זיהום במימון הציבור
מפעלי תעשייה מזהמים מקבלים מענקים ממשלתיים המגיעים מכספי אותו הציבור שבבריאותו הם פוגעים. שורה של הצעות חוק חדשות שהוגשו בכנסת מבקשות לשים לכך סוף.
התמיכה הכספית למפעלים הועברה דרך מרכז ההשקעות והמדען הראשי. על פי חוק, מפעל שמגיש בקשה למענק נדרש לקבל מעמד של "מפעל מאושר". הקריטריונים לקבלת מעמד שכזה כוללים, בין היתר, כדאיות למשק הלאומי, שימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה ועוד. במתכונת הנוכחית של החוקים, המפעל לא מחויב לדווח על עמידה בסטנדרטים ותקנות של שמירה על איכות הסביבה, ומתן הסיוע אינו מותנה בהתחייבות לעמידה עתידית בדרישותלמניעת זיהום. התוצאה היא שמפעלים מזהמים זכאים לקבל הטבות על פי חוק אחד גם אם הם עוברים על חוק אחר.
בעקבות הדו"ח הוגשו בכנסת כמה הצעות חוק, שמנסות לפתור את המצב. אחת ההצעות, שהוגשה בינואר השנה, היא של חבר הכנסת איתן כבל, יו"ר סיעת העבודה. על פי ההצעה, בחוק לעידוד השקעות הון ובחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה ייקבעו תנאים של איכות הסביבה כתנאי מקדים לקבלת מענקים ממשלתיים. לאחרונה אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית במליאת הכנסת, בתמיכת הממשלה, והחוק עבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה.
נוסח ההצעה מדגיש כי היא "אינה באה לפגוע בהענקת מענקים לתעשיות, אלא מהווה כלי נוסף לאכיפת החוק ולשמירת איכות הסביבה". ח"כ כבל אמר לאחרונה בצ'ט שקיים באתר NRG מעריב כי "המטרה היא שכל שר שבוחן פרויקט בתחום עיסוקו, יידע שהוא צריך לבחון גם את הצד של איכות הסביבה, בטרם יקבל החלטה". הצעות חוק ברוח דומה, הוגשו לאחרונה גם על ידי חברי הכנסת לאה נס ואילן ליבוביץ משינוי.
"תקנים סביבתיים הוא נושא דינאמי שמשתנה ומתחדש כל הזמן", מגיב יוסי אריה, מנהל איגוד הכימיה והאחראי על איכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים. "הסיוע הממשלתי נועד לעזור למפעלים כדי שישדרגו את המערכות, ויתאימו עצמם לתקני הייצור החדשים". לדבריו, יש לבצע הפרדה בין מפעל שמזהם בכוונת תחילה וצריך להיענש לבין מפעל שמנסה להתאים עצמו להשתנות התקנים בתחום הסביבה. "מי שאינו עושה את ההפרדה הזאת, בעצם שופך את התינוק עם המים", מסביר אריה בהתייחסו להצעות החוק שהוגשו, "זאת משום שמפעל שלא מקבל מענק, לא יוכל להתאים את עצמו לתקנים המתחדשים".
"הטענה שהגורמים הממשלתיים, לא מתייחסים להיבטים של איכות הסביבה, היא טענה שבדרך הגורפת שבה היא מוצגת אין לה שחר ואין לה בסיס", אמר שר התמ"ת, אהוד אולמרט, בדיון בהצעת החוק של ח"כ לייבוביץ שנערך בתחילת החודש בכנסת. "אנחנו בהחלט רגישים לצורך בקידום נושאי איכות הסביבה. השיקולים של עידוד טכנולוגיות שהן ידידותיות לסביבה, הם בהחלט שיקולים לא מבוטלים במתן אישורים על-ידי מרכז ההשקעות. אני לא מקבל את נקודת המוצא של ההנמקה שהוצגה".
למרות הדברים ציין אולמרט שמשרדו תומך באופן עקרוני בהצעה, בכפוף לסייגים מסוימים, בשל הרצון לקדם חקיקה שתהיה ידידותית לסביבה.
דוברת משרד התמ"ת מסרה בתגובה, כי מרכז ההשקעות אכן דן בבקשתם של מפעלים שבפעילותם התגלו חריגות מתנאי המשרד לאיכות הסביבה, ביניהם מפעלים שהוזכרו בדו"ח העוני הסביבתי. לדבריה חלק מהנושאים לדיון היו השקעות שמטרתן למנוע מפגעים מפעילות בעבר.
עצם הסיוע של מרכז ההשקעות במפעלים כאלה תורם לסביבה על ידי הכללת נושאי סביבה בתוכניות הסיוע.
"באשר להצעת החוק של ח"כ איתן כבל, משרד התמ"ת היה מוכן לתמוך בהצעה אשר נגעה ביצירת תנאים הנוגעים לאיכות הסביבה שמפעלים יחוייבו לעמוד בהם במהלך תקופת ביצוע תוכנית ההשקעות", מוסרת הדוברת, "את התנאים אמור היה לקבוע שר התמ"ת, בהתבסס על עבודתם המקצועית של מומחי המשרד ומשרד איכות הסביבה"
על פי הצעתנו המנגנון שאמור היה להיות מופעל הינו כזה שמפעל המבקש תמיכת המדינה יצהיר על מחוייבותו לעמוד בתנאים שיקבע השר לנושא זה, ויבדק על כך במהלך תקופת ההשקעות וההטבות מכוח החוקים הנ"ל.
ואולם, מאחר שהחלטת ועדת השרים לחקיקה היתה להרחיב את הנושאים בהם יחוייבו מפעלים לעמוד גם לנושאים אחרים שאינם קשורים לאיכות הסביבה, מתעתד שר התמ"ת להגיש ערר לממשלה בנדון
נא להמתין לטעינת התגובות
