 |
 |
|
|
|
|
| הדוח הרשמי של הוועדה לרפורמה במערכת החינוך יוגש היום לרה"מ. במסקנות: סמכויות נרחבות למנהלי בתי"ס, עד 14 אלף מורים יפוטרו ושבוע לימודים מקוצר. NRG מגיש – הדוח המלא |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אור קשתי ואסף זלינגר
8/1/2005 0:05 |
|
|
|
|
|
|
|
הדוח הרשמי של ועדת דוברת לרפורמה במערכת החינוך יוגש היום לראש הממשלה, אך כבר אמש הוא הותר לפרסום. NRG מעריב מגיש את הדוח המלא ואת עיקרי מסקנותיו, שפורסמוכבר לפני כשבועיים.
לקריאת דוח דוברת
המלא (וורד) לחצו כאן
לקריאת דוח דוברת המלא (PDF) לחצו כאן
בראיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, אמר אמש שלמה דוברת כי כתוצאה מיישום המלצות הוועדה יפוטרו עד 14 אלף מורים, אם כי להערכתו מרביתם יעזבו במהלך של פרישה מרצון. "כבר כיום מדי שנה מעוניינים לעזוב 5,000 מורים את המערכת ולכן אני מאמין שלא נזדקק לפטר אף אחד אלא לסייע בפרישה מיוחדת", אמר דוברת והוסיף "כל הטענות של המורים על 30 אלף מפוטרים או פיטוריהם של כל מורה רביעי בישראל משוללות כל יסוד. כך גם האמירות כי מסקנות הוועדה ימומנו מפיטורי מורים".
מסקנות דוח דוברת משתרעות על פני כ-300 עמודים, שבהם מפרטים 18 חברי הוועדה ועוד עשרות מומחים שישבו בוועדות המשנה את דמותה של מערכת החינוך העתידית בישראל. "העשייה הפדגוגית, שמרכזה בבית הספר ובגן הילדים, היא לב ליבה של התוכנית המוצעת", כותבים חברי הוועדה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ביטול חטיבות ביניים
|
|
|
 |
|
|
|
ואלה הן עיקרי ההמלצות:
- "קידום כל ילד וילדה הוא היעד המרכזי של מערכת החינוך": חיזוק של החינוך בגילאים הצעירים וטיפוח מיוחד של התלמידים החלשים.
- לאסור על הנשרת תלמידים מבית הספר, אלא במקרים חריגים ובאישורים מתאימים. כמו כן יש המלצה להצמיד לכל תלמיד "חונך מבוגר" מצוות בית הספר.
- הנהלת כל בית ספר תהיה רשאית "להתוות את המדיניות החינוכית, החברתית והתרבותית של בית הספר", וזאת מבלי לפגוע בעקרונות המדיניות המחייבת של משרד החינוך ושל הרשות המקומית.
- התקציב הדיפרנציאלי המוענק לבתי הספר שבהם תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יאפשר הוראה בקבוצות קטנות. הדוח לא קובע מפורשות מהו מספר התלמידים המקסימאלי בכל כיתה, ממליץ שמספר זה לא יעלה על 35 תלמידים.
- ביטול חטיבות הביניים: יונהג מעבר אחד בלבד בין בתי הספר מכיתה א' ועד י"ב. כל "מינהל חינוך איזורי" יקבע באיזה שלב יתבצע המעבר - בכיתה ו', ז' או ח', ובלבד שכל בתי הספר השייכים לאותו מינהל יושתתו על אותו מבנה של רצף פדגוגי.
- "היפוך הפירמידה": השקעה חינוכית מירבית בגנים ובשנים הראשונות בבתי הספר. הוועדה ממליצה להרחיב את מערך הגנים הציבוריים, כך ש"לכל ילד וילדה מגיל 3 יימצא גן ציבורי מתאים, שבו יתאפשר יום לימודים מלא, חינם, למשך שלוש שנות לימוד".
הלימודים בגנים יתרכזו בתוכנית ליבה בארבעה אשכולות: שפה, מתמטיקה, אמנויות ו"כישורי חיים". קבוצות הלימוד בגנים יהיו קטנות יחסית - עד 20 ילדים בקבוצה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כיתה בבית ספר. צילום ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
מבנה חדש לתעודת הבגרות
|
|
|
|
|
|
|
- תוכנית הלימודים בבתי הספר תאורגן בהתאם לשישה אשכולות: שפות (שפת-אם, ספרות, אנגלית ושפה נוספת); אשכול מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה (מתמטיקה, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה וכדומה); אשכול מורשת ורוח (תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל ולימודי דת בבתי הספר הערביים); אשכול חברה (אזרחות, היסטוריה, גיאוגרפיה, סוציולוגיה וכדומה); אשכול אמנויות ומיומנויות גוף (מוזיקה, אמנות, תיאטרון וחינוך גופני); אשכול כישורים אישיים וחברתיים (מעורבות חברתית).
- בעניין "תוכנית הליבה", שעמדה במרכזו של ויכוח מושך עם החרדים, קובעת הוועדה כי יוגדרו למעשה שתי תוכניות ליבה: אחת, המחייבת את בתי הספר בחינוך הציבורי, שתכלול נושאים נבחרים מאזרחות, אנגלית, היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה מתמטיקה, שפת אם ותנ"ך; ושנייה - תוכנית ליבה חלקית שתכלול נושאים שיוסכם עליהם במקצועות האזרחות, אנגלית, מתמטיקה ושפת אם.
- כל פעילות לימודית בבתי הספר בימים ראשון עד חמישי לאחר השעה 16:00 וביום שישי יהיו במימון מלא של ההורים ללא השתתפות כלשהי של מימון ציבורי. הלימודים הנוספים יתקיימו רק בהסכמת ההורים והתוכניות לא יעסקו בתוכנית הלימודים המלאה ולא תיפגע יכולתו של תלמיד שאינו משתתף בהם.
- בכל אחד מהמקצועות יוגדרו הסטנדרטים בשלוש רמות ביצוע לכל דרגת כיתה: רמת בסיס, רמת ביניים ורמה גבוהה. רמת הבסיס היא הרמה שכל תלמיד חייב לעמוד בה.
- כל תלמיד יידרש לעמוד במהלך כל שנות לימודיו בדרישות תוכנית הליבה בציון "שליטה", כלומר - עליו להפגין ידע ויכולת ביצוע ב-80 אחוזים ומעלה של תוכנית הליבה. כמו כן, כל תלמיד יידרש בהרחבה של היקף הלימוד ובהצטיינות לפחות בתחום אחד, על פי בחירתו.
- מבנה חדש לתעודת הבגרות: המקצועות בתעודת הבגרות יתחלקו בין מקצועות ש- 50% מהציון בהם נקבע על-ידי הערכה חיצונית ו-50% על-ידי ציון בית-ספרי, לבין מקצועות שהציון בהם נקבע בעיקר על-ידי בית-הספר (כ-80%) והוא מופק בתהליכים של הערכה חלופית המבוססת על מגוון של כלי הערכה כגון: מבחנים, תלקיט, עבודות אישיות ומטלות שיתופיות.
הציון הבית-ספרי יורכב מהערכות שיינתנו על-ידי המורים במספר נקודות זמן, לאורך תקופת הלימודים המלאה של כל מקצוע בחטיבה העליונה של בית-הספר העל-יסודי. הערכות אלה ייאספו באופן שוטף, ייקלטו ברשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) וישוקללו על-פי מפתח שייקבע בכל ועדת מקצוע לכלל ציון מסכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין הסכמה על השכר
|
|
|
|
|
|
|
- קיום יום לימודים מלא מגיל 3 עד גיל 18. כל הגנים ובתי-הספר יפעלו חמישה ימים בשבוע מ-8 בבוקר עד 4 אחר הצהריים. כל הגננות והמורים יעבדו חמישה ימים בשבוע וישהו בגנים ובבתי-הספר במשך כל יום הלימודים.
שבוע הלימודים בבית-ספר יסודי יכלול לימודים במכלול אשכולות לימוד בכיתה, לימודים בקבוצות מפוצלות, עבודות קבוצתיות ואישיות, פעילות חברתית וחינוכית שכבתית ובית ספרית ופעילות של חינוך בלתי פורמאלית.
בבתי-הספר העל-יסודיים ישהו התלמידים כמתחייב מתוכנית הלימודים ומהרחבת הפעילויות המשלימות, כגון פעולות תרבות וחברה ושירות לקהילה.
- שנת הלימודים תחולק לשתי מחציות שוות באורכן שביניהן חופשה. בבתי-הספר היסודיים תהיה חופשת אמצע השנה בת שבוע, ובבתי-הספר העל-יסודיים חופשה בת שבועיים, שתנוצל גם לקיום בחינות בגרות (מועד חורף).
- שנת הלימודים של כל התלמידים תחל ב- 25 באוגוסט ותסתיים בבתי הספר היסודיים ב- 25 ביוני ובבתי הספר העל-יסודיים ב- 20 ביוני, כמקובל היום. שנת העבודה של המורים תחל שבוע לפני תחילת שנת הלימודים של התלמידים ותסתיים שבוע אחרי סיום שנת הלימודים של התלמידים. חופשת אמצע השנה שלהם תהיה בת שבוע.
- חופשות החגים ישתנו לעומת מתכונתן הקיימת: תתקיים חופשה ליום הכיפורים וסוכות ברצף אחד; בחנוכה תתקיים חופשה בת יום אחד בלבד – יום חמישי שיתחבר לסוף שבוע ארוך (שלא יהיה בתאריך קבוע בלוח העברי); חופשת הפסח תקוצר לשבועיים.
- הוועדה ממליצה על מספר התלמידים הרצוי בכל מוסד חינוכי: בבתי-ספר יסודיים יהיו שתיים-שלוש כיתות מקבילות (אם מדובר בבית-ספר שש שנתי; 250 – 600 תלמידים), ובבתי-ספר על-יסודיים שש שנתיים 400 – 1,000 תלמידים. בתי-ספר קטנים מהמינימום שנקבע יאוחדו, ואילו בתי-ספר גדולים מהמקסימום שנקבע יפוצלו לשני בתי-ספר נפרדים, שיפעלו במתחם משותף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סמכויות רבות למנהלים
|
|
|
|
|
|
|
- המורים יחלקו את זמנם בין ארבעה סוגים של פעילויות: הוראה בפועל בכיתה; הוראה פרטנית, חונכות או קבלת הורים; השתלמויות ופיתוח מקצועי; ועבודה של המורה עם עצמו.
לכל מורה יהיה גיליון הערכה אישי מצטבר, שילווה אותו לאורך כל שנות עבודתו. גיליון ההערכה יעבור עם המורה מבית-ספר לבית-ספר, וימולא על ידי המנהל.
- כל העובדים בבית-הספר, כולל המנהל, יחתימו שעון נוכחות בכניסה לבית-הספר וביציאה ממנו. נושא ההיעדרויות מבית-הספר ייכלל בגיליון ההערכה האישי של המורה. היעדרות לא מוצדקת מעל לשלושה ימים תחשב עבירה משמעתית ותירשם בגיליון ההערכה האישי של המורה.
- שכר המורים, שפרטיו המדויקים יימסרו מחר, ישוקלל בהתאם לדרגת המורה, שנות הוותק שלו ורמת ההשכלה. עם זאת, מנהל בית-ספר יוכל להעניק תוספות שכר לחלק מהמורים.
-מי שצפויים לקבל את מירב הסמכויות כתוצאה ממהפכת דוברת הם מנהלי בתי הספר, שייהנו מסמכויות בתחומים הארגוניים כמו העסקת או פיטורי מורים. מכלל התקציבים המגיעים לכל בית-ספר יעמדו לרשות המנהל כשני סכומים גלובליים: סל ההוראה וסל השירותים הנלווים. המנהל יוכל להשתמש בהם על-פי שיקול דעתו, בכפוף לעמידה בהסכמי השכר, במדיניות המחייבת ובמטלות שנקבעו לבית-הספר, ועל-פי הכללים שייקבעו על-ידי משרד החינוך.
עוד קובע הדוח כי באחריות מנהל בית-הספר "להכין רשימת יעדים שנתית ותלת-שנתית ומדדים לעמידה בה, לגזור ממנה תוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות". רשימת היעדים של כל בית ספר יפורסמו להורים בתחילת כל שנה.
המנהלים יידרשו לעמוד בתנאים בסיסיים: תואר שני, קורס הכשרת מנהלים וחמש שנות הוראה לפחות. בתחילת דרכו יוצמד לכל מנהל כמו גם לכל מורה, עמית חונך מדרגה בכירה יותר.
בנוסף לשכר הבסיס יקבלו המנהלים תוספת בגין ניהול בתי ספר גדולים או תוספת על ניהול בית ספר באזור טיפוח חברתי כלכלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מערכת חינוך ציבורית
|
|
|
|
|
|
|
- במקום מטה ממשלתי ענק יבזר משרד החינוך את עיקר סמכויותיו למינהלי חינוך אזוריים שיקומו ברשויות המקומיות. כל רשות תתפקד כמעין משרד חינוך עצמאי, שכפוף לתכתיבי הדרג הממשלתי. הצעד אמור לצמצם את מבנה משרד החינוך.
במקום מחוזות משרד החינוך יקומו יחידות ניהול מרחביות, שבהן ישבו אנשי המשרד שיתנו את ההרשאות להקמת מינהלי החינוך האזוריים, אישורי תוכנית העבודה האזוריות ובדיקת העמידה בסטנדרטים.
- הוועדה ממליצה על הקמת רשות ארצית למדידה והערכה שתרכז את כל נושא הבחינות, המדגמים וההערכות של תלמידי ישראל. אנשי היחידה יפתחו את בחינות הבגרות, את בחינות המיצ"ב שיונהגו בכיתות ב',ה', וח' וידאגו לשיתוף במבחנים הבינלאומיים.
- תיוסד מערכת חינוך ציבורית, שתכלול את כל המגזרים. כדי להיות חלק מהחינוך הציבורי ידרשו מספר תנאים בסיסים ובהם: לימוד ליבה חינוכית מחייבת, כל הרשיונות המדרשים בחוק מניעת סינון תלמידים וחינך בהתאם לחוקי מדינת ישראל. זרמים שיבחרו לא להצטרף לחינוך הציבורי, דוגמת הזרם הממלכתי-דתי, החרדי או בתי ספר פרטיים, ייפגעו במימונם.
- למרות הגדרת הציבוריות, ייהנו המגזרים השונים - דתי, חרדי, ערבי דרוזי וצ'רקסי - מאוטונומיה מסוימת, כל אחד בתחומים החשובים שלו כמו דת, תרבות ומורשת.
- להורים תהיה הסמכות להחליט היכן ילמדו ילדיהם. הבחירה לא תהיה חופשית לחלוטין ותקטע על ידי מרחבי בחירה, שיאפשרו להורים מגוון של אפשרויות חינוכיות קרוב לבית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוגדר סל שירותי חינוך
|
|
|
|
|
|
|
- לבית ספר לא יתאפשר למיין תלמידים על פי מצב כלכלי. בית ספר שייתפס בכך או יתלוננו עליו, תקציבו מהמדינה יופסק. בתי הספר הייחודיים הכלל ארציים יהיו היחידים שיוכלו למיין את תלמידיהם על פי הישגים.
- תשלומי ההורים יועברו למנהל בית הספר לאחר שיגבו על ידי מינהל החינוך האזורי. התקציבים יועמדו לרשותו של המנהל על ידי המינהל על פי גודל אוכלוסיית בית הספר.
- חלוקת התקציבים תעשה על פי מדדי טיפוח ויינתנו יותר תקציבים לתלמידים ממשפחות חלשות. לצורך כך נבנה מדד "טיפוח חדש" שמבטל את אזורי העדיפות הלאומית כפקטור לקבלת תוספת תקציבית ומעניק יותר משקל להשכלת האם בהענקת נתח גדול יותר ככל שרמת ההשכלה יורדת.
- מערכת החינוך תגדיר מהו סל שירותי החינוך שזכאי כל תלמיד בישראל לקבל. אחרי הגדרת הסל יהיו ההורים פטורים מכל תשלום עבור שירותים אלו והמדינה תתקצב אותם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עדיין ישנן מחלוקות
|
|
|
|
|
|
|
כרגע, עדיין לא הושגו הסכמות לגבי כמה נושאים חשובים ובהם שכר המורים, השקעה מתקנת במערכת החינוך הערבית ומתן תקציב גדול יותר לגני הילדים, שיאפשר מתן דגש רב יותר על הגיל הרך.
כמו כן עולה מהדוח כי ההורים לא יידרשו לשלם בעבור הפעלת יום הלימודים הארוך, אך עדיין יידרש תשלום עבור פעילויות חוץ בית-ספריות כגון טיולים וסל תרבות, בשונה מהנהוג היום. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
