 |
/images/archive/gallery/190/372.jpg חבר המרכז עוזי כהן עם ח''כ נעמי בלומנטל. צילום ארכיון:
קוקו  |
|
|
|
|
| מהנשיקות במזנון ועד הטלפונים המאיימים, אין ספק שחברי המרכז הם האנשים הכי חזקים בכנסת. "לפחות מחצית מהזמן שלי מוקדש לפעילות איתם", מגלה אהוד יתום. וחיים כץ מודה: אני לא מחמיץ אף בר מצווה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
יהודה גולן ואריק בנדר
27/5/2005 9:03 |
|
|
|
|
|
|
|
באי מזנון הכנסת מכירים את טקס קבלת הפנים. ברגע שחבר כנסת, שנוגס שניצל או לוגם קפה, מזהה בזווית עינו חבר מרכז הפוסע פנימה, הוא מגיב מיד: מזנק מכיסאו, אפילו באמצע הביס, שועט לעבר חבר המרכז, מחבק אותו בחום כמו בן אובד ומנשק אותו על לחייו, מפזז סביבו. מן הצד מתבדחים העוזרים הפרלמנטריים: ככל שמצבו של חבר כנסת מסוים יהיה גרוע יותר בעיני חבר המרכז, כך מספר הנשיקות שהוא ממטיר על לחיי האורח יהיה גדול יותר.
- מנהלי המדינה - פרויקט מיוחד
* ציון פיניאן, מלך הליכוד בטבריה, רוצה חבר בכנסת
* בליכוד לא צריכים רדיו פיראטי, יש להם רדיו פרטי
* 74% מחברי המרכז: המינויים הפוליטיים מוצדקים
* מיכאל איילון, כוכב דוח המבקר, מדבר על המינויים
* הצדיקים בסדום: הצד היותר יפה של מרכז הליכוד
לא צריך להיות כוכב תקשורת כמו עוזי כהן כדי ליהנות מקבלת פנים כזו בשנים האחרונות. כהן הוא רק משל לתהליך שפוקד את הכנסת בשנים האחרונות. חברי מרכזי המפלגות הגדולות, בייחוד אלה של הליכוד, משתלטים על מסדרונות בית הנבחרים, מתנהגים כמו בעלי הבית, אורבים לחברי הכנסת במסדרונות, במעלית, בחדרים, מזנבים בהם במזנון, עוקבים מקרוב אחר אופן הצבעתם מיציע האורחים במליאה, ובעת הצורך מפעילים מכבש של לחצים ואיומים על חברי כנסת סוררים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
חברי המרכז קוראים לשרון להתפטר בוועידת הליכוד 2005. צילום: רובי קסטרו
|
|
|
 |
|
 |
|
מצור בבית
|
|
|
 |
|
|
|
במערכת היחסים האינטימית בין חברי המרכז לחברי הכנסת יש לא רק חיבוקים. בקרב על אישור תוכנית ההתנתקות הופעלו על כמה מתומכי ראש הממשלה לחצים כבדים. חברת הכנסת רוחמה אברהם, כיום סגנית שר, קיבלה איומים על חייה, ומשמר הכנסת נאלץ להציב שמירה על ביתה.
מי שחש את הלחץ הכבד על בשרו, וכתוצאה מכך אף לקה בבריאותו, היה סגן השר אלי אפללו, שמהר מאוד הבין כי מי שמסתבך עם חברי המרכז ישלם מחיר כבד. אפללו, עד לאחרונה חבר ועדת הכספים של הכנסת, הוא נאמנו של אריק שרון ותומך קבוע בממשלה בהצבעות שהיו בוועדה ובמליאה. אפללו לא אכזב אף פעם, ואצבעו תמיד היתה במקום, אם בחוק ההתנתקות או אם בהפרטת הנמלים, שני נושאים שחלק גדול מחברי מרכז הליכוד התנגד להם.
"שבועות ארוכים קיבלתי איומים על גבי איומים בטלפון, בפקס, בזימונית והייתי מאוד בלחץ באותם ימים", שחזר השבוע אפללו את האירועים שבנוסף לניתוח שעבר להוצאת גידול מראשו, הביאו אותו אל סף ההתמוטטות.
"חברי מרכז אמרו לי בפנים, כאן, בכנסת, דברים איומים שאני לא רוצה לחזור עליהם, ומה ששבר אותי היתה הידיעה שהם עושים לי את זה כאן במשכן הכנסת, בלב הדמוקרטיה הישראלית, במקום שאני אמור להיות בו מוגן יותר מכל מקום אחר, זה שבר אותי", אמר.
עוזריו של אפללו יודעים לספר על איומים של ממש לפגוע בו באופן פיזי ובהבטחות "לחסל אותו פוליטית" בשל תמיכתו בשרון. גם חבר הכנסת איוב קרא עבר לדבריו מסכת איומים ולחצים שהביאו אותו אל סף השבירה, למשל ערב ההצבעה על חוק הנמלים.
"הגיעו אליי לכפר עשרות ליכודניקים ועובדי נמלים שהתנחלו לי מול הבית. בבית היו אשתי וחמשת ילדיי, והמפגינים שמו אותם במצור. התחילה מסכת קשה של איומים על חיי ועל חיי בני משפחתי. אשתי והילדים לא יכלו לצאת מהבית והם ישבו שם ימים ולילות. הילדים בכו כל היום ופחדו לצאת. לא ידעתי מה לעשות. כשהייתי חוזר הביתה מהכנסת לא העזתי לצאת החוצה, וגם בכנסת הסתגרתי בחדרי רוב שעות היום כי לא רציתי להיתקל בהם במסדרונות", סיפר קרא.
קורבן אחר למאבק בעניין הנמלים היה חבר הכנסת דני בנלולו, שהיה נתון למרדף ולמצור של עובדים בנמל אשדוד, ובהם מתפקדים וחברי מרכז בליכוד שרצו להתחשבן איתו בשל הצבעותיו בוועדה ועקבו אחר מכוניתו. בנלולו נמלט בנסיעה מהירה בכבישי אשדוד והזעיק את המשטרה שחילצה אותו מידי רודפיו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני? מריונטה?
|
|
|
|
|
|
|
חבר הכנסת קרא ועמיתיו אפללו, בנלולו ואברהם, יודעים היטב שעתידם הפוליטי תלוי בחברי המרכז ושאסור למתוח יותר מדי את החבל. קרא: "המרכז שלח אותי לכנסת, זה בדיוק כמו שהרב עובדיה שלח את חברי ש"ס לכנסת. מישהו ראה את חברי ש"ס מעזים להצביע אפילו פעם אחת נגד דעת הרב? לא. אז מי אני שלא אתחשב ברצונם של חברי המרכז?
"מצד שני, כמובן שבעניינים כלכליים וחברתיים יש לי סדר יום עצמאי ואני לא מריונטה של אף אחד. אבל בנושאים מדיניים כמו תוכנית ההתנתקות, זה כבר סיפור אחר, כאן יש החלטות ברורות של המרכז ועלינו לבצע את ההחלטות האלה".
הוא מוסיף: "אצלנו המרכז יותר אגרסיבי, קראו לחברי המרכז שלנו אינדיאנים וזה נכון, אני גאה להיות אינדיאני, זה הצביון שלנו, אנחנו אוהבים אקשן ואנחנו גאים להיות אינדיאנים".
חבר כנסת אחר המעדיף, באופן צפוי, שלא נציין את שמו, אמר לנו: "שיטות הלחץ וההפחדה אינן שמורות רק למתנגדי ההתנתקות. גם תומכי שרון לא בוחלים בלחצים ובאיומים. חברי המרכז ממש חושבים שאנחנו עובדים אצלם, שהם הבוסים שלנו ויכולים לחלק לנו הוראות".
כדוגמה לכך הוא מביא את הניסיון הכושל של שרון, ערב פגרת הפסח, לצרף שרים חדשים לממשלה. חברי הכנסת של הליכוד נאלצו לפלס לעצמם דרך לאולם המליאה מבעד לקבוצה גדולה של חברי מרכז שצבאה על הפתחים ודרבנה את חברי הכנסת בדברי כיבושין וגם באיומים גלויים לתמוך במינוי השרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תעודת פטירה פוליטית
|
|
|
|
|
|
|
היחיד שהעז עד עתה לצאת בגלוי נגד התופעה היה יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, שבעקבות התפרעות של נציגי עובדים, פעילים וחברי מרכז בוועדת הכספים, הורה לצמצם בצורה דרסטית את כמות אישורי הכניסה למשכן ולמנוע את הגישה של חברי המרכז לוועדות רגישות כמו כספים וכלכלה. התגובה לא איחרה לבוא. עוזי כהן מיהר להודיע אז ברבים כי ריבלין הוציא לעצמו "תעודת פטירה פוליטית".
חברי כנסת רבים, אמר חבר הכנסת אהוד יתום, "קמים בבוקר עם חבר מרכז והולכים לישון עם חבר מרכז". יתום מעריך כי הוא מכיר אישית כ-1,500 חברים , כמחצית מחברי מרכז הליכוד.
"לפחות מחצית מלוח הזמנים שלי מוקדש לפעילות איתם", גילה יתום, "לכולם יש את מספר הטלפון שלי. הם מתקשרים אליי ביום ובלילה, למשרד והביתה. חלק מהם הפכו לחברים אישיים שלי ואנחנו נפגשים גם בשבתות או אצלי או אצלם".
ומה עם איומים?
"אני לא נתקלתי בזה ואם היו תופעות כאלה אני מגנה".
השבוע , ביום אחד, דילג יתום בין ניחום אבלים בטבריה לבין מפגש עם חברי מרכז בעמק הירדן, כשבין לבין הוא צריך היה להיות גם בוועדת החוץ והביטחון, להשתתף בהצבעות במליאה ובפעילות פרלמנטרית אחרת ולהשיב לפניות טלפוניות ולמכתבים שהפנו אליו חברי מרכז וגם סתם אזרחים.
חבר הכנסת חיים כץ אינו מחסיר שום בר מצווה, ברית מילה או חתונה של חבר מרכז. אין לו שום בעיה עם זה, הוא אומר, "מדובר במשפחה, משפחת הליכוד".
"חברי מרכז הם אנשים כמו כל בני האדם. זה שמדובר בחבר מרכז לא אומר שאין לו בעיות אישיות, שאין לו קשיים. אני לא רואה כל בעיה לסדר למישהו עבודה אם הכישורים שלו מתאימים. באמריקה כל סנטור מתגאה בכך שהוא מסייע לקידום התעסוקה במחוז הבחירה שלו".
ואיומים , לחצים?
"מה זאת אומרת איומים? המרכז הוא הגוף הבוחר שבפניו אנו צריכים לתת דין וחשבון על עשייה. ישנם נושאים שעבור חלק גדול מחברי המרכז הם שאלות של חיים או מוות, כמו עתיד ארץ ישראל והיישובים. לגיטימי בעיניי שאנשים אלה, ששלחו אותנו לכנסת, רוצים שנלך בתלם בהתאם לאידאולוגיה של המפלגה".
ויש כנראה גם ביזנס. חבר ועדת הכספים, ח"כ אבשלום וילן (יחד), טען בשעתו בדיון באחת מוועדות הבית כי "ישנם חברי מרכז הליכוד שעובדים כלוביסטים, ומקבלים 5,000 שקל עבור כל אצבע שמורמת בהצבעות".
ב"מוסף שבת" חשף שלום ירושלמי כיצד חברי מרכז שניצלו את קשריהם במערכת הביטחון, דרשו תשלום לאחר שסייעו, לטענתם, לסכל את סגירת מפעל הקשור לייצור הטנק "מרכבה".
עוזי כהן, אגב, משועשע למשמע טענות חברי הכנסת. "אני לא מבין על מה המהומה. חברי הכנסת הם שליחי התנועה. אנחנו המרכז, אנחנו הכוח והם השליחים. אנחנו מטרידים אותם? חברי הכנסת מטרידים אותנו יומם ולילה, שנתמוך בהם, שנבחר בהם. זה קשר הדדי, אבל זכותי לדעת מה הם עשו כדי שאני אבחר בהם פעם נוספת".
על ההתייצבות של חברי כנסת בשמחות משפחתיות של חברי מרכז אומר כהן: "זה בשביל הכבוד. זה עניין של מנטליות מזרחית. בשביל חבר מרכז ביקור של שר או חבר כנסת בשמחה שלו זה כבוד גדול, זה כל עולמו. אין בזה שום דבר פסול".
והנשיקות במזנון?
"הנשיקות זה אופייני לליכוד. במערך נושכים, אצלנו מנשקים. זה המנטליות שלנו".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
