 |
/images/archive/gallery/115/028.jpg דיון בבג''ץ. צילום ארכיון:
פלאש 90.  |
|
|
| בג"ץ הכיר בגיור "הקפיצה" הרפורמי |
|
| ברוב של 7 תומכים מול 4 מתנגדים, פסק הרכב מורחב של בג"ץ
כי חוק השבות חל גם על מי שעבר גיור לא-אורתודוקסי בחו"ל.
נדחתה הטענה שצעד זה יגרור גיור אלפי תיירים ועובדים זרים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
31/3/2005 8:45 |
|
|
|
|
|
|
|
מהפך בפסיקה בנושא דת ומדינה: הרכב מורחב של בג"ץ החליט הבוקר להכיר בגיור "הקפיצה" הרפורמי - במסגרתו תהליך הלימוד לקראת הגיור נערך בישראל, אבל ההליך עצמו נעשה בקהילה בחו"ל. הרכב של 11 שופטי בג"ץ, ברוב של שבעה מול ארבעה, קבע כי תיירים ואזרחים זרים שעברו את הליכי הגיור בארץ, אך את ההכשר הסופי לגיורם קיבלו בחו"ל, במרכזים רפורמים וקונסרבטיביים, יוכרו כיהודים במסגרת חוק השבות
.
- ישי: בסוף יכירו גם בגיור באמצעות SMS
- החרדים מאיימים: נכין רשימת "יהודים נטו"
- טור מאת הרב מצגר: הגיור הפך לפיקטיבי
- יוסף בן משה ובת זוגו הפכו לזוג כשר
בכך קיבל בג"ץ את עתירתם של 16 תיירים ואזרחים זרים, שדורשים מזה שש שנים שמשרד הפנים יכיר בהם כיהודים לאחר שעברו את הליכי הגיור בארץ, אך את ההכשר הסופי לגיורם קיבלו בחו"ל.
את דעת הרוב כתב נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, והצטרפו אליו השופטים דורית בייניש, אליעזר ריבלין, מרים נאור, מישאל חשין, אליהו מצא ואסתר חיות. השופטים איילה פרוקצ'ה, יעקב טירקל, אשר גרוניס ואדמונד לוי התנגדו.
הנשיא ברק דחה את דרישת המדינה שמי שמתגייר בקהילה יהודית בחו"ל יצטרך להסתפח אליה לפרק זמן משמעותי, וכן דחה את טענת המדינה על כך שאישור גיור "קפיצה" עלול לפתוח פתח לגיורם של אלפי עובדים זרים ותיירים המחפשים דרך קלה להיכנס לישראל. לעומת זאת, סירבו השופטים להכריע בעניין גיור לא אורתודוקסי שנעשה בארץ וקבעו כי הנושא חייב לעבור חקיקה של הכנסת.
ברק ציין כי בכל הנוגע לחוק השבות, גיור בישראל או מחוץ לישראל אינו עניין פרטי בלבד, אלא יש לו היבט ציבורי ויש מקום לפיקוח ציבורי על הגיור בישראל לצורך חוק השבות. בנוסף ציין ברק את מטרותיה של ועדת נאמן שהיתה אמורה לתת פיתרון לבעיית הגיור בישראל והמליצה להקים בישראל מכוני גיור משופצים לכל הזרמים.
"מקובל עלינו כי הממשלה מוסמכת להקים מערך גיור בדומה לזה שהוקם בעקבות המלצותיה של ועדת נאמן", כתב הנשיא ברק. "עם זאת, הממשלה אינה מוסמכת לקבוע כי רק גיור הנערך במסגרת זו יוכר על פי חוק השבות. הכרה בגיור לצורך חוק השבות תקבע על פי פירושו של חוק השבות. במקום שקיימת סתירה בין הפירוש של חוק השבות לבין הסדרי הגיור על פי דוח ועדת נאמן, יד חוק השבות על העליונה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"על הכנסת לגבש כללי מדיניות"
|
|
|
 |
|
|
|
השופטת איילה פרוקצ'ה, שהתנגדה לדעת נשיא ברק, ציינה כי ההחלטה עשויה להוביל לכך שהקהילות בחו"ל יקבעו את מעמדו של אדם כאזרח. "הכרה בלתי מפוקחת בהליך גיור בחו"ל של היושב בישראל משמעותה הכרה בהליכים שונים ומגוונים בקרב זרמים שונים בקהילות שונות הפזורות ברחבי העולם", כתבה בדעת המיעוט.
עוד טענה פרוקצ'ה כי יש לקבל את דרישת המדינה להסתפחות המתגיירים העותרים לקהילה היהודית המגיירת בחו"ל לפרק זמן משמעותי, והוסיפה כי צריך לבחון את התכנים שנלמדו במכוני הגיור. השופטת הציעה להשאיר את העתירות תלויות ועומדות לתקופה נוספת ולהנחות את הרשות המוסמכת, קרי הכנסת, לגבש כללי מדיניות מפורטים בסוגיה זו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העותרים: חיכינו הרבה זמן
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד ניקול מאור, מהמרכז לפלורליזם יהודי, שייצגה את העותרים, בירכה על ההחלטה. "מצד אחד זהו ניצחון גדול לעותרים עצמם שהוכרו סוף סוף כיהודים לצורך חוק השבות. מצד שני בית המשפט קבע שאם המדינה רוצה לקבוע גיור אחד בארץ, זה מחייב חקיקה. זו אמירה חד משמעית ובית המשפט ממשיך בקו שלו שאומר שללא חקיקה אתה לא יכול להפלות בין זרמים. אני מקווה שהגר הבא שיבוא למשרד הפנים לא יקבל תשובה שלילית".
ג'ון אגודלו, אחד מהעותרים שהגיע לישראל מקולומביה ונמצא בארץ כבר 15 שנה, סיפר על ההתרגשות והמתח שאחז בו במהלך הלילה לפני מתן פסק הדין. אגודלו הודה לשופטי בג"ץ, שעשו מבחינתו את הדבר הנכון וההגיוני, ואמר: "לא ייתכן שיפלו אותנו. אנחנו שייכים לעם היהודי, עברנו גיור ונאלצנו לנסוע לחו"ל כדי להתגייר באופן סופי. תהליך הגיור שלי נמשך שנתיים וחצי והוא נעשה על פי כל הדרישות ובאופן רציני ביותר".
גם גוסטינה קאסטרו מרומניה בירכה על ההחלטה: "סוף טוב מאוד מבחינתי. חיכיתי הרבה מאוד זמן להכרה הזו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בג"ץ דחה את עמדת משרד הפנים
|
|
|
|
|
|
|
עד הפסיקה הבוקר, הכיר החוק בגיור רפורמי או קונסרבטיבי הנעשה בחו"ל בקהילות יהודיות מוכרות, לצורך חוק השבות. ואולם החוק לא הכיר בגיור שכזה הנעשה בארץ. לכן, במקרים רבים אולצו אותם אנשים שעברו הליכי גיור לא-אורתודוקסי בארץ לקפוץ לחו"ל לכמה ימים, לשם הגיור הסופי, שזכה לכינוי "גיור קפיצה".
הגיורים עתרו לבג"ץ, באמצעות המרכז לפלורליזם והתנועה ליהדות מתקדמת, כבר ב-1999, לאחר שנדחו בקשותיהם לקבל הכרה כיהודים מכוח חוק השבות ולהירשם במנהל האוכלוסין. על פי חוק השבות, זכאי לעלות לארץ מי שהוא בן לאם יהודיה או מי שהתגייר. משרד הפנים טען שחוק השבות אינו חל על תייר או עובד זר, שרק במהלך שהותו בארץ החל בהליכי הגיור. במשרד הפנים טענו שרק מי שהתגייר בחו"ל ומבקש לעלות לארץ מתוך זיקה לעם היהודי, שאליו הצטרף לא מזמן, זכאי לעלות בהתאם לחוק השבות.
לפני עשרה חודשים, דחו 11 שופטים, ברוב של 7 מול 4, את עמדת משרד הפנים והמדינה וקבעו שחוק השבות חל גם על מי שאינו יהודי ושהתגייר תוך כדי שהותו בישראל. הנשיא ברק, שכתב את פסק הדין של דעת הרוב, דחה את האבחנה שעשתה המדינה וקבע כי המושג "לעלות" המופיע בחוק השבות אינו מייצג פעולה פיסית של "עליה" אלא פעולה רעיונית של הצטרפות לעם ישראל.
השופטים נמנעו אז להכריע בשאלה הרגישה אם הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי בארץ יוכרו לצורך חוק השבות, והורו למדינה לגבש את עמדתה בנושא זה. בנוסף, דחו השופטים את ההחלטה בנושא סוגיית הרישום כיהודי במינהל האוכלוסין והיא תשולב היום בפסק הדין.
עמדת המדינה היתה כי יש להבדיל בין גיור שנעשה בחו"ל לבין גיור שנעשה בארץ, כאשר כל גיור שנעשה בחו"ל יוכר על פי חוק השבות, בתנאי שהמתגייר יצטרף לקהילה שמגיירת אותו ויוכיח את כוונתו הכנה להצטרף לעם היהודי. בכך שאפה המדינה למנוע גיורים המוניים של עובדים זרים שמחפשים דרכים להישאר בארץ.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
