 |
/images/archive/gallery/254/501.jpg פרקליט המדינה, ערן שנדר, ח''כ נעמי בלומנטל וגלעד שרון.
צילומים:אלי דסה, פלאש 90, עיבוד מחשב  |
|
|
| שנדר החליט: "השתקנים" ידברו בחקירות |
|
| המשפט הפלילי עומד בפני מהפכה: פרקליט המדינה
החליט לתמוך בהצעת המשטרה לבטל זכות השתיקה
הגורפת לנחקרים ולהותיר ההימנעות מהפללה עצמית
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
משה כהן
6/2/2005 7:20 |
|
|
|
|
|
|
|
בדרך למהפכה במשפט הפלילי בישראל: אחרי תקופה ארוכה של התנגדות, מיישרת הפרקליטות קו עם המשטרה בדרך לביטול זכות השתיקה הגורפת בחקירות משטרתיות. פרקליט המדינה, ערן שנדר, והמשנה לו, יהושע למברגר, תומכים בעיגון השינוי בחוק, דבר הצפוי לגרור מאבק מורכב פוליטית ומשפטית.
בישראל זכות השתיקה הגורפת של חשודים אינה מעוגנת בחוק, אלא נוצרה בפסיקתם של בתי המשפט. החוק המפורש מתייחס רק לזכותו של חשוד שלא להפליל את עצמו, וכן לזכותו של נאשם שלא להעיד במשפטו שלו. הזכות לשתיקה גורפת של חשודים שעדיין בשלב החקירה נקבעה על ידי בתי המשפט, והוכנסה לפקודות המשטרה על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
כיום כאשר אדם מגיע לחקירה במשטרה במעמד של חשוד, מקריאים לו השוטרים את האזהרה הבאה: "אין אתה חייב לומר דבר. כל מה שתאמר עשוי לשמש ראיה נגדך. הימנעותך מלהשיב לשאלות עלולה לחזק את הראיות נגדך". מרגע הקראת האזהרה הופך הנחקר באופן רשמי לחשוד: הדברים שהוא אומר בחקירתו,
אשר מתנהלת באזהרה, מקבלים משנה תוקף בבית המשפט מאוחר יותר.
על פי יוזמת המשטרה לשינוי המצב, שזוכה לתמיכת הפרקליטות, ישתנה נוסח האזהרה. במקום המילים "אין אתה חייב לומר דבר", יאמרו השוטרים לחשוד: "אין אתה חייב לומר דבר שיפליל אותך". במבט ראשון נראה כי מדובר בשינוי קטן בלבד, אך למעשה מדובר בכמה מילים שיכולות להפוך סדרי בראשית במשפט הפלילי בישראל.
אם השינוי יתקבל, לא ייהנו החשודים בישראל עוד מזכות השתיקה הגורפת, המוענקת לחשודים במדינות מערביות אחרות. על פי התיקון המוצע ייאלצו החשודים לשתף פעולה עם החוקרים בכל מרכיבי החקירה, אך תישמר זכותם לא לענות לשאלות מפלילות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בעקבות פרשת גלעד שרון
|
|
|
 |
|
|
|
היוזמה לשינוי זכות השתיקה נולדה באגף החקירות של המשטרה בעקבות פרשת גלעד שרון. בנו של ראש הממשלה התעקש לשמור על שתיקה גורפת בחקירותיו הרבות, וטען כי במסגרת זכות השתיקה הוא רשאי גם לא למסור לחוקרים מסמכים שונים.
לאחר דיונים רבים שהסתיימו רק בבית המשפט העליון, נקבע כי גלעד שרון ימסור את המסמכים, ובית המשפט יקבע מהם המסמכים המפלילים שלא יועברו לידי המשטרה. בפרשה זו, למעשה, צמצם בית המשפט את זכות השתיקה הגורפת של החשודים בישראל.
הדיונים בנושא במשרד המשפטים מתקרבים כעת אל הישורת האחרונה. מי שיצטרך להכריע בסופו של דבר הוא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, שיקבע את עמדת המשרד בבואו לשינוי החקיקה הכנסת. פרקליט המדינה וסגנו אמנם תומכים בעמדת המשטרה, אבל היועצת המשפטית של המשרד לביטחון פנים, כמו גם הסניגוריה הציבורית, מתנגדות באופן נחרץ למהלך.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
