 |
 |
|
|
|
|
| אריק דיאמנט מסביר שמי שנפגע מהמאחזים הבלתי חוקיים הם אנשי המילואים ששומרים עליהם
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אריק דיאמנט
3/6/2005 7:21 |
|
|
|
|
|
|
|
ביום המילואים 2005 אשר "נחגג" השבוע שמרו עשרות חיילי מילואים על מאחזים לא חוקיים. בגבעת הראה, במצפה אסף, במיגרון, בברוכין ובעוד מאחזים רבים המצוינים בדוח ששון כמאחזים לא חוקיים. ביום בו מתיימרת מדינת ישראל להצדיע לחיילי המילואים, נשלחו עשרות מהם לסכן את חייהם בשטחים במשימה לא חוקית בעליל. יום מילואים שמח, גבעת אסף.
סיפורם של המאחזים הוא שערורייתי במידה שיכולה לערער את האמון במוסדות המשטר הדמוקרטי. הרי נקבע בדוח מאת משרד ראש הממשלה שמדובר בעבירה על החוק. מאז עברו שלושה חודשים ולא רק שהמאחזים לא פונו, הבניה בהם נמשכת! את המחיר משלמים, כרגיל, החיילים הנשלחים לסכן את חייהם בשביל חלום משיחי ובלתי חוקי.
לא עזרו ההפגנות של ארגוני זכויות אדם ותנועות השלום כמו "שלום עכשיו". עשרות הפגנות שקיבלו אישור משטרתי להיערך מול מאחזים בוטלו ברגע האחרון על ידי המשטרה באמתלה של "שטח צבאי סגור".
למתנחלים מותר להיאחז בקרקע, אולם לישראלים מן הישוב אסור להפגין. בכך קופחה עוד זכות יסוד במשטר דמוקרטי ועוד מסמר ננעץ בארונה של הדמוקרטיה הישראלית.
מאז פרסום דוח ששון פנתה תנועת "אומץ לסרב" כמה פעמים ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה להבהיר מה דינו של חייל המקבל פקודה לשמור על מאחז בלתי חוקי. ביקשנו שהיועץ יכיר בזכותו של חייל לסרב לקחת חלק בפעילות בלתי חוקית. לשכת היועץ אישרה כי הבקשה הועברה לידיעתו אולם עד היום עדיין לא פורסמה חוות דעת משפטית בעניין.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מכשול לשלום
|
|
|
 |
|
|
|
המסר הוא ברור- בישראל החוק הוא שקובע; בשטחים בעלי הבית הם המתנחלים. הם מעל כל חוק ומעבר להישגה של כל רשות אכיפה. כל מוסדות המדינה לרבות הצבא והמשטרה לא יכלו למאחזים, או לחליפין- שיתפו איתם פעולה. אפילו האמריקנים כבר הרימו ידיים, והשבוע קונדוליסה רייס הסתפקה (שוב) בדרישה סמלית לפרק את המאחזים, בפעם המי יודע כמה. בתגובה אישר ויסגלס כי אין כל כוונה לפנות את המאחזים עד לאחר ההינתקות. בינתיים על המאחזים הלא חוקיים ישמרו "הפריירים" הרגילים, אנשי המילואים.
הניסיון מלמד שאסור להקל דעת בעניין המאחזים. מטבעם הם ממוקמים באזורי חיכוך ומחירם מחיר דמים. זהו עוול שקשה לתאר כלפי החיילים ומשפחותיהם: שליחתם של חיילי צה"ל אל מותם המיותר היא פשע שאסור לשתף איתו פעולה.
מעבר לכך, מדובר במכשול של ממש לכל הסדר עתידי עם הפלשתינים. המאחזים עליהם שמרנו כחיילי סדיר בשנות אוסלו הם היום התנחלויות לכל דבר ועניין, והמאחזים של היום הם ההתנחלויות של מחר. בימים אלו נבנות ברחבי הגדה מאות יחידות דיור, ומי שפותר את עצמו מלהתמודד עם איום המאחזים היום ימצא עצמו עם יותר התנחלויות אחרי ההינתקות מאשר לפניה. זהו העוקץ בתכניתו של שרון: עזה תפונה על 6,000 תושביה, ו-20 אלף מתיישבים חדשים ישוכנו בגדה.
המאחזים מהווים רמיסה גסה של הדמוקרטיה. בהעדר חוק, כשהמשטרה מעלימה עין, הצבא משתף פעולה, זכות ההפגנה נשללת והיועץ המשפטי שותק: חייבים אנשי המילואים להשמיע את קולם.
נכון שבתקופה רגישה זו חשוב לעשות הרבה בשביל לאפשר לישראל להסיר מעליה את הנטל של רצועת עזה, אבל אין בכך הצדקה לקחת חלק במפעל משיחי ובלתי חוקי. אנחנו חיילים בצבא ההגנה לישראל, ומאחזים לא חוקיים בעומק שטח פלשתיני- זו לא הגנה, וזו לא ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל תנועת "אומץ לסרב" ומחותמי "מכתב הלוחמים"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
|
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
