 | | | | "העם החליט להתנתק – העם צריך לשלם" | |
| | | בדיון בעתירות שהגישו המתנחלים נגד ההתנתקות אמר השופט חשין: "זו לא שאלה של קרקע אלא של כבוד האדם". ברק: "דברי העותרים חדרו ללב, אבל ההכרעות יינתנו לא רק לפי נטיית הלב" | |
| | | | | | חשין תוקף: "עם ישראל החליט שהוא רוצה להתנתק ולכן עם ישראל צריך לשלם" - כך אמר אתמול שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, במהלך הדיון המרתוני שקיים מאז שעות הבוקר הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ ב-12 עתירות של המתנחלים המיועדים לפינוי.
ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
אמש, סמוך לשעה 21:00, בתום 12 שעות של דיונים, הודה ראש ההרכב, נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, לצדדים והבטיח לפרסם את ההחלטה בעניין בזמן הקרוב. ברק ציין כי הרכב השופטים למד רבות. "שמענו את העותרים והדברים חדרו לנו ללב. אך ההכרעות יינתנו לא רק לפי הלב''.
במהלך הדיון תקף השופט חשין בחריפות את עמדת המדינה בנוגע לעתירות שהגישו המתנחלים. "התושבים לא רוצים את שווי הנכס, אלא רוצים תחליף. זאת לא שאלה של שווי הקרקעות, זה שייך לכבוד האדם", אמר חשין. "הוויכוח נראה לי קטנוני מצד המדינה. הם לא פלשו למקום הזה, המדינה שלחה אותם והם השקיעו מיליונים. המקומות פורחים להפליא. אתם (המדינה) מדברים כאילו זה הפרעה רגילה ונכס רגיל, אבל לא מדברים על הכבוד. זה מציק לי".
חשין גילה גם הבנה לאנשי העסקים באזור התעשייה ארז, שסובלים ממצוקה קשה מאז פרצה האינתיפאדה. "האנשים שהיו בארז לא היו אנשי עסקים רגילים", אמר, "הם עשו שירות למדינה, הפחיתו את הלחץ בעזה וזה עזר". הוא לא היסס לתקוף את המדינה בכל הקשור להתייחסותה לאנשי העסקים בארז. "האם הם קיבלו פרמייה על השירות שנתנו למדינה?", שאל השופט.
ייתכן ודבריו של חשין הושפעו מדברים שאמרו בדיון תושבי גוש-קטיף. בנימין יפת, בן 55 מהיישוב נצר חזני, אמר: "הבן שלי נרצח, והמדינה מצפה ממני בגילי להתחיל בחיים חדשים ולהוציא אותי מהמקום הזה. יש לי ילדים ששואלים אותי לאן הולכים ומתי. מה אני מבקש? שיציגו לי אלטרנטיבות. לא ייתכן שבחודשיים וחצי שנשארו לנו אני צריך למצוא מקום חלופי ועסק חדש".
יפת סיפר על המצוקה ממנה סובלים בני משפחתו בגלל הפינוי הצפוי. "הבת שלי בת 18. היא לא נחה ולא שקטה. הנזק הנפשי שנגרם לה חזק מאוד. היא שואלת אותי לאן אנחנו הולכים. אני לא פסיכולוג ילדים, אני חקלאי מגיל 23 וזה מה שאני יודע לעשות. אני מבקש מכם השופטים לדחות את הקץ הזה, לתת לנו להתמודד ואת הזמן להתארגן".
גם שמואל הילברג, תושב הגוש שאיבד את בנו יוחנן באסון השייטת, ביקש את רחמיהם של שופטי בג"ץ. "26 שנה אני בגוש-קטיף וכל מה שיש לנו וכל מה שעשינו קשור לגוש", אמר בבכי. "מה אני אעשה עכשיו? העבירו אותנו פעם אחת מסיני ועכשיו המדינה מעבירה אותנו שוב. אנחנו רוצים לעבור לגור ליד הבן שלנו שנקבר, ואנחנו לא יודעים לאן מעבירים אותנו".
| |  | |  | | |  | |  | הפרקליטות: המתנחלים אשמים
| |  | | | בתום שמיעת כל העתירות, הגיע תורה של הפרקליטות להשיב לטענות שהעלו המתנחלים ובאי כוחם. ראשית, הבהירה הפרקליטות, חוק "פינוי פיצוי" לא נעשה בצורה קרה וחסרת לב, והכנסת והממשלה נהגו לפנים משורת הדין בהליך חקיקת החוק. בפרקליטות טוענים כי כל הכספים שיועברו לידי המתנחלים, דמי הפיצוי ומענקי ההסתגלות, יינתנו לתושבים באופן הוגן ויותר בגלל שהכנסת סברה כי יש לפצותם בצורה המקסימלית ביותר האפשרית.
בתשובה על טענת המתנחלים על חוסר הוודאות שיוצרת הממשלה ועל ההתארגנות הלקוייה לקראת ההתנתקות, העדיפה הפרקליטות לגלגל את האחריות למגרשם של המתנחלים. "המתנחלים מתמהמהים בפנייה לוועדת הזכאות ובהתארגנות לקראת הפינוי וזו אשמתם", אמרה הפרקליטות.
אחד הנושאים שעלו בדיון היה סוגיית מעברם של תושבי גוש-קטיף לאזור ניצנים. המדינה טענה כי בכל הנוגע לגושי ההתיישבות החלופיים, טרם הסתיימו הבדיקות וטרם התקבלה החלטה בנושא. המדינה מציינת כי נבחנת האופציה של הקמת כמה יישובים צפונית לאשקלון והעתקת מתיישבי הגוש לאזור ניצנים.
עו"ד יצחק מרון, מפורום המשפטנים למען ארץ ישראל, המייצג חלק מהעותרים אמר כי תשובת המדינה לעתירות אינה תואמת את עמדת הממשלה. מרון, שהשתתף אתמול בלילהבפגישה עם שרת המשפטים ועם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציגי מינהלת ההתנתקות אמר: "הממשלה החליטה לפני שבועיים לאשר את תוכנית ניצנים והיום הפרקליטות אומרת בתשובתה כי טרם התקבלה החלטה".
"יש בעיה ביישום התוכנית", הוסיף עו"ד מרון. "מדובר בעקירה כפולה, כי התושבים יעברו למגורים זמניים ורק אחר כך יעברו ליישובי הקבע".
| | | | |
| | | | | "טיהור אתני של השטח"
| | | | | במהלך הדיון הקודםאמר נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כי ישקול ביקור של השופטים בגוש קטיף לפני ההכרעה, אולם עד כה לא יצא הביקור לפועל. הבוקר שוב ציין עו"ד מרון את חשיבות הנסיעה והוסיף: "התוצאה של ההליך הזה הוא טיהור אתני של השטח".
טרם יציאתם להפסקת צהריים ולאחר שדנו כבר במרבית העתירות, חזר הנשיא ברק לנושא הביקור בגוש קטיף וביקש מעו"ד מרון להציג בפניו תרחיש מדויק של הסיור. עו"ד מרון הסביר כי סיור השופטים בגוש-קטיף חשוב כדי שהשופטים יוכלו לראות איך ממוקמים הישובים פיזית, אילו מהם יקחו ויעתיקו, מידת קרבתם ליישובים פלשתינים, כיצד הם פרוסים ומה ההבדלים ביניהם.
ברק הביע חשש לעימותים עם התושבים: "הם ירצו לדבר, מי כמוך מכיר את הכאב של האנשים", אמר למרון, שהבטיח בתמורה לצמצם למינימום את המגע עם התושבים.
עם היציאה מאולם בית המשפט הסביר עו"ד מרון את חשיבות הביקור של השופטים: "אין כמו מראה עיניים. בית המשפט הולך לחרוץ גורלות של אנשים. אנו סבורים שבלי להגיע למקום עצמו יהיה קשה לראות את הטירוף וחוסר ההיגיון של הדברים".
| | | | |
| | | | | המתנחלים: הפיצויים נמוכים מדי
| | | | | הדיון הראשון בעתירות נגד החוק נערך לפני כחודש, אז דנו השופטים בשמונה עתירות, שמרביתן נגעו לסעיפים הכלכליים השונים בחוק, בעיקר לגובה הפיצויים למפונים. שתי עתירות תקפו את חוקיותו ואת סמכות הממשלה והכנסת לפעול ליישומו.
המתנחלים טענו כי הפיצויים המוצעים להם אינם מכסים את הערך האמיתי של הנכסים, את אובדן העבודה ואינם מתייחסים לפגיעה בחופש העיסוק והקניין. כמו כן טענו העותרים כי ההתבטאויות של ממשלות ישראל, כולל זו של אריאל שרון, עוררו ציפייה שגוש-קטיף יישאר בידי ישראל.
בעקבות מאות הסעיפים בעתירות החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, לקיים יום דיונים מרתוני נוסף כדי לבחון בכל כובד הראש כל עתירה ועתירה.
| | | | |
| | | | | המדינה: הפינוי היה צפוי
| | | | | מאז הדיון הקודם נוספו ארבע עתירות חדשות. אחת העתירות הינה מטעמם של כ-300 תושבי גוש-קטיף שתוקפים את סכומי הפיצויים הנמוכים ועתירה אחרת היא של תושבי ניסנית ואלי סיני, שדורשים להוציא את יישוביהם מתוכנית ההתנתקות בשל הימצאותם בקצה השטח הפלשתיני, כך שניתן ליצור רצף טריטוריאלי עם אשקלון.
המדינה, מצידה, הציגה עד כה חזית תקיפה בתשובותיה לעתירות. "המתיישבים היו צריכים לצפות את הפינוי", טענה המדינה בתשובתה לעתירות הראשונות. "אל לו לבג"ץ להתערב בהחלטת הממשלה ובשיקולי מדיניות החוץ והביטחון שלה".
ביום ראשון בערב השלימה המדינה את תשובותיה לעתירות, בהן גם לעתירות החדשות, תוך התייחסות לאפשרויות המגורים החלופיות. המדינה אף הוסיפה בתשובתה כי במינהל מקרקעי ישראל נערכים למכירת קרקע למפונים, ללא מכרז, בתנאי אזור עדיפות לאומית א' ו-ב'.
| | | | |
|
| | | | | |
 | |
| | |
|
