 |
/images/archive/gallery/266/677.jpg מפגינים נגד סוריה בביירות.
צילום ארכיון: אי-פי-איי  |
|
|
|
|
|
זיאד עבדלנור ברח מביתו בלבנון עם פרוץ מלחמת
האזרחים. מאז הוא מחובר לצמרת הרפובליקנית של
ארה"ב. בוש כבר הבטיח לו: "אנחנו נפצח את סוריה"
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בעז גאון, ניו יורק
12/3/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
מצד אחד, האיש היושב מולי בחליפה איטלקית משובחת מאחורי הקפוצ'ינו ששווה את משקלו בפולי קפה - כל זאת במסעדה של מלון "ארבע העונות" בניו-יורק - נראה ומתנהל כמו גולה ערבי מצוי. כלומר, מעין אחמד שלעבי לבנוני המכיר את "ארבע העונות" טוב יותר מאשר הוא מכיר את ביירות, את הניאו-שמרנים טוב יותר מאשר את החיזבאללה ואת בוש טוב יותר מחרירי.
מצד שני, זו בדיוק הסיבה ששווה למענה להגיע אל המלון שבו כוס מים עולה כמו חבית אורניום, וליד שולחנות ארוחת הבוקר יושבים במקום תיירים שוודים צרובי אף, אנשים כמו הראפר פי דידי (המוכר גם בשמו הקודם פאף דאדי).
שכן, עורך הדין מוול-סטריט, זיאד עבדלנור, שנולד בביירות ונמלט ממנה עם משפחתו בראשיתה של
מלחמת האזרחים של 1976, איננו מכיר רק את בוש, שלמענו גייס מאה אלף דולר בבחירות האחרונות.
למען האמת, הוא מכיר (טוב הרבה יותר) את חבריו הטובים ביותר של הנשיא, אלה המכונים "ניאו-שמרנים" או באנגלית - "הוולקנים", שרקחו עבורו את התבשיל העיראקי המבעבע, ושעסוקים היום בשכפול המתכון, הפעם בתבלין סורי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חותמים על המסמך
|
|
|
 |
|
|
|
לפני חמש שנים פרסם עבדלנור, כנשיא הארגון השתדלני "המועצה האמריקנית למען לבנון משוחררת", נייר עמדה אנטי סורי שכותרתו: "סיום הכיבוש הסורי בלבנון - אחריותה של ארצות-הברית". קריאת המסמך היום מרשימה לא רק מכוח ההמלצות הנבואיות, שחלקן מולאו כלשונן על ידי צמד ממשלי בוש, אלא בעיקר מכוח האנשים שמיהרו להוסיף את חתימתם ושבועתם לצד זה של עבדלנור.
המחבר השותף של המסמך היה דניאל פייפס, סופר-וולקן בפני עצמו, ומי שמונה על ידי בוש וכיהן עד לאחרונה כראש מכון השלום שהוקם על ידי הקונגרס. פייפס אף הוציא את הנייר במסגרת מכון המחקר הימני שלו, "פורום המזרח התיכון", שהוקם ב-1994 והטיל מאז לא מעט ביצי מדיניות שאומצו על ידי וושינגטון.
פייפס, כמו רבים ששמותיהם יפורטו כאן - כולם רפובליקנים לוהטים, רובם יהודים, אף אחד לא לבנוני (חוץ מעבדלנור, הניאו-שמרן מביירות) - היה חבר גם ב"פרויקט לעיצוב המאה האמריקנית החדשה", שנשבע בין השאר, כבר ב-1998 וכשמגדלי התאומים עדיין נצצו כיהלומים מוארכים, להחזיר את אמריקה לעיראק כדי לגמור את העבודה ואת סדאם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הפגנות הענק נגד סוריה בביירות. צילום ארכיון: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
יודע על מה הוא מדבר
|
|
|
|
|
|
|
ב-2000 מצאו את עצמם אנשי "הפרויקט", ביניהם דונלד ראמספלד, פול וולפוביץ והשגריר האמריקני הטרי באו"ם ג' ון בולטון, ליד הכפתורים האדומים שעליהם כה רצו ללחוץ כשקלינטון לחץ על דברים אחרים. והם לחצו (חידוש תוכנית הטילים האמריקנית), ולחצו (אפגניסטן), ולחצו (עיראק).
מי עוד צירף את חתימתו למסמך פייפס-עבדלנור? אליוט אברהמס, היום סגן ראש המועצה לביטחון לאומי בפנטגון ויועץ מיוחד לנשיא לענייני המזרח התיכון, דאגלס פיית', עד לאחרונה מספר שלוש בפנטגון, ריצ' רד פרל, האבא של כל הניאו-שמרנים, יועצו לשעבר של ראמספלד, חבר הקונגרס הדמוקרטי אליוט אנגל, שבאפריל 2003 בעידודו , בתמיכתו ובמימונו של עבדלנור, העביר בקונגרס את החוק שהשיק את חבילת העיצומים האמריקניים על סוריה, וגם יועצו המיוחד של של סגן הנשיא דיק צ'ייני לענייני המזרח התיכון, דיוויד וורמסר.
מה שאמור להוכיח, לכל הפחות, כי כשעבדלנור אומר שהוא "לא ישקוט עד שיטגן את אשכיו של בשאר אסד", יש לו את הכלים ואת החברים לגרום לזה לקרות. וכשהוא אומר כי מה שמתחולל בשבועות האחרונים בלבנון משמעו סופה של מפלגת הבעת', וכי השלב הבא בתוכנית האמריקנית היא חיסול השיח' נסראללה, באמצעות בעלת ברית כמו ישראל, באמצעות כוח אמריקני שלא ישאיר עקבות או באמצעות גוף אנטי-סורי ממומן היטב - הוא יודע על מה הוא מדבר. או לכל הפחות חוזר על הדברים ששמע מחבריו הצמודים לנשיא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שושלת של מהפכנים
|
|
|
|
|
|
|
שתי ההוכחות כי עבדלנור כבר אמריקני לפחות כמו שהוא לבנוני הן סיכת דגל אמריקה על דש מקטורנו (אין דגל לבנון) וז'רגונו הקאובויי, המתובל באס-הול, פאקינג וכו' וכו'. הוא נולד בהרי השוף, המעוז הדרוזי האנטיסורי של וואליד ג'ונבלאט.
רעייתו, שאותה הכיר כששב לביירות ב-1979 (לפני שנמלט שוב ב-1982), היא בת דודתו של באשיר ג'ומייל, מנהיג המליציות הנוצריות ובעל בריתו של שר הביטחון שרון. ג'ומייל נרצח שלושה שבועות אחרי שנבחר בסופו של מהלך ישראלי-נוצרי מתואם לכהן כנשיא, אירוע שהיווה פרולוג לטבח בסברה ושתילה.
עבדלנור, בעצמו נוצרי קתולי, הוא אחיינו של איש העסקים וחבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר סאלם עבדלנור, שהחל את הקריירה הפוליטית שלו כבעל בריתו של נשיא לבנון לשעבר כמיל שמעון, ובהמשך ערק למפלגתו של הדרוזי כמאל ג'ונבלאט, אביו של וואליד. אם כל זה לא מספיק, בת דודתו של עבדלנור נשואה לכרים פקדוני, ראש מפלגת הפלנגות הנוצריות בלבנון.
את "המועצה האמריקנית לשחרור לבנון" הקים עבדלנור ב-1997 אחרי ביקור חטוף בביירות, שם נהג לבקר אחת לשנה עד 1996, לאחר שחבורת ילדים לבנונים התנפלו על בנו שרכב על אופניים שעליהם היה דגל אמריקה. "הם קראו לו 'אימפריאליסט'", מספר עבדלנור, "הוא חזר הביתה בדמעות. הבנתי שכך זה לא יכול להימשך".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נערת פיתוי סורית
|
|
|
|
|
|
|
ב-4 ביולי 1997, התאריך אינו מקרי, התכנסו כמה אמריקנים ממוצא לבנוני סביב עבדלנור, והקימו את המכון הרפובליקני הלבנוני הראשון. שנה לאחר מכן הקים עבדלנור, יחד עם פייפס, את "עלון המודיעין של המזרח התיכון", המפרסם אחת לחודש מאמרים והערכות, המבוססים על חוות דעת של אנשי מודיעין בתוך לבנון ומחוץ לה ביחס ללבנון רבתי.
"בוושינגטון", מתגאה עבדלנור, "האתר שלנו פופולרי מאוד. בין השאר כי אנחנו מפרסמים את כל מה שבלבנון אסור". מצד שני, עבדלנור הוגן מספיק כדי להודות כי הוא איננו יושב ראש ועדת האתיקה של אגודת העיתונאים, וכי מטרתו בסופו של דבר היא לעודד את האמריקנים להיכנס לסוריה. "אני מגרד את הגב שלהם", אמר עבדלנור, "והם את שלי".
עבדלנור מספר כי הסורים ניסו לעצור אותו פעמיים, "פעם אחת במתוק, פעם אחת במר". הפעם ה"מרה" היתה כאשר סורי צעיר בשם מנצור פלחאת נשלח, לטענתו, להתפרע ולאיים במשרדו בפילדלפיה. עבדלנור הפעיל את קשריו הפוליטיים, ובארבע בבוקר פרץ כוח של היחידה ללוחמה בטרור לביתו של פלחאת.
"אחרי שעצרו אותו", מספר עבדלנור, "הוא התחיל להתקשר להורים שלי בלבנון ולהתחנן שאשחרר אותו. אתה יודע מה אמרתי לו? שאטגן את הביצים שלו. וכשאגמור עם שלו, אטגן את אלה של בשאר אסד ".
הפעם הטובה היתה כאשר "הסורים שלחו לי כלבה סורית-פלשתינית, בת 28, עם עיניים ירוקות, מקליפורניה, בשביל לפתות אותי". היא חיכתה לפגישה עם עבדלנור במשך שלושה ימים, וכאשר נכנסה אליו אמרה לו כי "תהיה מוכנה לעשות הכל בשביל לעבוד איתו, כולל מעשים מיניים". "אמרתי לה לעוף לי מהעיניים", מספר עבדלנור, "מה היא חשבה שאני, אידיוט מזוין?"
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הכוחות הסורים עוזבים את לבנון השבוע. צילום ארכיון: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
את הפלשתינים נשלח לניו-זילנד
|
|
|
|
|
|
|
לעבדלנור אין ספק: הקנדנציה השנייה של בוש תוקדש "לסוריה, לאיראן ולחיזבאללה. בסדר הזה". הוא מספר כי בוש הבטיח לו באופן אישי: "הוא שם את ידו על כתפי ואמר לי: זיאד, סוריה היא אגוז קשה. אבל אנחנו נפצח אותו. תהיה סבלני".
הטקטיקה של אסד, אומר עבדלנור, תהיה לנסות להשהות את הנסיגה עד שמערכת הבחירות של2008 תתחיל להתחמם באמריקה. "אסד יודע כי בלי לבנון הוא גמור", אומר עבדלנור, "מדובר על הפסד של כארבעה מיליארד דולר בשנה, הכנסות מהכיבוש הלבנוני.
הסורים לא יוכלו לעכל את השפלת הנסיגה, ושלטונו יתמוטט. המזל הגדול שלנו הוא שבשאר אסד מפגר. אבא שלו כבר היה מוצא דרך לתמרן את אמריקה. אבל אסד הבן אידיוט מזוין. מבחינת אמריקה והמערב היום, הבעיה הגדולה ביותר היא נסראללה. צריך להרוג אותו. מי? לא אכפת לי מי. אחרי זה, יש כל מיני אפשרויות. מסביבי אפילו מדברים על חלוקתה של סוריה בין לבנון ל. . ." וכאן הוא עוצר את עצמו, נזהר שלא לחשוף את תוכנית המגירה.
לפני פרידה שאלתי את עבדלנור מה יעשה עם 300 אלף הפלשתינים החיים בלבנון, הנעדרים מתוכניותיו כליל. הוא חשב, חשב, חשב, ולפתע נדלקו עיניו. "נשלח אותם לניו-זילנד", אמר , "שיקימו שם מדינה".
b o a z @ m a a r i v . c o . i l
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
