 |
/images/archive/gallery/273/285.jpg יונה
איי-פי  |
|
|
|
|
| צמד חוקרים בכירים מאוניברסיטת מרילנד בארה"ב
סבורים שהאנושות בדרך הבטוחה לשלום כלל עולמי.
ההוכחה: ב-13 שנים צנח מספר המלחמות ל-20
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מאת יואב פרומר, כתב מעריב בניו-יורק
2/6/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
למרות מאות ההרוגים בפיגועים בעיראק, המשך הטבח בסודן, חילופי אש בנפאל ופצצה גרעינית פוטנציאלית בקוריאה הצפונית, מחקר חדש שהתפרסם אתמול בארה"ב מגלה שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר.
זה אולי נשמע הזוי, אבל צוות חוקרים מהמרכז לפיתוח בינלאומי וליישוב סכסוכים באוניברסיטת מרילנד, נחוש בדעתו שהמלחמות אכן עומדות להיעלם בהדרגה מהעולם. לפי המחקר, המגמה ב-15 השנים האחרונות, מאז הסתיימה המלחמה הקרה, מעידה בבירור שלמין האנושי נמאס לחית על חרבו, או שלכל הפחות הוא התעייף מזה.
הדוח המיוחד המכונה "שלום ומלחמה" (PEACE AND CONFLICT) אמנם נושא שם זהה לרומן ההיסטורי של טולסטוי, אך בניגוד לקלאסיקה של הסופר הרוסי, הוא מסתיים בצורה הרבה יותר אופטימית. המסר העיקרי של הדוח, שחיברו שני החוקרים האמריקנים הבכירים טד רוברט גור ומונטי
מרשל, הוא שהנתונים בשטח מציירים תמונה הרבה יותר ורודה מזו שמספקות לצופים בכל ערב מהדורות החדשות.
"למרות התחושה הרווחת של חוסר יציבות בינלאומית, המציאות מעידה שבפועל נמשכת המגמה החיובית של צמצום המלחמות בעולם", נכתב כבר בפתיחת המסמך. החוקרים מסבירים כי המאה החדשה התחילה בצורה הרבה יותר רגועה מזו שקדמה לה. לדוגמה, שנת 1991 שהביאה עמה 51 מלחמות ברחבי תבל (השנה האלימה ביותר במאה ה-20), לעומת 26 מלחמות "בלבד" בשנת 2000. למרות המאבק העולמי בטרור מסתבר שהמצב רק הולך ומשתפר, עם 25 מלחמות ב-2002 ושיא שלילי חדש של 20 מלחמות בשנה שעברה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
החליפו את הרובים בשושנים
|
|
|
 |
|
|
|
הנתונים האלה עלולים להישמע קצת מופרכים למי שעקב בשנים האחרונות אחר רצח העם ברואנדה, בבוסניה ובסודן, אבל עם הסטטיסטיקה קשה להתווכח. החוקרים מזהים סיבה מובהקת לתחושה שלפיה דווקא כעת האלימות בשיאה - ערוצי החדשות שמשדרים 24 שעות ביממה, ולא מאפשרים לנו לשכוח את סכסוכי הדמים סביב הגלובוס. "קל מאוד לאבד את הפרספקטיבה, כאשר המלחמות תופסות חלק כה מרכזי במציאות שמציגה לנו התקשורת", נכתב בדוח, "מציאות שלפעמים היא אפילו דמיונית".
גורם חשוב שעליו מתבססות התחזיות האופטימיות, הוא קץ המלחמה הקרה. החוקרים מצאו כי מאז החליפו האמריקנים והרוסים את הרובים בשושנים, הלכה ודעכה תמיכתם במלחמות אזוריות ששטפו את העולם בשנות ה-70. התוצאה : סוף להספקת הנשק המסיבית למדינות עולם שלישי באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה.
שחקן חשוב נוסף במגרש הזה הוא האו"ם. על פי הדוח, מאמצי הארגון העולמי לפתור קונפליקטים, לעודד דמוקרטיה ולבצע רפורמות כלכליות, תרמו רבות לצמצום המלחמות. משימות שמירת השלום של האו"ם, גם אם לא כולן נחלו הצלחה, עזרו לשמור על השקט ולמנוע את התחדשותן של מלחמות אזרחים.
המגמה שעליה מצביעים החוקרים, עשויה לחזק את ידי התומכים במדיניות הממשל האמריקני. לא כולם מסביב לגלובוס יאהבו לשמוע את זה, אבל הנתונים מוכיחים שדרכו של ג' ורג' בוש עובדת, לפחות בינתיים. ככל שגברו המאמצים להפצת הדמוקרטיה - שאותם מובילה וושינגטון-הלכו ונחלשו רוחות המלחמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בזכות הקדמה והקפיטליזם
|
|
|
|
|
|
|
האמונה בדמוקרטיה היא גם זו שמפיחה תקווה בקרב לא מעט חוקרים, הסבורים שאם מדינות כמו סין והודו ימשיכו להתרכז בקדמה טכנולוגית ובקפיטליזם, הן יחשבו פחות על מלחמה כדרך להשגת מטרות. כך למשל טוען טום פרידמן, איש ה"ניו-יורק טיימס", שמרבה לכתוב כי ברגע שאנשים יתמקדו יותר בעשיית כסף, הם פשוט ישכחו לעשות צרות.
אבל עם כל הכבוד לבשורת השלום שבדרך, ברור שסכנת האלימות טרם חלפה מהעולם. החוקרים מצביעים על 31 מדינות, מרביתן באפריקה ובמזרח התיכון, הניצבות בפני אפשרות של הידרדרות מידית למלחמה. במועדון הלא-יוקרתי הזה נמצאות, בין השאר, מדינות כמו איראן, אפגניסטן ולבנון. אחר כך מסמנים החוקרים את מעגל הסכנה השני ובו 50 מדינות, כולל ישראל, שהתושבים בהן חיים תחת איום מתמשך של מלחמה.
אז האם מדובר בהערכות נאיביות וחסרות שחר או שמא בתחזית מעודדת שתוכיח את עצמה? רק ימים יגידו. מחברי המחקר יוצא הדופן מקפידים לסיים בנימה זהירה, ומזכירים כי מה שהושג בקלות עלול להיעלם באותה צורה בדיוק. "למרות החדשות הטובות הללו, אין לראות בנתונים החיובים כהבטחה לאופטימיות בלתי מוגבלת לשלום העולמי", מסכם הדוח, "שום דבר אינו מבטיח שאסטרטגיות להשגת השלום שעבדו בעבר, יעבדו גם מול אתגרי העתיד".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
