 | | | | החלטה נכונה | |
| | | חניתה צימרין, נשיאת אל"י, בטוחה שטובת הילד היא זו שהכריעה | |
| | | |  | | | | חניתה צימרין
21/4/2005 11:00 | | | | | | | | בהחלטתו של בית המשפט העליון הבוקר, ניצחו צרכיו של הילד. במהלך הדיונים נשמעו נימוקים על צורכי ההורה המאמץ וצורכי ההורה הביולוגי. שניהם לא רלוונטיים בכלל. בית המשפט היה חייב לחשוב על טובת הילד. הפסיכולוגיה החברתית הוכיחה כי תחילת החיים היא שלב מאוד משמעותית בהתפתחות.
ליצירת אמון בסיסי, שהיא התשתית לכל היחסים החברתיים בחיים שלנו, יש משמעות לגבי הקניית ביטחון ודימוי עצמי אצל הילד.
היציבות היא מרכיב מאוד חשוב בהתפתחותו של הילד. ההורים הביולוגים נכשלו לאורך כל הדרך. כאשר האם המאמצת נכנסת להריון ולא מספרת לאב, במשך תקופה כל כך ארוכה, זה לא מעיד על מערכת היחסים יציבה, אלא בעיקר על כישלון בזוגיות.
תהליך האימוץ לווה בלא מעט כשלים. מערכת הרווחה לא עשתה את המוטל עליה. מערכת המשפט נכשלה כאשר משכה את ההליך המשפטי זמן כל כך ממושך. וכאשר טועים, מישהו אמור לשלם את המחיר. החלטת המחוזי, להחזיר את הילד להוריו הביולוגים, הענישה למעשה את הילד ולא את אלו שטעו בדרך. העובד הסוציאלי שעשה טעות צריך להיענש, אבל לא הילד.
אני שמחה שמערכת המשפט אמרה כי "השיקול חשוב ביותר הוא טובת הילד". בכל הדברים האחרים שיטפלו מאוחר יותר. הילד הוא הקורבן בסיפור. הנימוקים שעלו במהלך הדיונים, על כך שהאבא מאמץ חולה, אינם רלוונטיים. אימוץ הוא תהליך סופי - כאשר אתה נותן ילד לאימוץ, דינו כדין ילד ביולוגי.
ההחלטה שהתקבלה היא הטובה ביותר מבחינתו של הילד. היא טובה למשפחה המאמצת, ובסופו של דבר היא טובה גם למשפחה הביולוגית. מבחינת המסר הציבורי, פסק היום בית המשפט כי טובת הילד היא בעדיפות ראשונה.
הכותבת היא נשיאת ארגון אלי" - הארגון למען הילד
| |  | |  | |
| | | | | |
 | |
| | |
|
