 |
 |
|
|
|
|
| יצחק אדרי על משה רבנו, מנהיג העובדים הראשון של עם ישראל |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
יצחק אדרי
25/4/2005 14:03 |
|
|
|
|
|
|
|
משה רבנו היה הגואל והמשחרר של עם ישראל מידי פרעה, ובעצם המייסד של העם. בני ישראל שחיו במצרים תחת שלטון פַּרְעה, היו עבדים שכרעו תחת נטל העבודה קשה בבניית מצרים וארמונותיו של המלך. כעת, בחג החירות של העם היהודי, נשאלת השאלה האם גם היום יש סוג של עבדות מודרנית ביחסי העבודה במדינת ישראל.
בספר שמות פרק ה' ישנו תיאור המראה את תחילתו של המאבק של העם היהודי ליציאה ממצרים ומעבדות. ברוח הימים האלו אפשר לזהות שבפרק ה' התחיל גם המאבק של המנהיג של "העבדים", משֶׁה, למען "העבדים היהודים".
"בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרן, וַיּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעה: כּה-אָמַר יְהוָה, אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר". במשפט הזה אנו רואים את משֶׁה לוקח מנהיגות על מאבק חברתי במצוות האלוהים, פונה אל פַּרְעה ומבקש לשחרר את העבדים מעבדותם ולשלחם לחופש. פעולה ראשונה של מנהיג עובדים הרוצה להוציא אותם מעבדות לחירות.
"וַיּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם: לָמָּה משֶׁה וְאַהֲרן תַּפְרִיעוּ אֶת-הָעָם מִמַּעֲשָׂיו; לְכוּ לְסִבְלתֵיכֶם". פַּרְעה, בעל הבית במצרים, פונה למנהיג העבדים ומנסה לסמן את מאבקו של מנהיג העבדים משֶׁה כמאבק שנובע ממצוקה אישית ולמען מטרה אישית. כך מנסה פַּרְעה לסמן את מאבקו
של משֶׁה למען העבדים כמאבק אישי ולא מאבק בשם העם היהודי שחיי בעבדות.
"וַיְצַו פַּרְעה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-הַנּגְשִׂים בָּעָם, וְאֶת-שׁטְרָיו לֵאמר: לא תאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבּן הַלְּבֵנִים--כִּתְמוֹל שִׁלְשׁם: הֵם יֵלְכוּ וְקשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן. וְאֶת-מַתְכּנת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשׁם, תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם--לֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ: כִּי-נִרְפִּים הֵם--עַל-כֵּן הֵם צעֲקִים". בתגובה לבקשת מנהיג ומייצג העבדים משֶׁה, מחליט פַּרְעה להחמיר את תנאי עבודתם של "העבדים" במטרה לדכא את המרד, לפגוע במנהיגותו של משֶׁה ובפרט להציג בצורה ברורה מי בעל הבית השולט על העבדים. פַּרְעה מבין שתודעה של זכויות חברתיות וזכויות עובדים תערער את משטר הדיכוי שהפעיל נגד העבדים. הוא מכביד את העבודה מתוך ידיעה שככל שיקשה על העובדים כך לא יהיה להם פנאי לערער על תנאי העבדות וההעסקה שלהם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הזכות לעבוד בכבוד
|
|
|
 |
|
|
|
"תִּכְבַּד הָעֲבדָה עַל-הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ-בָהּ; וְאַל-יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר". פַּרְעה בהחלטתו גם מביא פירוש לדבריו: אם העבדים יעבדו קשה ויצטרכו גם לדאוג לתנאי החיים שלהם מעבר לעבודה הקשה, הם יעסקו בהישרדות קיומית ולא יהיה להם את הזמן לתמוך במאבקו של מנהיגם משֶׁה ולהתארגן כגוף המורד בעבדותו הקשה וברצונו לצאת לחופש.
"וַיֵּצְאוּ נגְשֵׂי הָעָם וְשׁטְרָיו, וַיּאמְרוּ אֶל-הָעָם לֵאמר: כּה אָמַר פַּרְעה, אֵינֶנִּי נתֵן לָכֶם תֶּבֶן: אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ: כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבדַתְכֶם דָּבָר". לאחר ישיבת הדירקטריון של פַּרְעה, ההנהלה מוציאה לפועל את המאבק הנגדי במנהיגותו של מנהיג העבדים משֶׁה, על מנת לשבור ולקעקע את מרד העבדים ולקומם את העבדים נגד מנהיג המרד.
"אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ". היהודים העבדים במצרים, אשר חשו כי המעביד פַּרְעה מכביד ומקשה עליהם את עבודתם שגם כך הייתה קשה, יוצא נגד מנהיג העבדים משֶׁה בטענה: ראה מה גרמת לנו במאבקך, "אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ". ודבריהם נאמרים מתוך מצוקה קשה, ולא מתוך ההבנה שכל מאבק לחירות דורש הקרבה חברתית.
למעשה, אנו רואים בפרק ה' של ספר שמות את תחילתו של מאבק חברתי קשה, של מנהיג היוצא להלחם על זכויותיו של עם החי בתנאי עבדות קשה. מנגד, אנו רואים את הניסיונות של פרעה כעושק העם היהודי לשבור את הרוח של המאבק, להכפיש את המנהיג, להמריד את העבדים נגדו ולהרע את תנאי עבודתם, והכול במטרה אחת - להנציח את תנאי עבדותם של היהודים ולמנוע מהם את הזכות הבסיסית לחיות כעם חופשי, לעבוד בכבוד, להתארגן כגוף יציג של עובדים ולפגוע בבסיס האנושי של חיים על אדמתך ובמולדתך.
בתקופה האחרונה אנו עדים לניסיון ארוך ומתמשך להרוס את מוסד ועד העובדים, למנוע מעובדים להתאגד, לעצור כל ניסיון של עובדים לחזק את מעמדם. למעשה הגענו לישורת חברתית-ציבורית נוקבת, השואלת את השאלה החשובה ביותר (ובפרט בחג הפסח): האם קיימת היום עבדות מודרנית במדינת ישראל? על כל אחד מאיתנו, ממעמדו והבנתו, לשאול את עצמו הפסח הזה האם פנינו לחיים בצדק וסולידריות חברתית - או לחברה העוצמת עין וממשיכה הלאה, טובעת בספינים תקשורתיים מבית היוצר של פַרְעה.
יצחק אדרי ג'קי הוא "עובד קבלן" שפוטר מעבודתו בעקבות השתתפותו בסרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
|
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
