 |
 |
|
|
|
|
| גל דאי קץ בתלונות על המצב. על הסטודנטים להיכנס לפוליטיקה ולהתחיל להזיז דברים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
גל דאי
14/3/2005 10:25 |
|
|
|
|
|
|
|
לא מזמן יצא לי לשוחח עם מבוגר אחד במדינה, שאמר לי שגם לפני עשרים שנה האשימו את הסטודנטים במדינה באפאטיות, חוסר אכפתיות ודאגה לציונים בלבד. אותו בן-אדם סיפר לי שרק מלחמת יום כיפור הצליחה להוציא את הסטודנטים לרחובות בטענות קשות לממשלה.
בתור אחד שמתחבט בעניין תדמית הסטודנט הישראלי, אני שואל מה באמת יהיה?, לא אבוא בטענות של "תראו את הסטודנטים בכל העולם" ולו רק כי זו פשוט אינה השוואה ראויה וצודקת. לא, אני לא אגיד "בואו וננהיג מהפכה" או שכן אגיד אבל בסוג של הלצה, משום שגם "המהפכה" כבר התמסדה שלא נגיד התמסחרה. אבל בכל זאת בראיה קדימה לעבר העתיד, קשה לי למצוא נקודת אור ברורה, בעתיד המדינה המעורפל, ומפחיד לחשוב מה יהיה פה "שנגדל".
לשבת בבית לצפות בחדשות הרעות שמופקות כסדרת בידור למזוכיסטים, לקלל את כל המדינה לעבור לארץ נהדרת, לצחוק, להרגיש שאתה לא היחיד וללכת לישון שמישהו עושה בשבילך את ה"עבודה".
לשוחח עם חבר מהשכונה ולבכות על עמלות הבנקים ומס הכנסה, לעבור ליד הים לראות כתם שחור ולספר לאשתך איך התעשייה משמידה את הסביבה, לעמוד בפקק להזיע להוציא את הראש מהחלון ולקלל כמו משוגע את הנהג שמשמאלך "איפה תרבות הנהיגה?" הכול מפריע לנו אבל עובר ליד, הכול מציק לנו עד הרגע שבאמת צריך לעשות משהו ודי.
לפעמים ישנה תחושה במדינה כאילו אנחנו יישובים במושבים האחוריים של
רכב טרנזיט שנת 48, שבכסא הנהג יושבים ברוטציה כמה מופרעים, נוסעים במעגלים ואנחנו מאחור, רגועים מסתכלים לצדדים סופגים עשן מכונות, מסוממים. מדמיינים כמה טוב היה אילו אנחנו היינו נוהגים...
אז תרשו לי לסבר את אוזניכם: ההגה הולך לעבור לידנו במוקדם ובמאוחר, לידינו הכוונה לצעירים במדינה בדגש על הסטודנטים!
אני בעד להתבונן אל מעבר לשלוש השנים של תקופת הלימודים, וקורא לאלו שבוערת בהם האכפתיות ולאלו השואפים לשינויים, לקחת חלק פעיל בפוליטיקה במדינה. אתם צריכים, שלא לומר חייבים.
פוליטיקה זו אינה מילה גסה. זוהי מילה המתארת התנהלות שבאה ברגע של קונפליקט וכשהכללי המשחק בו זהים ומוכרים. עלינו למהר, כי ?הם? אותם שמובילים אותנו אל האבדון, שולטים ביד רמה וחורצים את גורלנו. אלא אם ניקח חלק במשחק הזה, ולא חשוב באיזו מפלגה, העיקר שנהיה שם לשנות.
בואו נחשוב בגדול ונקים מפלגה משלנו. בואו ניישם את מה שאנו לומדים, בואו נעשה את זה עכשיו, דקה לפני שאנו יוצאים לשוק העבודה ומשרתים את הלוויתן. בואו, בואו, בואו ויפה שעה אחת קודם.\
גל דאי, בן 25, הוא יושב ראש ארגון הסטודנטים בישראל , סטודנט שנה שלישית לתואר ראשון בחוג לתקשורת במכללת עמק-יזרעאל
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על "קול העם"
|
|
|
 |
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
