 |
 |
|
|
| קצף אפשר להשפריץ גם באוגנדה |
|
| עדי גרשון שרצר מקווה שליום העצמאות הזה תהיה משמעות ציונית |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עדי גרשון שרצר
1/5/2005 13:47 |
|
|
|
|
|
|
|
יום העצמאות הולך ומתקרב, ובראשי רצות שוב תמונות מן החג הקודם. תמונות לא נעימות משהו.
בעודי מסתובב אז ברחובות העיר עלו כמה מחשבות בליבי. בלילו של אותו יום חזרתי לביתי, ולאחר פינוי של כמויות אדירות של קצף לבן מהשיער והבגדים נתפנתי לחשוב קצת. אחרוני הזיקוקים עוד הפריעו את מחשבתי אבל עד מהרה נתפנו גם הם ומחשבתי הפכה צלולה ומזעזעת.
ערב יום העצמאות החל עבורי בתפילת ערבית, בצפייה בסופו של הטקס הממלכתי האחרון שנשאר לנו ובסיבוב קטן עם חברים בעיר. ככל שהתקרבנו למרכז העיר הבחנו בהמולה הולכת וגדולה, דבר טוב - מן הראוי שנהיה שמחים ביום שבו קמה המדינה. כמות גדולה מאוד של צעירים וצעירות הלכו לכיוון מרכז העיר והיא מצידה השמיעה מוזיקת מועדונים באנגלית מדוברת.
כשנכנסתי למתחם עצמו ראיתי שיש בי משהו שונה - לא החזקתי ביד מיכל קצף. הבלגן שהלך שם היה נוראי, בין במה לבמה הסתובבו מאות אנשים עם מיכלי-קצף בידיהם, מקציפים את סביבתם. בין לבין היו במות בידור וזמר. נדמה היה לי שאף אחד לא ידע על מה ולמה הבלגן, סתמיות קרנבלית מזעזעת
הייתה נסוכה בכל.
אני חושב שזו בהחלט תמונה מוכרת לכולכם. את הטור הזה התחלתי לכתוב כבר באותו ערב, לפני שנה, כדי להתחנן אליכם - לא שוב. לא ככה צריך להיראות יום העצמאות, לא על כך חלמנו לא על כך נלחמנו. קצף אפשר להשפריץ גם באוגנדה. האם זו רוח החג? האם ככה אנחנו מבטאים את השמחה האדירה שלנו על כך שסוף סוף זכינו למדינה משלנו? בקרנבל חסר משמעות ותוכן? האם זו לא סתם פריקת עול כללית? והשאלה המרכזית והכואבת ביותר: האם באמת יש סיבה לחגיגה כשיום העצמאות נראה ככה, ובוודאי כשהוא מהווה צוהר למצב במשך השנה כולה?
יום העצמאות הולך ומתקרב. עכשיו ממרחק של זמן מסוים, אולי כדאי לתכנן לעשות משהו קצת שונה הפעם. משהו עם קצת יותר משמעות ליום ההיסטורי הזה, שיגרום לבן-גוריון לעשות סלטה אחת פחות בקבר בשדה-בוקר. אנא, תקדישו כמה דקות מזמנכם ותראו יחד עם המשפחה איך אתם מחזירים ליום העצמאות את המשמעות שאבדה לו. כדי שתהיה לנו סיבה לחגוג.
עדי גרשון שרצר -תלמיד תיכון בן 15 בישיבה התיכונית פתח-תקווה. סטודנט להיסטוריה ודיפלומטיה באוניברסיטה הפתוחה
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על "קול העם"
|
|
|
 |
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
