 |
/images/archive/gallery/252/216.jpg התנחלות.
צילום ארכיון: אי-פי  |
|
|
|
|
| מי שימתין עד הרגע האחרון, עשוי לאבד חלק מההטבות - זה המסר שמועבר למאות המשפחות מגוש-קטיף וצפון השומרון. התוכנית שהוצגה אתמול מחלקת את המתיישבים ל-3 קבוצות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בן כספית
28/2/2005 7:27 |
|
|
|
|
|
|
|
מפוני חבל עזה וצפון השומרון, שימתינו עד הרגע האחרון ולא ידאגו לעצמם לדיור חלופי, ייאבדו חלק מההטבות, בעוד חבריהם שינהלו משא ומתן עם מינהלת ההתנתקות יזכו לשיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים במתיישבים. זו המדיניות המתגבשת בדיונים שנערכים בימים אלה בלשכת ראש הממשלה, כפי שנודע למעריב.
בדיון שהתקיים אתמול בלשכתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, הוצגה טיוטה של תוכנית אב לאכלוסם מחדש של מפוני תוכנית ההתנתקות. בדיון השתתפו אנשי מינהלת סל"ע (מינהלת ההתנתקות), אנשי משרד הבינוי והשיכון, יועץ ראש הממשלה להתיישבות וגורמים נוספים. התוכנית אינה סופית, והיא אמורה לקבל את אישורו של ראש הממשלה אריאל שרון.
על-פי התוכנית, מתיישבי חבל עזה וצפון השומרון יחולקו לשלוש קבוצות: ראשונה - מתיישבים שייקחו את סכום הפיצויים, ידאגו לעצמם ויתפזרו בחלקי הארץ השונים על-פי בחירתם. חלק מהם כבר יצרו קשר עם מינהלת סל"ע. קבוצה זו מוערכת בכ-700 משפחות (כולל רוב משפחות מתיישבי צפון השומרון). על-פי ההערכה, הקבוצה הזו אינה זקוקה לסיוע ממשלתי, אך על-פי החוק היא תהיה זכאית להשתתפות או לתשלום שכר דירה בתקופת הביניים, עד מציאת דיור הקבע.
שנייה - "קבוצות מירקם": משפחות שמעוניינות להישאר יחד ולעבור כמקשה אחת ליישוב חלופי. מדובר בעשר עד 15 קבוצות, כ-70 משפחות בכל קבוצה, ובסך הכל כ-700 משפחות. רוב הקבוצות
כבר נמצאות במשא ומתן עם מינהלת סל"ע. המגמה הכללית היא ליישב את המשפחות הללו בכעשרה יישובים חלופיים בנגב. בין היישובים: מבקיעים, בת-אדר, כרמיה, זיקים ותלמי יפה. בשלב זה נמצאים המוסדות הממשלתיים במגעים נמרצים עם נציגי הקבוצות, כדי להחליט על היישובים החלופיים שאליהם יעברו. בישובים אלה אמורה המדינה לבצע עבודות תשתית נרחבת לקליטת המשפחות.
והשלישית - "הסרבנים": קבוצה זו, שמוערכת ב-300 עד 400 משפחות, לא מקיימת קשר כלשהו עם מינהלת סל"ע. ההערכה היא כי המשפחות הללו יתנגדו לפינוי עד הרגע האחרון, ויחליטו על עתידן ועל מקום מגורים חלופי רק לאחר שיפונו בכוח. המדיניות שעליה הומלץ היא לא להקל על המשפחות הללו ולא להעניק להן אפשרות להגירה מאורגנת בקבוצות ליישובים חלופיים, תוך שיתוף פעולה מוגבל גם בתחומים נוספים. כמובן שאין כוונה לפגוע בזכויות שמקנה חוק ההתנתקות או בסכומי הפיצויים. בכך מקווים במינהלת סל"ע להפעיל לחץ על הסרבנים ולייצר תמריץ לכמה שיותר משפחות להתחיל לתכנן את היום שאחרי הפינוי מוקדם ככל הניתן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הבתים החדשים
|
|
|
 |
|
|
|
בימים אלה מתחיל גם תכנון וגיבוש הדרך שבה יפונו הקבוצות השונות למגורים החלופיים.
לגבי "קבוצות המירקם", מסתמנת האפשרות כי ביישובים החלופיים שאמורים לקלוט אותן יוצבו "מבנים יבילים" (קרוואנים), כדי שישמשו דיור זמני למתיישבים עד שתושלם בניית מבני הקבע. את הקרוואנים ישדרגו באמצעים שונים, כמו אבני חיפוי ותשתיות נוספות, עד לדרגה של "קראווילה". לאחר שהמתיישבים יעברו למבני הקבע, יהפכו הקראווילות למבני ציבור כמו מועדוני נוער, גני ילדים, מועדוני קשישים, מרפאות קופת חולים, בתי כנסת וכו'. הקרוואנים יוצבו בשולי החלקות השונות שבהן יבנו מבני הקבע, או במרכז הישוב.
במקביל, משרד השיכון יתחיל בקרוב לבצע השבחת תשתיות ביישובים האמורים, כדי להכינם לקליטת האוכלוסיה הנוספת. אחת הדרכים לכך היא הצבת ה"קראווילות", שיתוספו למבני הציבור ביישובים הקולטים. עם זאת, עדיין לא נקבע הגורם המממן של המהלך. האפשרות הנבדקת כעת היא כי המדינה תציב את הקרוואנים על חשבונה ותקים גם את התשתיות, ואילו המתיישבים ישלמו מראש לאותם יישובים דמי שכירות במבנים היבילים. המדינה תממן גם את דמי השכירות לתקופת המעבר, כפי שקובע החוק. בכך יחוזקו היישובים הקולטים, התשתית שלהם תועמק וההתיישבות היהודית בנגב תצא נשכרת.
במקביל נבדקת האפשרות שהמדינה תרכוש מקבלנים בדרום מלאי גדול של דירות אשר עומדות ריקות בגלל המשבר הגדול בנדל"ן בדרום הארץ. הדירות הללו ישמשו את המפונים כדיור זמני למשך כשנתיים, עד שתושלם בניית הקבע. דמי השכירות שהמתיישבים אמורים לשלם בשנתיים הללו יופחתו מסכום הפיצויים. לאחר מכן תוכל המדינה למכור את הדירות המשומשות, או להוסיף אותן למלאי הקיים של משרד השיכון כ"דיור ציבורי". מדובר בעיקר בדירות בבאר-שבע. ההערכה היא כי מהלך כזה יניע את שוק הנדל"ן בדרום הארץ ועשוי להעיר אותו מתרדמה ארוכת שנים.
דירות מסוג נוסף שקיים מלאי גדול מהן, הן אלה של הדיור הציבורי: דירות בדימונה, במצפה-רמון ובמקומות נוספים, של חברות כדוגמת עמידר, המשמשות בדרך כלל אוכלוסיות נזקקות בדמי שכירות נמוכים במיוחד. קיימות כ-300 דירות זמינות כאלה שיכולות לשמש כדיור זמני למפונים. מדובר אמנם בדירות באיכות ירודה, אך ניתן להפוך אותן לראויות למגורים בתוך פרק זמן קצר. גם במקרה הזה מדובר בשידרוג משמעותי של הישובים הקולטים, תוך מתן הקלה של ממש למשפחות המתפנות עד שיתבססו במגורי קבע החדשים שלהן. בשלב זה מדובר בתוכנית אב ובנייר עמדה, והם טעונים את אישורו של ראש הממשלה אריאל שרון בדיון שהוא צפוי לכנס בקרוב. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
