 |
/images/archive/gallery/171/861.jpg המוסד לביטוח לאומי. צילום הדמיה:
רובי קסטרו.  |
|
|
|
|
| הביטוח הלאומי "שוכח" לידע ילדים
יתומים על זכויותיהם וכך נמנעים
מהם מענקים של מיליוני שקלים
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
גיל חורב
8/5/2005 16:00 |
|
|
|
|
|
|
|
קצבאות כפולות ותוספות קיצבה למי שאינם זכאים, "חלוקת" תשלומי יתר לצד קיפוח זכויותיהם של ילדים יתומים – זו תמונת המצב העגומה העולה מהפרק שמוקדש בדוח מבקר המדינה למוסד לביטוח לאומי.
דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
מהדוח עולה שהגוף שמקפיד לגבות מכל אחד ממקבלי המשכורות מס חודשי, לא מקפיד במקביל לדאוג לזכויותיהם של הנזקקים: המוסד
לא מידע ילדים יתומים על זכויותיהם ומונע מהם לקבלת קיצבאות המגיעות להם. הסכומים המצטברים הגיעו ליותר מ-6 מיליון שקל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כ-500 יתומים לא מקבלים קיצבה
|
|
|
 |
|
|
|
הבדיקה העלתה שילדיהם של נכי צה"ל ונכים שנפגעו בפעולות איבה, שזכאים לקבל את קצבת הנכות של הוריהם עד 36 חודשים לאחר מות ההורים לא קיבלו דיווח על זכות זו. המבקר הורה לביטוח הלאומי להביא את הנושא לידיעתם של קרובי משפחתם של הנפגעים.
המבקר גילה עוד שבשל אי הגשת תביעות הביטוח הלאומי לא משלם קצבת שארים ל-484 יתומים בסכום כולל של 1.9 מיליון שקל.
המבקר גילה גם מצב אבסורדי שבו ילדים יתומים מקבלים קצבת שארים ואולם אחיהם לא מקבלים. במשרד הרווחה הסבירו את המצב בכך שישנם יתומים ששוהים בפנימיות של אגף השיקום, שאינן נכללות בהסדר הקיים בין המשרד לבין המוסד לביטוח לאומי והבטיחו לתקן את המצב.
המבקר חשף עוד שהביטוח הלאומי פוגע במקרים נוספים בזכויותיהם של ילדים יתומים: 33 ילדים שהתייתמו משני הוריהם לא מקבלים כפל קיצבאות, כפי שקובע החוק, משום שאיש לא הגיש בשמם את התביעה בנושא.
חוק הביטוח הלאומי קובע שילדים שזכאים לקצבת שארים בעקבות פטירת אחד מהוריהם, זכאים לקבל גם "מענק בר מצווה" בגובה שני שלישים מהשכר הממוצע במשק בהגיעם לגיל 13. ילדות זכאיות למענק דומה בהגיען לגיל 12.
עם זאת, המוסד לביטוח לאומי לא שילם את המענק ל-64 ילדים שהגיעו לגיל מצוות. הסיבה: כשל טכני של המערכת לא זיהה את הילדים כזכאים משום שהוריהם נפטרו באותו החודש שבו הם הגיעו למצוות. במוסד לביטוח לאומי הבטיחו שהכשל הטכני של המערכת הממוחשבת נמצא בפני פיתרון.
חוק הביטוח הלאומי קובע עוד שילדים שזכאים לקצבת שארים לאחר מות הוריהם, זכאים לקבל גם "דמי מחייה" אם הם מקדישים את זמנם ללימודים על יסודיים או להכשרה מקצועית. עם זאת, בבדיקה שערך המבקר בספטמבר 2003 הוא מצא שהביטוח הלאומי לא שילם דמי מחייה ל-3,755 ילדים בסכום ממוצע של 5,000 שקל לילד ובסכום כולל של 4.3 מיליון שקל.
יתומים הזכאים לקצבת שארים המשיכו לסבול מהקשיים הטכניים של המוסד לביטוח לאומי גם במהלך שירותם בצבא או בשירות לאומי. מבדיקה שערך המבקר נמצא ש-480 ילדים זכאים, מפסיקים לקבל את הקצבה כאשר מלאו להם 18 או 19, בניגוד לתקנות המוסד, גם כאשר הם משרתים את המדינה. הסיבה: עם הגיעם לגיל 18 נפסק תשלום הקצבה באופן אוטומטי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יורדים מקבלים קצבאות
|
|
|
|
|
|
|
וישנה גם תופעה הפוכה: תשלומי קצבאות למי שאינם זכאים. בבדיקה שערך המבקר לפני כשנה התגלה שבמערכת הכספית של אגף הזקנה והשאירים במוסד רשומים חובות של 413 מיליון שקל, שנוצרו בשל תשלומי יתר של קצבאות זקנה ושארים.
עם זאת מדגיש המבקר, הרישומים במערכת הכספית אינם מאפשרים לדעת איזה שיעור מסכום החוב האמור הוא ממשי. על פי אומדן סטטיסטי שעשה מבקר המדינה, עמד סכום החוב הממשי למוסד בשל תשלומי קצבאות זקנה למי שאינם זכאים כ-86 מיליון שקל. "המוסד אינו גובה 55 מיליון שקל מסכום החוב", נאמר בדוח.
בבדיקה מדגמית נמצא ש-47 בני זוג שקיבלו "תוספת תלויים" (קצבה שנוספת לקצבת הזקנה אם יש אנשים נוספים שתלויים כלכלית במבוטח, ג.ח) גדולה מהמגיע להם. עד לבדיקה בפברואר 2004 שילם הביטוח הלאומי תוספות למי שאינם זכאים בסכום כולל של 4.8 מיליון שקל. סכום ממוצע של 102 אלף שקל למבוטח או לבן זוגו.
מבדיקה שערך המבקר ביולי 2004 עולה שבהיעדר פיקוח קיבלו קרוב ל-300 אזרחים ישראלים שעזבו את הארץ לתקופה של שנים רבות במשך שנים רבות קצבת זקנה מיוחדת והשלמת הכנסה בסכום כולל של 40 מיליון שקל למרות שהם איבדו את זכאותם לאחר שנים ארוכות שלא שהו בישראל.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
