 |
/images/archive/gallery/272/136.jpg התנחלות כפר-דרום
אי-פי-איי  |
|
|
| גרים בגוש-קטיף – בעיה שלכם |
|
| המדינה הגישה את עמדתה לבג"ץ בנוגע לעתירות תושבי גוש-קטיף. "הם היו צריכים לצפות את הפינוי" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
5/4/2005 21:48 |
|
|
|
|
|
|
|
"הייתם צריכים לקחת את הפינוי בחשבון" – זה המסר המרכזי בתשובת פרקליטות המדינה לשבע העתירות נגד חוק "פינוי-פיצוי", אותה הגישה היום לבג"ץ.
- ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
העותרים שפנו לבג"ץ העלו טענות על סכום הפיצויים, מענק ההסתגלות, פגיעה כלכלית ועוד. בנוסף דרשו לבטל את חוק "פינוי פיצוי" ואת החלטת הממשלה על פינוי הישובים, וכן לבטל את צווי הפינוי עליהם חתמו ראש הממשלה ושר הביטחון ולקבוע תאריך חדש לפינוי.
המדינה לא נבהלה מהעתירות. בתשובתה טענה המדינה כי אסור לבג"ץ להתערב בהחלטת הכנסת והממשלה והוסיפה: הכל נעשה תוך פגיעה מינימאלית במתיישבים ומתוך צורך ביטחוני-מדיני, לאחר
שנלמדו ביסודיות לקחי פינוי סיני.
"יש רגעים בחיי אומה ומדינה, בהם כנסת המכהנת מכוח בחירות כלליות וממשלה המכהנת מכוח אמון הכנסת, צריכות לקבל החלטות קשות, בעניינים הקשורים לדמותה של המדינה, ביטחונה ויחסי החוץ שלה", נכתב בפתח תשובת המדינה. "בחברה מקוטבת כמו החברה הישראלית, החלטות מסוג זה לעולם ימצאו להן מתנגדים, ובמקרים רבים יהיו שלא יסכימו להן ואף יחושו נפגעים מהן. כזו היא ההחלטה על ההתנתקות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הצורך הציבורי מעל צרכי התושבים"
|
|
|
 |
|
|
|
המדינה דוחה על הסף את טענת העותרים כי חשבו שהם מתיישבים באזור שיישאר בריבונות ישראל לצמיתות. "כאשר התיישבו, הם עשו כן תוך ידיעה כי מדובר בשטח המוחזק על ידי מדינת ישראל בתפיסה לוחמתית", נכתב. "מן הראוי כי המתיישבים לא ישמיעו כיום טענה כי לא ידעו שפינוי היישובים מצויים בסמכותה של ממשלה ישראל. מעמדם חייבם לצפות את אפשרות פינויים, ביום מן הימים".
בנוסף, מציינת המדינה כי זכותן של הממשלה והכנסת, שעודדו את ההתיישבות, להחליט על סיומה, כאשר הדבר נובע מטעמים מדיניים וביטחוניים, בעיקר אם הוא מלווה בפיצוי נאות. "הצורך הציבורי של החברה כולה גובר על צרכי התושבים להוסיף ולהתגורר בבתיהם".
המדינה גם סבורה שהפיצויים ראויים אף מעבר לדרוש ומותחת ביקורת קשה על המתיישבים שעדיין לא החלו להסדיר את מקום מגוריהם החדש ומעדיפים במקום זאת להלחם בתהליך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ההתנתקות - תוצאה של קיפאון מדיני
|
|
|
|
|
|
|
לטענת המדינה, ההחלטה על הפינוי ומועדו היא החלטה בעלת שיקולים מדיניים-ביטחוניים והיא כרוכה ביחסי החוץ של מדינת ישראל עם הרשות הפלשתינית, עם ארה"ב והעולם כולו. "תוכנית ההתנתקות נולדה כתוצאה מקיפאון מדיני בין שני הצדדים ומתקפת טרור שלא היתה כמותה ומטרתה להוביל למציאות ביטחונית ומדינית טובה יותר ולהקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית והפסקת העימות הצבאי".
לפני כמה ימים הגישו 21 מתושבי היישוב גנים בצפון השומרון עתירה דחופה לבג"ץ נגד הכנסת, הממשלה וראש הממשלה. הם טוענים שהכספים שהוקצו להם בחוק פינוי-פיצוי לא יאפשר להם קיום.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ירון סהר, נטען כי הפיצויים שלהם יהיו המפונים זכאים על פי החוק, מבוססים על "קריטריונים נוקשים ביותר וערכי פיצוי נמוכים ביותר", שאינם מאפשרים להם "לפתוח דף חדש". לטענת העותרים, מפוני תוכנית ההתנתקות הופלו לרעה לעומת המתיישבים שפונו מיישובי סיני בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצרים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
