימי
3/1/2005 7:12 |
|
|
|
|
|
|
|
מאות אלפים מאזרחי ישראל הינם סטודנטים - צבא חזק ומתוחכם. מה מידת ההשפעה של "הצבא" הזה על המדינה? בעולם כולו הסטודנטים הינם הדלק המניע שינויים משמעותיים בתוך המדינות. תחשבו איזה שינוי ואיזו עוצמה תהיה לחוק, הקובע כי חלק מחובותיו האקדמיות של כל סטודנט וסטודנטית יהיה לתרום לקהילה. חישבו על כוח הפעולה העצום שיוצר בעקבות חקיקת חוק שכזה. אגב, תקצוב החוק מגוחך, לעומת התמורה שמערכת החינוך תקבל.
אחדד קצת את ההזדמנות הבלתי רגילה שאנו מפספסים יום יום. בישראל מאות אלפי תלמידים אשר זקוקים לתגבור לימודי ושיעורי עזר, ואין הם יכולים לקבל זאת בבתיהם. חיבור של סטודנט לתלמיד או קבוצת תלמידים, אינו רק סיוע בשיעורי בית ובהעלאת ציונים, אלא פותח אופקים רבים לתלמיד, בתחומי עניין רבים בחיים.
המהלך צריך
להתחיל מהכנסת ומחקיקה פשוטה יחסית. את התשתית לחוק צריכים להכין השותפים: משרד החינוך, מועצת הסטודנטים הארצית, נציגי המוסדות האקדמיים והות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) של המועצה להשכלה גבוהה. הם אלו שיחליטו מה היקף הזיכוי האקדמי לו יזכה סטודנט אשר יפעל בקהילה, ומהי הגדרה של פעילות בקהילה.
מדינת ישראל רוויה בפרויקטים חינוכיים-חברתיים אותם מפעילים בתי הספר, מתנ"סים, ארגונים ועמותות. סטודנטים יקבלו רשימה מסודרת של כלל הארגונים והגופים אשר ניתן באמצעותם ליישם את התרומה לקהילה.
חישבו על מאות אלפי אזרחים אשר תורמים לקהילה בה הם חיים, בחניכת תלמידים, בחיזוק ותגבור לקראת הבגרויות, בהעצמה ובחיזוק הביטחון העצמי והמוטיבציה של התלמידים. ובנוסף לכל אלה הם עוד יקבלו ניקוד אקדמי עבור פעילות זו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תחומי עניין בלתי מוגבלים
|
|
|
 |
|
|
|
תרשו לי להפריז ולחלום, כי בעקבות חוק זה שיעבור, תוקם רשות, בתחום משרד החינוך, אשר תבסס ותעמיק את הקשר בין הסטודנטים לקהילה, תחום שכיום הינו משאב מבוזבז בצורה שלא ניתנת להבנה. תחשבו על תחומי העניין הבלתי מוגבלים בהם ניתן להעשיר מאות אלפי תלמידים במדינת ישראל - תלמידים אשר לרוב האפשרות להעשיר ולקדם אותם בתחום הלימודי הינה מוגבלת ולעיתים בלתי אפשרית במערכת המשאבים הקיימת.
הגיע הזמן שנתחיל להעצים את עצמנו. הגיע הזמן שכולנו נעשה משהו לקהילה הסובבת אותנו בטרם הפערים החברתיים-חינוכיים יגיעו למצב בלתי הפיך.
אני קורא לכל מי שקורא מאמר זה לשלוח למשרד החינוך דוא"ל, ובו קריאה לעודד ולקדם הצעת חוק זו, אשר תאפשר לסטודנטים לזכות פעמיים: פעם אחת לזכות מתוך נתינה לקהילה, ופעם שנייה לקבל ניקוד אקדמי על נושא חשוב שאין כדוגמתו. מניסיוני הרב, כי המפגשים בין הסטודנטים לתלמידים מעשירים בצורה יוצאת דופן לא רק את התלמידים אלא גם את הסטודנטים עצמם.
חלק נוסף וחשוב להצעה הוא, כי המוסדות האקדמיים כולם, יהיו מחויבים להעביר לסטודנטים קורס מבוא, אשר סוקר את המצב החברתי חינוכי במדינת ישראל. קורס זה לטעמי הינו חובה לכל סטודנט במדינת ישראל. חובה לדעת מה המדינה ומערכת החינוך מאפשרת בפועל לאזרחיה, מה המגבלות אשר קיימות לכלל התלמידים במדינה, ומה אנחנו כסטודנטים יכולים לעשות. חיבור תודעתי שכזה בשילוב פעילות בקהילה יהפוך אותנו לחברה טובה יותר. נקודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| ארז רואימי, בן 30, יליד קרית-גת ומתגורר כיום במרכז. סמנכ"ל ארגון חברתי הפועל בפריסה ארצית לצמצום פערים חברתיים במדינת ישראל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
|
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
נראה אתכם... | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
