 |
/images/archive/gallery/104/104.jpg נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. צילום:
פלאש 90  |
|
|
| 'יש בהחלטת האג דברים טובים' |
|
| במהלך דיון ב-4 עתירות נגד הגדר אמר ברק כי חוות הדעת על הגדר "כוללת הרבה מרכיבים חיוביים" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
9/5/2005 12:48 |
|
|
|
|
|
|
|
"אנחנו מבקרים כל הזמן את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, אבל למעשה יש בה גם הרבה דברים חיוביים למדינת ישראל" - כך אמר היום נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, במהלך דיונים שמקיים הרכב מורחב של שופטי בג"ץ בארבע עתירות הנושא גדר ההפרדה. "צריך לראות גם את החיוב. חוות הדעת היא מכלול שלם, ואני החלט צופה את האפשרות שבשנים הקרובות המדינה עצמה תסתמך על חוות הדעת והטיעונים שלה. זו חוות הדעת מורכבת ויש בה הרבה טיעונים בעד ישראל", הוסיף ברק.
בג"ץ דן היום, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בארבע עתירות עיקריות נגד גדר ההפרדה. שתי עתירות הוגשו נגד בניית הגדר בשוקבא ובודרוס, שבאזור מודיעין, ושתי עתירות הוגשו נגד הבנייה בא-ראם, שבצפון ירושלים. הכרעת השופטים צפויה להתקבל בחודשים הקרובים.
עו"ד רונית רובינסון, שהגישה חלק מהעתירות נגד הגדר מטעם האגודה לזכויות האזרח, חזרה והזכירה במהלך המשפט את חוות הדעת של האג שקבעה שבניית הגדר אינה חוקית ומטרתה סיפוח שטחים. השופט מישאל חשין אמר לה בתגובה: "הם לא מנמקים את החלטתם. גבירתי לא חשה אי נוחות להגן על עמדה כזו? כאן אנחנו צריכים להשתכנע באמת הפנימית. אז הם אומרים כך, אז אמרו, כה אמר זרתוסטרא! הם לא מנסים להגיע לאינטרס ולשכנע.
למה אני צריך להשתכנע מקביעות כאלה?", שאל חשין בתרעומת.
לעומת זאת, בהתייחסו לטענת המדינה לפיה חוות הדעת של האג התבססה על תשתית עובדתית חסרה ודלילה אמר חשין: "נדמה לי שעל הניתוח המשפטי תיאורטי של חוות הדעת לא היו חילוקי דעות. השאלה על איזה תשתית עובדתית מסתמכת חוות הדעת. יש הרי מחשבות משפטיות גבוהות מאוד, ממש שטים בעננים, אבל אני שואל את עצמי, כשופט, איך כותבים כך".
לפני תחילתו של הדיון, פנה שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, וביקש לפסול את עצמו מהשתתפות בדיונים על תוואי גדר ההפרדה. ג'ובראן נימק את בקשתו בכך שאחיו גר באזור א-ראם, שלגביו הוגשו העתירות. ברק קיבל את בקשתו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ביקש להשתחרר. שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. צילום: פלאש 90
|
|
|
 |
|
 |
|
"הגדר - תוצאה ישירה של הטרור"
|
|
|
 |
|
|
|
מאז פסל בג"ץ ביוני האחרון תוואי של כ-30 ק"מ מהגדר, באזור בית סוריק, בנימוק כי הוא פוגע בתושבים בצורה בלתי מידתית ומאוזנת, הוגשו לבג"ץ עשרות עתירות נוספות נגד תוואי הגדר. בחלק מן העתירות הוצאו צווים שעצרו את המשך העבודות במקום, עד להכרעת בג"ץ.
לפני כשמונה חודשים הוציאו שופטי בג"ץ צו ביניים לעצירת בניית גדר ההפרדה ליד הכפרים בודרוס ושוקבא, באזור מודיעין. הצו הוצא בעקבות עתירה שהגישו תושבי הכפרים. השופטים הורו למדינה לנמק מדוע התוואי הנוכחי עובר על הקרקעות החקלאיות של התושבים וכן הורו להם להתייחס לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג שניתנה בחודש יולי, ושקבעה שבניית הגדר אינה חוקית ושמטרתה סיפוח שטחים.
במשך חצי שנה, משכה המדינה את תשובתה לבג"ץ וביקשה מספר פעמים להאריך את מועד הגשתה, זאת בעיקר מכיוון שהממשלה היתה צריכה לאשר את התוואי החדש שכלל גם את אזור בית סוריק, לאחר פסילתו בבג"ץ.
כשבוע לאחר שאושר התוואי החדש, הגישה המדינה לבג"ץ את תשובתה, ממנה עלו מספר נקודות עיקריות. בין היתר, ציינה המדינה כי התוואי הנוכחי הינו זמני, עד להסדר קבע מדיני עם הפלשתינים. בנוסף, וכשהיא מתייחסת לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, טענה המדינה שגדר ההפרדה היא תוצאה ישירה של מתקפת הטרור שהחלה ב-2002 ואשר הפכה את הטרור לאיום אסטרטגי על ישראל והיא לא נועדה לסיפוח שטחים או קביעת גבולות.
הפגיעה בקרקעות הפלשתינים היא מזערית ונעשתה רק במקומות הכרחיים, ציינה המדינה והוסיפה כי חוות הדעת של האג, שהתבססה על תשתית עובדתית לא מבוססת וחד-צדדית, אינה מחייבת את ישראל.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
