 |
/images/archive/gallery/252/414.jpg עימות בין מתנחלים וכוחות הבטחון. ארכיון
צילום: פלאש 90  |
|
|
|
|
| 120 משפטנים מייעצים בהתנדבות למתנחלים
כדי לסכל ההתנתקות. ערן שנדר - מאחוריך |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
משה כהן
12/3/2005 11:00 |
|
|
|
|
|
|
|
בעיצומן של ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות, הזהיר לפני כחודש פרקליט המדינה, ערן שנדר, את מנכ"ל משרד המשפטים, אהרן אברמוביץ: "יש מולנו מאגר של כמאה עורכי דין, שיעדם לנהל הליכים משפטיים בכל הערכאות המשפטיות האפשריות, וזאת על מנת להתיש את המערכת".
שנדר ביקש לקבל לרשותו לא פחות מ-65 פרקליטים, 23 מתמחים, ועוד עובדים מינהליים רבים ותוספות תקציביות, שיענו על צורכי משרד המשפטים במערכת לקראת פינוי היישובים. בפרקליטות נערכים במרץ לקראת הבאות, ומול הכוחות הלא מבוטלים שמבטיחים להשיב מלחמה שערה. אם לשפוט על פי הלוך הרוחות בצד היריב, נראה שכדאי לפרקליטות לזרז את ההיערכות שבעתיים.
שנדר לא טעה במיפוי החזית שבפניה עומדת הפרקליטות בכל הקשור ליישום תוכנית ההתנתקות: הציר המרכזי במאגר עורכי דין שעליו דיבר פרקליט המדינה קרוי "פורום המשפטנים למען ארץ ישראל". בלי מנגנון שיווק ויחצנות, הפורום
הזה הולך ותופס מקום מרכזי במאבק נגד ההתנתקות. עד היום התייצבו יותר מ-120 עורכי דין, אשר העמידו את זמנם ואת משרדיהם, חינם אין כסף, הכל למען האידאולוגיה. מדובר בכוח שאין לזלזל בו. לשם ההשוואה, בפרקליטות מחוז ירושלים, למשל, משרתים כ-40 עורכי דין.
את הפורום הגה והקים, במהלך בזק, נחי אייל, שבכובעו האחר הוא גם מזכ"ל מפלגת "תקומה". את מלאכת ריכוז העבודה וניתובה הוא עושה במשותף עם פעילי הימין מוטי יוגב ואביעד ויסולי. האחרון הוא יושב ראש המטה למען ארץ ישראל בליכוד, שיכול לכתוב דוקטורט על תורת המאחזים. שלושתם, אגב, אינם עורכי דין כלל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עוד מיליארד שקל וחצי
|
|
|
 |
|
|
|
"העתירות שאנחנו מכינים לבג"ץ אינן קנטרניות או טורדניות", מדגיש נחי אייל, "לא היה כדבר הזה, כל כך הרבה עורכי דין שמתנדבים. אנחנו נעזרים בכל מי שמוכן לסייע".
עד כה השתתפו חברי הפורום בדיוני ועדות הכספים והחוקה בכנסת, והגישו עשרות הסתייגויות מנומקות לחוק "פינוי-פיצוי", שהוכנו מבעוד מועד. חלק לא קטן מהקרדיט על ההחלטה להעלות את סכום הפיצויים בכמיליארד שקל וחצי, מגיע להם. בנוסף, הם הגישו כבר מספר עתירות לבג"ץ נגד החוק, שתיים מהן כוללניות וגדולות במיוחד, האחת במישור החוקתי, השנייה מתמקדת בעיקר בנושא הפיצויים.
"התכוונתי בהתחלה לתרום לפורום רק כמה שעות. לתת עצות. בסופו של דבר לבי נכמר על האנשים", אומר עורך הדין יצחק מירון, "פגשתי אנשים שעומדים להישבר. כשלוקחים לבנאדם רכוש, ונותנים לו רק חלק משוויו, זה גזל. חלק מן העוולות תוקנו בוועדת הכספים, אבל שני דברים פשוטים שדרשנו יכלו לשנות את החוק בצורה דרמטית: קביעת עיקרון שלפיו איש לא יפסיד כסף או רכוש כתוצאה מן הפינוי, וקביעת עיקרון שלא תהיה אפליה בין המפונים לבין מי שהיו מחרימים לו רכוש בתוך הקו הירוק על פי החוק הישראלי. הממשלה סירבה לקבוע את שני העקרונות הללו".
אבל פרקליטי הפורום אינם מסתפקים רק בנוכחות באולמות הכנסת ובית המשפט העליון. בשטח חילקו חברי הפורום פנקסי כיס למפגיני הימין, עם הוראות מפורטות כיצד להתנהג בעת מעצר וחקירה. "הימנע מעימות פיזי עם השוטרים", נאמר בפנקס, "שמור על זכות השתיקה, אבל נמק את שתיקתך: 'זוהי חקירה פוליטית, ולכן אין לי יותר מה לומר". וגם : "התנגד לתצלום ולטביעת אצבע, תעד כל נזק רפואי, ואת התלונות שיש לך אל תמסור למשטרה אלא רק למוקד המשפטי".
הפנקס הוצג על ידי שרת המשפטים, ציפי לבני, במהלך ישיבת הממשלה שעסקה באכיפת החוק לקראת ההתנתקות. הפורום גם מפעיל מוקד טלפוני, הפועל 24 שעות ביממה, שאליו מופנה כל עצור או נחקר "על רקע פוליטי" שיחפוץ בכך. ואם לא די בכך, הם שולחים תחקירנים וצוותי תיעוד להפגנות. וכך, כאשר אנשי המשטרה שולפים בכל אירוע מצלמת וידאו, על פי הנחיית הפרקליטות, עושים זאת עכשיו גם המפגינים, להבטיח תיעוד מלא של התנהגות השוטרים, וגם לאפשר להם לזהות ביתר קלות אנשי חוק שבלהט ההפגנה הפעילו כוח שאינו סביר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא בחיבוק ידיים
|
|
|
|
|
|
|
גם בסוף השבוע הקרוב נרשמת פעילות ערה של הפורום: התושבים באזורים המיועדים לפינוי מקבלים לבתיהם קובץ הנחיות והסברים על מעמדם המשפטי. המדובר בחוברת הכוללת שאלות ותשובות, המעודדת את המיועדים לפינוי שלא לפנות למינהלת סל"ע בראשותו של יהונתן בשיא בבקשת פיצויים או מקדמות, וודאי שלא לפנות לעורכי דין למיניהם. התושבים, עם זאת, אינם אמורים לשבת בחיבוק ידיים "עד שיבואו הבולדוזרים", אלא להתכונן ליום פקודה.
כיצד מתכוננים על פי המלצות הפורום? המתנחלים נקראים להכין עכשיו תיעוד מדויק ומפורט ככל האפשר של חייהם ורכושם, ולשמור את הכל במקום אחד: חוזי הקנייה של הדירות, שרטוטים ותיעודים של שיפורים והרחבות שונות שנעשו בנכסים שלהם, תלושי משכורת, פירוטי הכנסות למיניהן, חוזים שונים שהם קשורים בהם, מסמכים לגבי מקומות הלימוד של הילדים, ועוד, ועוד. הכל, כהכנה לתביעות העתידיות.
ועדיין כל הפעילות הזו היא בבחינת הכסף הקטן, בהשוואה לתוכניות הגרנדיוזיות שגובשו בוועדת ההיגוי של פורום המשפטנים, ואשר ייושמו כבר בימים ובשבועות הקרובים. עורכי הדין, איש איש בתחומו, כבר עובדים על יותר מ-60 עתירות לבג"ץ, בנוסף לעשר שכבר הוגשו, בשלל נושאים שונים ומשונים. כמו למשל עתירה של הורים שכולים שמתנגדים להוצאת בניהם מקבריהם, פעולה שהיא חסרת תקדים בעת פינוי יישובים, שכן בימית שפונתה ב-1982 לא היה בית קברות; עתירה שתדרוש פיצוי על הטיפולים הפסיכולוגיים שוודאי יידרשו לילדים שייעקרו מבתיהם; בג"ץ נגד המשטרה, העוסק בתקצוב ההתנתקות בטרם אושר תקציב המדינה ועוד, ועוד, לידיעת הקורא ערן שנדר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תלונות נגד השמאל
|
|
|
|
|
|
|
מרכיב נוסף בתוכנית העבודה הוא מתן מענה ליחידה החדשה שהוקמה בפרקליטות, בניהולו של המשנה לפרקליט המדינה, עורך הדין שי ניצן, אשר אמורה להעניק טיפול אחיד ומהיר בכל תופעות ההסתה, ההמרדה והפרות החוק למיניהן, אגב המאבק נגד תוכנית ההתנתקות.
לפני שיספיקו עובדי היחידה החדשה לעסוק בגילויי ההסתה מהימין, כדאי שיתכוננו לעמוד בעומס התלונות שמבטיחים לשגר אנשי הפורום: מדובר באינספור תלונות נגדיות ודרישות לפתיחה בחקירה, בגין התבטאויות חריפות ופעילויות אחרות של אישים מן השמאל, ולדידם - כאלה לא חסרות.
המרכיב השלישי בתוכנית שעליו מושם כרגע דגש לא פחות גדול, הוא הגשת תביעות אזרחיות, אישיות, נגד מי שיגרום עוול מסוג כלשהו למפונים: החל משוטרים שינהגו באלימות, דרך חיילים שיעצרו אדם שלא כדין, וכלה בנציגי שלטון אחרים שיעזו לסטות, כהוא זה, מגזרת הפעילות החוקית המוגדרת להם.
כך למשל, במשרדו בירושלים יושב עורך הדין אדי מאירי, מומחה לתביעות על נזקי גוף, ושוקד על כתבי תביעה. אלא שהפעם מדובר בתביעות שלא יניבו לקופת משרדו אפילו שקל אחד. הוא עובר על חומר הראיות שהצליח לאסוף, בעקבות מעצרם של מפגינים מגוש קטיף שניקבו צמיגי כלי רכב של שוטרים פלשתינים. בהפגנה האלימה, שהתרחשה לפני כמה שבועות, אחרי לילה של מטחי פצצות מרגמה על הגוש, נעצרו שמונה מפגינים. שניים מהם פונו באמבולנס מהשטח. עכשיו הם טוענים לאלימות חריגה מצד השוטרים. "יש עדויות. יש צילומים. יש קטעי וידאו", אומר עורך הדין מאירי, "האנשים האלה יודעים עכשיו שיש להם גב. שאנחנו עומדים לרשותם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"למפונים אין זמן להתארגן"
|
|
|
|
|
|
|
עורך הדין יוסי פוקס, לשעבר חבר מרכז הליכוד ומקורבו של עוזי לנדאו, לקח על עצמו מטעם הפורום, את ניהול המישור החוקתי של המאבק בתוכנית ההתנתקות ובחוק "פינוי-פיצוי". בשיתוף פעולה עם ארבעה עורכי דין נוספים, עמנואל ויזר, פרופסור אליאב שוחטמן, יצחק מירון, אלי שמואליאן, הוא ייצג את הפורום בוועדת החוקה בכנסת, ועכשיו גם בבג"ץ. "יש תוצאות לקריאות שלנו לתושבים שלא לפנות למינהלת ההתנתקות. אחוז התושבים שפנו למינהלת עד היום הוא קטן", הוא אומר בגאווה.
תשובת המדינה לעתירה הגדולה שהוגשה לבג"ץ, צפויה בתוך פחות משבועיים. מסקרן לראות כיצד תשיב הפרקליטות לאחת מטענות תושבים כי חמשת החודשים שהועמדו לרשותם לצורך התארגנות לפינוי אינם מספיקים, וכי הם מבקשים יותר זמן.
עורך הדין פוקס: "בגירוש ספרד, ב-1492, נתנו ליהודים ארבעה חודשים להתארגן. ארבע שנים אחר כך, בגירוש פורטוגל, המלך החליט לתת ליהודים עשרה חודשים להתארגנות, כלקח מכך שבגירוש ספרד לא היה להם מספיק זמן להיערך. אז היום נותנים רק חמישה חודשים? זו שערורייה! מה היה קורה אם היו נותנים שנה? גם כשפינו את סיני לתושבים היו שלוש שנים תמימות להתכונן".
פוקס איננו אופטימי, וגם אין לו אשליות. הוא אינו מאמין ששופטי בית המשפט העליון יסכלו את תוכנית ההתנתקות. אבל חשוב לו להגיד את הדברים. "כדי שההיסטוריה תשפוט", אומר פוקס, "מה גם שיש סיכוי קטן לכמה שינויים והישגים בזכות העתירה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תחושה של רדיפה
|
|
|
|
|
|
|
בין הפונים לפורום לא רק מועמדים לפינוי מעזה ומצפון השומרון. בימין שוררת תחושה של רדיפה, של מגננה. דוגמה מן השבוע האחרון: א', ששמו שמור במערכת, הוא פעיל של מפלגת האיחוד הלאומי ברחובות. הוא השתתף בכמה פעילויות מחאה, בהן חלוקת סטיקרים ובניית מאהל. "פעולות שגרתיות לגמרי", הוא מספר. ביום ראשון האחרון טלפן אליו חברו, שסיפר לו שהוא נחקר במשטרה בפירוט רב על פעילויותיו של א'. לדברי החבר, השוטרים ביקשו לדעת מה בדיוק אומר א', באילו הפגנות השתתף, האם הפיץ חומרי הסתה. א' ביקש את עצתם של מתנדבי המוקד של פורום המשפטנים.
אביעד ויסולי, שותפו של נחי אייל לדרך, חותר כעת, מצדו, להקצין את הקו. לתת יותר תנופה. להאיץ את הקצב. לעבור מקרב בלימה להתקפה רבתי. כרגע הוא מגייס כספים בכדי להרחיב את המעגל עוד יותר, ולרתום אל המשימה גם עורכי דין שאינם מתנדבים. הוא מתכוון לעשות כל שביכולתו בכדי להקשות על המערכת. תלונות למחלקה לחקירת שוטרים, תביעות דיבה, ובעצם - מה לא. הצפת המערכת המשפטית איננה מטרה מוצהרת, אבל לכולם ברור שהיא תוצאת לוואי בלתי נמנעת. "כל מי שמעורב בהתנכלויות הללו ישלם", הוא אומר.
בין עורכי הדין הקשורים בפורום, יש מפורסמים יותר ומפורסמים פחות - אבל לא מדובר רק בחובשי כיפה. כך למשל, עורך הדין יורם שפטל, שבשגרה גובה מאות דולרים לשעת עבודה, הגיש בשיתוף פעולה עם עורך הדין יוסי פוקס את העתירה "החוקתית" הגדולה לבג"ץ. שפטל גם מייצג חינם את נדיה מטר, מנהיגת "נשים בירוק", שחשודה בהעלבת עובד ציבור משום שקראה למינהלת ההתנתקות "יודנראט מודרני", ואת דניאלה וייס, ראש מועצת קדומים, שזומנה לחקירה פלילית לאחר שקראה לחיילים לסרב לפקודת פינוי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאבק על הפיצויים
|
|
|
|
|
|
|
שפטל מצהיר כי ימשיך לשתף פעולה עם הפורום ואפילו יהיה מוכן לייצג חינם עצורים שיופנו אליו. "האם מישהו העלה בדעתו לבקש לעצור עד תום ההליכים מי מהסטודנטים שחסמו כבישים בארץ מדי יום במסגרת השביתה שלהם? אם עושים זאת למפגינים מגוש קטיף שחסמו צומת, הרי שהדבר בלתי נסבל. אין הפקרות גדולה יותר מאשר להטות משפט בשל השקפה פוליטית, וזה מה שהפרקליטות עושה. לטפל בהפרות חוק באופן סלקטיבי, כאשר הסלקציה היא פוליטית, זה גרוע פי מאה מהפרות החוק עצמן", אומר שפטל.
אבל בעוד שזרועו האחת של פורום המשפטנים עוסקת בניסיונות הנואשים לסכל את ההתנתקות, פועלת הזרוע השנייה בעניין הפרקטי יותר-המאבק על הפיצויים. עורך הדין יצחק מירון, בעליו של משרד המונה עשרה עורכי דין, ליווה את דיוני ועדת הכספים בכנסת, ואחר כך הגיש עתירה של 220 עמודים לבג"ץ, היא העתירה הכלכלית. בפעולותיו אלה, מלווים אותו עורכי דין העוסקים בדיני עבודה, דיני מסים, דיני מקרקעין ותחומים נוספים. אפילו צוות של שמאים מתנדבים הוא ארגן. גם כלכלנים ורואי חשבון. וגם פסיכולוגים.
העתירה שהוגשה מונה כ-40 עוולות כלכליות, שלהן כך נטען גורם חוק ההתנתקות במתכונתו הנוכחית. ממקרים שהחוק "שוכח" לפצות בגינם, כגון פיצוי למי שטרם יגיע לגיל 22 במועד הפינוי או אנשים שקנו מגרשים לפני יותר מחמש שנים ולא בנו עליהם (סכום הפיצוי: אפס), ועד דרישות לבנות יישובים חדשים במקומות אטרקטיביים (מה שיצריך מינימום של שנה וחצי).
מבחינת מתנדבי פורום המשפטנים, המאבק בפרקליטות הוא מאבק דוד בגולית. לאלה, הרצון הטוב והנכונות להקריב, לאלה התקציבים והמנגנונים המשומנים. עורך הדין מירון: "אם היתה לי איזושהי תרומה להוספת מיליארד וחצי השקלים לפיצויים, אני מניח שלו היה מדובר בתיק רגיל של משרדי, שכר הטרחה שלי היה שמן מאוד. אבל כשאעלה למעלה, בסוף חיי, ממילא לא אקח איתי דבר, חוץ מן המעשים החיוביים שעשיתי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
