 |
 |
|
|
| "לא נישבר. אני נשבע שנמשיך" |
|
| אמנון דנקנר התארח בפורום פרצופה של המדינה של NRG מעריב. הגולשים לא עשו לו חיים קלים, אבל היו מאוחדים לגבי הצורך להילחם בשחיתות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
NRG מעריב
19/5/2005 0:03 |
|
|
|
|
|
|
|
"עברתם כל גבול", מאמרם של אמנון דנקנר ודן מרגלית שהתפרסם שלשום, עורר גל תגובות חסר תקדים ואף הביא להגשת הצעת אי אמוןבממשלה. בעקבות המאמר והתגובות, הגיע אתמול אמנון דנקנר לפורום "פרצופה של המדינה" ב-NRG מעריב
כדי לשוחח עם הקוראים. כמו המאמר, גם השיחה לא היתה קלה. נאמרו בה דברים קשים וגם מדנקנר, לצד הפרגון, לא נחסכה ביקורת. אבל הרוב הגדול של הגולשים היו מאוחדים בדעה שאכן הגיעו מים עד נפש, ושהגיע הזמן לעשות משהו.
הרבה גולשים שאלו: למה דווקא עכשיו? איפה הייתם קודם? הגולש amrl, למשל, ביקש לדעת "למה מילאתם פיכם מים, כשמופז העיף את יעלון?".
דנקנר לא קיבל את הדברים. "אני מתפלא מהיכן אתה לוקח את עזות המצח להאשים אותנו שמילאנו פינו מים", ענה, "כשאני עצמי כתבתי כמה וכמה פעמים באופן חריף מאד נגד הדחת בוגי שבו אני רואה את אחד מאנשי המופת במדינה הזאת".
אבל amrl התעקש. "מדוע אם כן ה'קול הקורא' שלכם לא נאמר כבר אז, עם הדחתו של הרמטכ"ל, לעצור את הסחף באותה נקודת זמן?". והוא לא הרפה: "האם עיתונאי יכול לבצע עבודתו נאמנה כאשר הוא יודע שיציאתו נגד בעלי העיתון תגרום לאיבוד פרנסתו?".
"אני חושב שההתעסקות בשאלה למה לא קודם ולמה עכשיו דווקא יצאתם במאמר היא קטנונית, ואם יורשה לומר גם די מנג'סת", השיב דנקנר. "העיתונות היא באמת בידיים פרטיות וברור שעיתונאי לא יכול לצאת נגד בעל הבית, אבל בשביל זה יש מספיק כלי תקשורת שכל אחד מהם יכול לצאת נגד האינטרסים היקרים לליבם של בעלי כלי תקשורת אחר. אין בעיה".
noam1977 חידד את השאלה. "זה שג'ודי קשורה לעיתון המתחרה, זה קצת מזכיר את כותרת הענק המגוחכת של 'ידיעות' כשעופר נמרודי נעצר. זה הבעיה עם הון ושלטון: אתם לא יכולים לבקר את נמרודי ו'ידיעות' את סילבן".
דנקנר ניצל את השאלה להבהרה. "שום דבר כאן אינו מריח לא טוב", ענה. "נכון שג'ודי היא אחותו של מו"ל העיתון המתחרה, אבל זה כלל לא היה על מחשבתנו".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מה עם פולארד?
|
|
|
 |
|
|
|
הגולש gilakor תקף בכיוון אחר. "למה נטפלתם דווקא לפנינה וג'ודי", שאל, "ולא יצאתם נגד הדרך הלא דמוקרטית בה עוברת תהליך ההתנתקות?".
דנקנר דחה את הטענה. "אני מאד מתפלא על הדברים", אמר. "אני אישית כתבתי כמה מאמרים נגד ההתנהלות הלא-דמוקרטית של ראש הממשלה ונגד סירובו לערוך משאל עם בנושא ההתנתקות. אבל זה לא שייך ואין מערבבים שמחה בשמחה".
FreePollard ביקש לדעת למה לא עושים יותר למען פולארד. "ישראל משקיעה יותר בפעולות כגון הבאת מדונה לארץ מאשר בשחרורו של יהונתן פולארד, הנמק בכלא האמריקני כבר 20 שנה", כתב.
"אני חושב שמשקיעים הרבה מאמצים בעניין פולארד", השיב לו דנקנר. "זה שאין עדיין תוצאות, זה בעיקר בגלל העקשנות האמריקאית ולא בגלל מחדל ישראלי. נכון שעניין מדונה הוא מגוחך ולא ראוי, וזה כבר סיפור אחר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאן עכשיו?
|
|
|
|
|
|
|
ניסים גבאי, מנהל הפורום, ניסה לנתב את השיחה לפסים מעשיים. "הרי אין פיפס אחד קטן בישראל שלא מסכים עם הדברים", כתב. "השאלה היא: מכאן לאן? עוד מאמר? האם בזאת תם תפקידכם? ואל תספר לי שזה כל תפקידה של התקשורת – במטותא".
דנקנר נאלץ לאכזב. "תשאל את עצמך מה אתה יכול לעשות - ותעשה" השיב. "אנחנו כותבים. נקודה. אנחנו לא מארגנים, לא מקימים מפלגה ולא מפגינים בכיכר. שהציבור הגדול יזיז את התחת וייפעל. אל תשאל אותי מה אני עושה. אני כבר עשיתי".
jeanpaul1 התעקש: "איך ממשיכים בצורה דמוקרטית ולא אלימה כדי לאחד את כל האנשים מימין או משמאל שמסכימים אתכם ולגרום לשינוי?".
"אנחנו לא מפלגה ולא תנועה, אלא עיתון", הזכיר לו דנקנר. "מה לעשות? קראו כמה רעיונות ראשוניים במאמר של דן מרגלית ושלי היום ב'מעריב'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא פוחד מכלום"
|
|
|
|
|
|
|
כמה גולשים ניסו להעכיר את השמחה. "מוטב שתבדקו קודם את עצמכם לפני שאתם מטיפים מוסר לכל העולם", כתב הגולש John_Muir.
"אם הייתי מבין את ההיגיון הפנימי במה שכתבת אולי הייתי עונה לך לעניין. אבל, בלי להעליב - אולי תתעורר. כבר צהריים", השיב דנקנר.
tamar תקפה גם היא: "לא אחת נראה שהפעילות שלכם והמילים הכתובות אין בהן כל זיקה ואהבת מולדת למדינת ישראל! יתכן ודרוש להשקיע יותר מחשבה או שיקול דעת לפני מעשה, דיבור".
דנקנר לא נשאר חייב: "אין שחר לדברי ההבל שלך. עד עכשיו היה די נעים כאן וקלקלת את הטעם הטוב".
הגולש 2k5 רצה לדעת אם בכוונתם של דנקנר ומרגלית להסיר את הכפפות, ולצאת למה שהגדיר כמלחמה קשה ועקובה מדם. "האם אתה מוכן, יכול ובנוי לזה?", שאל.
"אני לא פוחד מכלום חוץ מאלוהים", התבדח דנקנר, והרגיע: "כשאני מחליט שמשהו נכון וצודק, דבר אינו יכול להרתיע אותי. אל תדאג".
Doritlis ביקשה לקחת חלק במאבק. "אני חושבת שזה צעד מבורך, ורק מקווה כי לא תשברו", כתבה.
"אל דאגה, לא נישבר. אני נשבע שנמשיך", הבטיח דנקנר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
