 |
/images/archive/gallery/246/004.jpg א' ''תינוק המריבה'' לפני 30 שנה. צילום:
אמיר מאירי.  |
|
|
| "טוב שביהמ"ש השאיר אותי אצל המאמצים"
|
|
| א' עמד במרכז פרשת "תינוק מריבה" לפני 30 שנה.
בפרשה הנוכחית הוא סבור ש"להחזיר ילד בן שנתיים
למשפחה הביולוגית זה כמו לאמץ אותו פעמיים" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מרב דוד
23/1/2005 9:00 |
|
|
|
|
|
|
|
סיפורו של א', בן 32, זהה כמעט לחלוטין לזה של תינוק המריבה ע' שבג"ץ ידוןהיום בגורלו. גם א' נמסר לאימוץ בגיל צעיר. גם אמו הביולוגית התחרטה ודרשה לקבל אותו חזרה. אבל במקרה של א' קבע בית המשפט כי הוא יישאר בידי הוריו המאמצים.
כעת כשפרשת תינוק המריבה הולכת ומתקרבת לנקודת הכרעה, החליט א' להיחשף ולהבהיר כי הצעד הנכון מבחינת הילד הוא להשאירו בידי הוריו המאמצים. "פניתי למשפחה המאמצת של ע' כי רציתי לעזור להם", משחזר א' את ההחלטה להיחשף.
"הבן שלהם הוא בדיוק בגיל שבו אמא שלי ביקשה לקבל אותי חזרה. אילו היה מדובר בתינוק בן שלושה
או ארבעה חודשים לא הייתי פוצה פה, אבל להחזיר ילד כמעט בן שנתיים למשפחה הביולוגית שלו, זה כמו לאמץ אותו פעמיים. זה ילד שכבר אומר אמא ואבא, שכבר מכיר את הבית שלו. הוא זקוק לשני האנשים שהוא מזהה כהורים שלו. לי יש היום שתי בנות, אני יודע מה זה להשאיר ילד בגיל הזה בידי מישהו לא מוכר, אפילו לשתי דקות", הוא אומר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לא הסתירו ממני את האימוץ"
|
|
|
 |
|
|
|
א' נולד בירושלים לאמא בת 17 שלא היתה נשואה. אמו היתה עולה חדשה ממרוקו, ולא זכתה לכל סיוע ממשפחתה. "היא ניסתה לגדל אותי במשך שנה וחצי ולא הצליחה", מספר א'. "היא מסרה אותי לאימוץ ושלחו אותי למוסד.
"ההורים המאמצים שלי לקחו אותי אחרי שאמא שלי (המאמצת) לא הצליחה להיכנס להיריון במשך 17 שנה. היא אמרה לי שהיא בכלל רצתה בת, אבל כשראתה אותי מחייך בלול, היא היתה חייבת לקחת אותי", סיפר א'.
כשהיה א' בן שנה ותשעה חודשים התחרטה אמו הביולוגית על ההחלטה למסור אותו לאימוץ, ופנתה לבית המשפט בבקשה לקבל אותו חזרה.
"במהלך המשפט נולד להורים המאמצים שלי ילד, אח שלי", אומר א'. " השכנים אמרו לאמא שלי:'מה את צריכה את כל כאב הראש הזה. תחזירי אותו וזהו', אבל היא לא ויתרה עליי. אחר כך סבתא שלי אמרה שאמא שלי נתנה חיים למישהו שלא היה לו כלום, ולכן קיבלה את אח שלי".
הוריו של א' מעולם לא הסתירו ממנו את העובדה שהוא מאומץ, ובגיל 17 סיפרו לו על מה שהתרחש עם אמו הביולוגית כשהיה קטן. "לא כעסתי, דווקא שמחתי שנשארתי אפילו שזה קשה להיות מאומץ", הוא אומר.
"אני יודע שאילו נשארתי אצל האמא הביולוגית שלי, הייתי היום אדם גמור. בגיל מאוחר יותר פתחתי את תיק האימוץ, ואני יודע שנולד לה עוד ילד, שיש לי אח שגם אותו היא מסרה לאימוץ, ומאז היא לא התחתנה ונשברה נפשית. זה לא רק בגלל שהמצב הכלכלי שלה היה רע מאוד, כי גם אצל ההורים המאמצים לא גדלתי עם כפית של זהב בפה", מספר היום א'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אני לא מוותרת עליך"
|
|
|
|
|
|
|
כששמע לפני כשלושה שבועות על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב להחזיר את תינוק המריבה להוריו הביולוגים, בגלל המחלה שממנה סובל האב המאמץ, לא האמין א' למשמע אוזניו: "הטיעון של המחלה מרגיז מאוד. אבא שלי היה חולה לב כשאימץ אותי, וכשהייתי בן 22 הוא נפטר. לאף אחד אין תעודת ביטוח שההורים שלו תמיד יהיו איתו. אין שום דבר שיחליף את מי שנותן לך חום ואהבה בשנים הראשונות.
"באימוץ גם ההורים וגם הילד הם תיבת הפתעות. אותי אמא שלי לקחה למרות שהיה לי מום ברגליים, והיא ידעה שאזדקק לניתוחים. עברתי את הניתוחים, והיום אני בסדר ויכול לעשות הכל", מוסיף א'.
הילד המאומץ הוא היום קצין בקבע ביחידה מסווגת. בזמן הראיון עמו הוא מטלפן לאמו המאמצת כדי להשלים פרטים שאינו זוכר מילדותו. "גם היום אני לא מוותרת עליך", אומר הקול מעברו האחר של הקו.
"אמא שלי היא ששכנעה אותי לפתוח את תיק האימוץ", מסכם א'. " אחרי ששמעתי את הסיפור של האמא הביולוגית שלי החלטתי שאני לא רוצה לפגוש אותה. היום אני אדם מאושר, ולא רוצה להפר את האיזון. יש דלתות בחיים שלא חייבים לפתוח". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
