 |
רבים מהדוברים המתבטאים ביחס לכוונות לסרבנות מימין, מקבילים בין הסרבנות משני אגפי הקשת הפוליטית. נשאלת השאלה, האם יש מקום לאבחנה בין סרבנים המחזיקים בערכים הנוטים לכיוון יותר לאומני ו/או דתי, לבין כאלה המחזיקים בערכים הנוטים יותר לכיוון הומניסטי? נקודה ראשונה להשוואה הן תכני האמונות הפוליטיות: בנקודה זו קיים הבדל, הניכר בתכני העצומות וההתבטאויות השונות. אלה רואים בפינוי המתנחלים כ"גירוש יהודים מאדמתם", והתקפלות בפני התוקפנות הפלשתינית; ואלה רואים בפעולות צה"ל בשטחים הפרה של זכויות האדם הבסיסיות. נקודה אחרת נוגעת במהות הסרבנות: מה פירושה של סרבנות מצפון? בעיני התשובה לשאלה זו היא, כי אין הבדל בין כלל הסרבנים. כולם מחזיקים בערכים יסודיים, שהפרה שלהם אינה מתקבלת על הדעת והם יהיו מוכנים לשלם את מלוא המחיר על אי הפרתם. לכן, כאשר האדם ירגיש כי על ידי מילוי פקודה יפר את אמונותיו היסודיות ביותר, תגובתו תהיה אחת: סירוב. אין לו, לדעתי, כל יכולת לבחור בהתנהגות אחרת, משום שמקור הסירוב הוא רגשי
ונוגע ביסודות ההערכה העצמית. כעת נוצר מצב מסוכן, אבל כזה שיש להכיר בו. לא להילחם בו, כי אם להתמודד עמו. כליאת אדם בשל אמונתו, למיטב הכרתי, אינה מומלצת. מעבר להיבטים תועלתיים, האדם שנכלא בשל אמונתו בונה לעצמו מערכת מורכבת של הצדקות. בפעם הבאה שהצבא יתמודד עמה, תהיה מערכת זו נוקשה יותר. משום כך, יש ללמוד מהניסיון ולא לכלוא את הסרבנים מימין, שככל הנראה יהיו רבים. יש להתייחס אל אמונותיהם ברצינות ובהבנה; לא לדרוש מהם לקיים פעילות, שבעיניהם "דגל שחור" מתנוסס מעליה. ניתן להפנותם אל פעילות צבאית אחרת, ולגייס לצורך הפינוי חיילים שימלאו את מקומם. לסיכום, שלב פינוי ההתנחלויות יכול להיות שלב אחד, גם אם טראומטי, בהיסטוריה של מדינת ישראל. אני מציע לקברניטי המדינה להתמודד ברגישות, עם הסרבנים מימין. אימוץ גישה כזו להתמודדות תעביר אותנו מהשלב הסוער של פינוי ההתנחלויות, אל השלב שאחרי. מהמשבר החברתי, שללא ספק יהיה, נוכל להבריא, או להתפרק לגורמים. בחירת דרך חכמה להתמודדות תעשה את כל ההבדל.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
ארז צברלינג הוא סטודנט לתואר שני בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, וחתום על מכתב הסרבנים של "יש גבול"
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
על "קול העם"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני. שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב. ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה. הכתובת למשלוח טורים: ithink@maariv.co.il לפרטים נוספים הקליקו כאן. |  |  |  |  | |
|