 |
/images/archive/gallery/238/013.jpg טל ורויטל ירוס-חקק.
צילום: פלאש 90  |
|
|
| העליון אישר: לסביות יוכלו לאמץ |
|
| בהחלטה תקדימית קיבלו שופטי העליון ערעור שהגישו זוג נשים
החיות ביחד, וקבע: בני זוג חד מיניים יוכלו לאמץ אחד את ילדיו
של השני. אחת העותרות: צעד קדימה לקראת חברה יותר נאורה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
10/1/2005 9:38 |
|
|
|
|
|
|
|
אמא יש רק שתיים: בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קיבל הבוקר בהחלטה תקדימית את הערעור שהגישו זוג נשים לסביות, וקבע: בנות הזוג יוכלו לאמץ האחת את ילדי השנייה.
הח"כים זעמו: "השופטים מעדיפים לסביות על פני ילדים"
"בהחלטת בית המשפט אנו עושות צעד קדימה לקראת חברה יותר נאורה ויותר
שוויונית", אמרה אחת האמהות העותרות, ד"ר טל ירוס-חקק, ל-NRG מעריב. "לאורך כל הדרך טובת ילדינו עמדה לנגד עינינו. הקושי היחיד של הילדים הוא להתמודד עם החברה. עצם האמירה של בית המשפט אומרת שהחברה מקבלת ונותנת את הגושפנקה החוקית",
עו"ד עירא הדר, שייצגה את העותרות, אמרה ל-NRG מעריב: "בית המשפט העליון עשה צעד חשוב לקראת שוויון מלא לקהילה ההומו-לסבית ועשה צדק עם מאות או אלפי ילדים שחיים עם שתי אמהות ואבות ונתן לאותם ילדים הכרה משפטית, תוך שהוא קובע את זכויותיהם. זה צעד חשוב לקהילה כולה במיוחד לאופן בו מדינת ישראל רוצה שיראו אותה כמדינה נאורה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"המחוקק יצטרך להכריע"
|
|
|
 |
|
|
|
הערעור, שהתקבל ברוב של שבעה שופטים נגד שניים, הסתמך על פסק דין קודם של בית המשפט העליון שקבע שניתן להגמיש סעיף בחוק האימוץ כאשר הדבר הוא לטובת המאומץ וקיימות נסיבות מיוחדות. פסק הדין הקודם היה של זוג ידועים בציבו, אך נשיא בית המשפט העליון פסק שניתן להגמיש את ההחלטה גם לגבי בני זוג מאותו מין.
"בערעור שלפנינו איננו נקראים להכיר בסטטוס משפטי חדש או להכיר בסטטוס משפטי של המשפחה החד-מינית. איננו נדרשים לסטות ממוסכמה חברתית", כתבו השופטים. "נדרשים אנו בערעור שלפנינו שיש בו ביטוי להסכמה חברתית המשקפת את ערכי היסוד שלנו, לפיה צו אימוץ יינתן רק אם הוא לטובת המאומץ".
השופטים הדגישו שלא מדובר בהכרה בזוגות חד- מיניים באופן חוקתי, וקבעו כי חברי הכנסת הם שצריכים לדון בנושא. "אם המחוקק סבור כי עיקרון טובת המאומץ או אינטרס המאומץ לא צריך לחול לעניין משפחה חד-מינית, עליו לומר את דברו ויהא עלינו לבחון אם אמירה זו היא חוקתית", כתבו.
שני השופטים שהתנגדו היו המשנה לנשיא, אליהו מצא, והשופט אדמונד לוי. מצא סבר שבמקרה הנדון אין כל ייחוד המאפשר לדון בו כמקרה פרטי, אלא הוא מייצג קטגוריה כללית של מקרים דומים. קבלת הערעור תתפרש כהכרח כהכרה משפטית עקרונית בכשירותן של משפחות חד-הוריות לאימוץ. השופט מצא סבר שיש לנהוג בריסון והניח למחוקק את הפיתרון בשאלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מזוז מכיר
|
|
|
|
|
|
|
בנות הזוג, ד"ר טל ירוס-חקק ד"ר רויטל ירוס-חקק, גרות יחד כבר 15 שנה. במהלך שנות ה-90 החליטו השתיים להביא ילדים לעולם, באמצעות בנק הזרע. לאחת הנשים נולדו שני ילדים וילד נוסף נולד לאישה השנייה. שלושת הילדים מרגישים כבני משפחה אחת ושתי הנשים, שרואות עצמן כנשואות זו לזו, מגדלות את הילדים במשותף וערכו ביניהן חוזה המפרט את ההתחייבויות של כל אחת כלפי השנייה, בדומה להסכם נישואין.
ב-1997 פנו בנות הזוג לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן בבקשה לאפשר לכל אחת מהן לאמץ את הילדים שילדה רעותה, ובכך להשיג הכרה בהורותן המשותפת ובהיותן בנות זוג. בית המשפט דחה את בקשתן של השתיים בנימוק שמדובר בעניין שנוי במחלוקת מבחינה ציבורית, שעל המחוקק לפתור.
בערעור לבית המשפט העליון התבססו הנשים על סעיפים בחוק האימוץ הקובעים כי ניתן לתת צו אימוץ במקרים שבהם הדבר משרת את טובתו של הקטין. השתיים טענו שהתנאי מתקיים לגבי ילדיהן וכי אימוץ יגביר את תחושת היציבות והקביעות בחיי הילדים, יסייע להם לפתח דימוי חיובי, ויספק להם יציבות כלכלית, במידה ומישהי מהן תמות. בחודש האחרון הוסיפו העותרות לטיעוניהן את עמדת היועץ המשפטי הנוכחי, מני מזוז, שהכיר לאחרונה בזכויותיהם של זוגות חד-מיניים בענייני ממון ורכוש.
בהכנת הידיעה השתתפה מיה בנגל
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
