 |
/images/archive/gallery/115/028.jpg שופטי בג''ץ. צילום ארכיון:
פלאש 90.  |
|
|
| הוקפאה העתירה נגד החיסולים
|
|
| בג"ץ הורה להקפיא עתירת הוועד
נגד עינויים בעקבות התחייבות שרון
בשארם: 'הפעילות הצבאית תופסק'
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
16/2/2005 17:54 |
|
|
|
|
|
|
|
בג"ץ הורה להקפיא את עתירת הוועד הציבורי נגד עינויים נגד ביצוע חיסולים ממוקדים.
במרכז הדיון עמדה ההתחייבות שנתן ראש הממשלה, אריאל שרון, בפסגת שארם: "הסכמנו שהפלשתינים יפסיקו את כל מעשי האלימות נגד ישראלים בכל מקום, ובמקביל ישראל תפסיק את הפעולות הצבאיות שלה בכל מקום. במסגרת אותן הבנות... הודיעה ישראל כי תמנע מסיכולים ממוקדים".
הוועד נגד עינויים עתר לבג"ץ לפני שלוש שנים וטען שמדינה מתכננת חיסולים ללא קשר למושג ה"פצצה המתקתקת", ומרחיבה באופן גורף את ההגדרה, על מנת לתת היתר לביצוע חיסולים ולהרוג אנשים ללא הליך משפטי, בניגוד לדין הישראלי והבינלאומי.
בתחילת
הדיון, ביקש השופט מישאל חשין מנציג הפרקליטות, עו"ד שי ניצן, להתייחס להצהרת שרון בשארם, בשבוע שעבר. עו"ד ניצן ענה שבעקבות שינוי מדיניות הממשלה, העתירה מיותרת. עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג את הוועד למניעת עינויים התנגד להצעה: "הדברים שאמרת מרחיבים את הלב ומרחוק כבר נשמעים פעמוני השלום. אולם, גם לאחר הצהרת ראש הממשלה, לא חדלו מעשי התקיפה ההדדיים. ההצהרה ניתנה בהנחה שהפלשתינים וישראל יעמדו בדיבוריהם".
גם השופטת בייניש העירה לעו"ד ניצן: "אתה חי באחרית הימים והשאלה האי האם אנחנו כבר שם".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הפרקטיקה של החיסולים"
|
|
|
 |
|
|
|
עו"ד פלדמן ביקש מבית המשפט להתייחס לחוות דעת שנכתבה על ידי מומחה בינלאומי לדיני לחימה ובה צויין שהחיסולים בשטחים נכללים בהגדרה המשפטית של פשעי מלחמה.
לאחר דין ודברים קצר, החליטו השופטים, אהרון ברק, מישאל חשין ודורית בייניש, על הקפאת העתירה, כדי לראות אם המדיניות החדשה תעמוד בעינה. הם ציינו ש"אם תמשך הפרקטיקה של החיסולים" יתאפשר חידוש העתירה.
בתום הדיון הודיע עו"ד פלדמן שהעתירה תתחדש לאחר החיסול הראשון שתבצע ישראל: "יתכן שהסכם שארם יתפוגג, או שהפלשתינים ינקטו בפעולת טרור וזה עלול לקדם את הסיכול הבא. כל עוד העתירה שוכנת על מדפי בית המשפט, אנשים נהרגים, גם חפים מפשע והלב נשבר. נהרגים פלשתינאים שהגיעו למקום הלא נכון, בזמן הלא נכון".
מנכ"ל הוועד נגד עינויים,חנה פרידמן, הביעה מורת רוח מכך שהדיונים בעתירה נמשכו כשלוש שנים. "באותה תקופה חוסלו ונפצעו מאות בני אדם, ביניהם רבים חפים מפשע", אמרה פרידמן. "אנו מוחים על אי-קיום דיון עקרוני בעתירה, דבר המשאיר פתח למדינה לשוב ולחדש את מדיניות הסיכולים הממוקדים לפי ראות עינה, ומותיר את השאלה המשפטית-מוסרית בעניין חוקיות המדיניות ללא מענה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
