 |
/images/archive/gallery/275/316.jpg רוקסנה לוינסון
 |
|
|
|
|
| רוקסנה לוינסון זוכרת את
הפיגוע בנציגות ישראל
בבואנוס איירס, היום
לפני 13 שנה בדיוק |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
רוקסנה לוינסון
17/3/2005 11:39 |
|
|
|
|
|
|
|
ב-17 במרס 1992 התפוצצה מכונית תופת בבנין השגרירות והקונסוליה הישראלית בבואנוס איירס, ארגנטינה. 22 אנשים נהרגו ומאות נפצעו.
ב-17 במרס 1992 החיים השתנו לתמיד. החיים היו שגרה יומיומית עד שפתאום האימה פרצה בבואנוס איירס, ומה ששניות קודם היה מקום עבודה, מקום מפגש מדי בוקר, הפך למלכודת נוראית של דם, הרס, אכזריות ומוות. 22 משפחות נגדעו. נותר מקום ריק בכל שולחן ובנפש. מאות אנשים נשארו פצועים ומצולקים לתמיד.
התמונות ששודרו בטלויזיה היו בלתי מתקבלות על הדעת, חלום בלהות. לא יכולנו להאמין למה שהתרחש, לא רצינו שיהיה אמיתי. אבל המציאות הביסה אותנו עם כל ידיעה חדשה, עם כל פרט חדש ששמענו, כמעט בלי להבין, ברגע הראשון, את משמעותו האמיתית.
יחד עם מספרי ההרוגים, הפצועים והמשפחות ההרוסות, התחילה לקום לתחייה, מתוך ההריסות, מפלצת העדר העונש. כצל מרושע שהביא איתו שותפויות אפלות, הסתרת עובדות, פארסות משפטיות ומשטרתיות והעדר מוחלט של צדק ואמת.
בשלב זה נראה מעל לכל ספק שתמיד יש סימנים מקדימים. תמיד יש התרעה, למרות שנראה שקשה לנו להבחין בה, להבין אותה בזמן. אותו העדר מפלצתי של עונש היה המבוא
של האימה שפרצה זמן קצר לאחר מכן: פיצוץ בניין הקהילה היהודית בעיר.
היום כבר אף אחד אינו יכול להכחיש שביוזמת גורמים ממלכתיים לא נחקרו האירועים ושהיו אין ספור תמרוני הסתרה, הרחקה וזיוף. ברור שפעילות זו היתה תוצאה של החלטה פוליטית.
אני, שבאתי מארגנטינה לפני כשנתיים וחצי כעולה חדשה, יכולה לספר על דודתי גרסיאלה, אישה עובדת שלחמה לטובת משפחתה, אשת שיחה, תמיד מחייכת, תמיד מתמסרת לאלה שאהבה.
כל אחד מקרובי המשפחה יכול לדבר על איש יקר שנקבר בין ההריסות. על חלומותיו ותוכניותיו, על צרותיו ושמחותיו, ועל רצונו לחיות. כל אחד מהניצולים יכול לדבר על חבריו לעבודה, על השעות שבילו יחד, על הרצון להמשיך הלאה. ובשל כך אני עדיין מצפה לאמת וצדק. בידינו להמשיך להלחם כדי להשיג צדק, בכל מקום בו נהיה. והם זכאים לצדק. כי בכל מקום ביקום אשר יימצאו, או בתוכנו, רק לאחר שהצדק ייעשה יוכלו מתינו לנוח בשלום. אני מרגישה אחריות וצורך בכך.
בשמם. בשם כל אחד מהם.
רוקסנה לוינסון - עולה חדשה מארגנטינה. תושבת מודיעין
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על "קול העם"
|
|
|
 |
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
