 |
/images/archive/gallery/114/933.jpg יונתן פולארד
צילום: אי.פי  |
|
|
| פולארד עתר לבג"ץ: "הכירו בי כאסיר ציון" |
|
| יונתן פולארד הכלוא מזה עשרים שנה בארה"ב בעוון
ריגול לטובת ישראל טוען שעבר עינויים קשים שכללו
בידוד ממושך, מכות חשמל והשפלות מסוגים שונים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
8/5/2005 12:44 |
|
|
|
|
|
|
|
"הכירו בי כאסיר ציון" – כך דורש יונתן פולארד בעתירה שהגיש לבג"ץ נגד הרשות לאסירי ציון והממשלה. עוד הוא מבקש: לחקור את שנות העינויים שעבר בכלא האמריקני.
בעתירתו לבג"צ אותה הגישה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, מגולל פולארד את עשרים השנים האחרונות בהן הוא כלוא, החל מהשלכתו לצינוק והחזקתו בתנאים קשים בבית כלא לחולי נפש במיזורי, עבור בעובדה שהוחזק במשך שבע שנים בצינוק בבית הכלא השמור ביותר בארה"ב וכלה בהעברתו למקום מושבו האחרון, הכלא הפדראלי שבקרוליינה הצפונית.
לטענתו, במשך השנים, נשללו ממנו זכויותיו האלמנטריות, כאשר, ממשלת ישראל, שבשליחותה פעל, סירבה בעקשנות לפעול למענו מול הרשויות האמריקאיות. שיאה של ההתעלמות, לדבריו, היה סירובה של הרשות לאסירי ציון, להכיר בו כאסיר ציון, עם כל התגמולים הנלווים לכך. הנימוק לדחייה היתה העובדה כי קיים ספק אם ריגול נחשב לפעילות ציונית.
פולארד טוען שניתן
לתת מעמד של אסיר ציון למי שפעל בארץ אויב ולמרות שארה"ב נחשבת לידידה של ישראל, היא נהגה בפרשה זו בעויינות והתייחסה אליו ולישראל כאוייבים.
פולארד, יהודי-אמריקני, נעצר ב-1985 בארה"ב בחשד לעבירות ריגול לטובת ישראל. בשנת 1987, בעקבות הסדר טיעון עם התביעה בארה"ב, הודה פולארד במעשים המיוחסים לו והוא הורשע. בית המשפט בארה"ב החליט להחמיר בעונשו, וגזר עליו מאסר עולם.
תחילה סירבה ישראל להכיר בפולארד כשליחה, אולם ב-1998, בעקבות עתירה לבג"צ, הודתה ממשלת ישראל כי פולארד פעל בשליחות הלשכה לקשרי מדע במשרד הביטחון. עוד קודם לכן, ב-1995, בעקבות עתירה אחרת, קיבל פולארד אזרחות ישראלית. עד היום מרחפת הפרשה כענן שחור מעל יחסי ישראל-ארה"ב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בידוד ארוך ומכות חשמל
|
|
|
 |
|
|
|
בעתירה מפרט פולארד מסכת קשה של התעללויות. מיד עם מעצרו, הוא מספר, עת שהה בבית הכלא בוירג'יניה, העירו אותו הסוהרים במפתיע באחד הלילות, כבלו אותו בידיו וברגליו והובילו אותו אל מחוץ לכלא. הסוהרים טענו שהוא עומד להשתחרר וכי הוא יובא לשדה התעופה. רק בדרך, כאשר עברו את השדה הבין שמעבירים אותו לכלא אחר בו הוא הוחזק בבידוד.
תקופה ארוכה הוא לא היה יכול ליצור קשר עם משפחתו ועורכי דינו, שלא ידעו להיכן הועבר. רק אחרי הליכים משפטיים, נאלצה ממשלת ארה"ב לחשוף את מיקומו.
פולארד ממשיך ומתאר כיצד הוחזק עירום בצינוק, בקור מקפיא, ללא מיטה ושמיכות וכיצד הושיבו אותו החוקרים על כיסא מברזל וכבלו אותו בשרשראות בידיו וברגליו. אז הוא זכה למקלחת קפואה של מי קרח. "התעללות זו נטלה את כל כוחותיו להישאר בחיים", מצויין בעתירה. פולארד גם טוען כי בין העינויים שעבר הוא נפל קורבן למכות חשמל, כוויות, בדיקות חודרניות וכואבות בציבור ועוד כהנה וכהכנה.
בעתירה נטען כי במהלך השנים, ניסו אנשי ה-FBI לאלץ את פולארד למסור שמות של יהודים אמריקנים בולטים ששיתפו איתו פעולה, תוך הבטחה כי בכך יקנה לו חופש, אך הוא סירב להפליל אחרים ולא השיב לשאלותיהם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
