 |
/images/archive/gallery/149/693.jpg חמושים פלשתינים מהגיהאד האיסלאמי
רויטרס  |
|
|
| "פיקד על תא ג'יהאד בארה"ב" |
|
| בארה"ב מתחיל משפטם של 4 מוסלמים, החשודים במימון
פיגועי טרור. גם ישראלים יעידו |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
טל שניידר, וושינגטון
6/6/2005 16:25 |
|
|
|
|
|
|
|
בפלורידה הוקראו היום טיעוני הפתיחה במשפט המושבעים נגד המרצה למדעי המחשב מאוניברסיטת דרום פלורידה, פרופסור סמי אל-אריאן, החשוד במימון ארגוני טרור. אל-אריאן, בן 47, מואשם יחד עם עוד שלושה אנשים נוספים ב-53 סעיפי אישום, ביניהם סחיטה, קשירת קשר ומימון ארגוני טרור.
על פי כתב האישום, אל-אריאן, יליד כווית ובן להורים פלשתינים, הקים קרן צדקה ומכון מחקר והשתמש בהם כמסווה למימון טרור. אם יורשע אל-אריאן, הוא עשוי להישלח למאסר עולם. וויליאם פר, התובע הראשי במשפט, הגדיר את הנאשמים כ"'קבוצה אליטיסטית של אנשים מלומדים ביותר, שניסו לשכנע אנשים להתאבד עבורם".
התובעים
הפדרליים בפלורידה ינסו להוכיח את הקשר בין פעילותו של אל-אריאן בפלורידה החל משנת 1984 ופעולות טרור בישראל. בין השאר ינסו להוכיח כי אל-אריאן קשור לאירוע דירדור האוטובוס בקו 405 בדרך לירושלים בשנת 1989, ל"ליל הגלשונים" בשנת 1992, לפיגוע בבית-ליד בשנת 1995, ולפיגוע התופת בדיזינגוף סנטר בתל-אביב בשנת 1996.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בחינה לחוק "הפטריוט" השנוי במחלוקת
|
|
|
 |
|
|
|
על מנת לבסס את הקשר, תזמן התביעה האמריקנית מאות עדים, ביניהם עשרות ישראלים שנפגעו מטרור, משפחות של קורבנות טרור, שוטרים, בלשים ופראמדיקים. כל אלו צפויים לספר על נזקי הטרור. ישראל שלחה למשפט מאות ראיות, הכוללות קטעי עיתונות, סרטי וידאו ותמונות. כמו כן, אספו הרשויות הפדראליות ציתותים של יותר מ-20 אלף שעות שיחות טלפון, מאות פקסים ומסמכים.
המשפט, הנחשב למשפט הטרור הגדול ביותר בארה"ב מאז מתקפת ה-11 בספטמבר, מעורר עניין רב בארה"ב, ולא רק בשל חומרת ההאשמות. זהו ה"מבחן" הציבורי הראשון של חוק ה'פטריוט' השנוי במחלוקת, שאושר בחופזה בקונגרס האמריקאי מיד לאחר אסון התאומים. החוק מאפשר שימוש נרחב בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות ובזכוית אדם. ואכן, סוכנות הביון והציתות (FISA) מציגה בבית המשפט ראיות רבות נגד חברי תא הטרור בפלורידה, שנאגרו במשך יותר מעשר שנים.
חוק ה'פטריוט' הכשיר את השימוש בכל הראיות, כולל ציתותים שנאספו למטרות מודיעין, שלולא החוק לא היו נחשבות כשרות בבית המשפט. אותו חוק זכה לעמוד במרכזה של ביקורת מאנשי משפט וארגוני זכויות אדם.
השופט, ג'יימס מודי ג'וניור, הודיע לפני כמה שבועות בשימוע בתיק כי לא יתיר לעורכי הדין של הנאשמים לגרור לתוך אולם בית המשפט את כל ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלשתיני ולא ירשה להשתמש בסבלו של העם הפלשתיני כצידוק לפעולות טרור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יחס עוין למוסלמים
|
|
|
|
|
|
|
עורכי דינם של החשודים טוענים מנגד כי ארה"ב מסתמכת על ממצאי מודיעין ישראליים וכי הנאשמים אינם מסוכנים לארה"ב. אל-אריאן היה פעיל ציבורית למען מטרות הפלשתינים ובשנת 2000 אף נפגש עם הנשיא בוש, שהתמודד באותם ימים על התפקיד. לטענת הפרקליטים, אל-אריאן נרדף בשל השמעת קולו בנוגע לזכויות הפלשתינים. אל-אריאן עצור מאז שנת 2003 והוא פוטר ממשרתו באוניברסיטה מיד לאחר מעצרו.
אל-אריאן עצמו מכחיש כל מעורבות בארגון טרור. ואולם בקלטת וידאו שצולמה בתחילת שנות ה-90, הוא נראה צועק: ''מוות לישראל''.
סנגוריו של אל-אריאן, שנולד בכווית, טוענים שהמשפט הוא ביטוי ליחס העוין כלפי מוסלמים בארה''ב בעידן שלאחר ה-11 בספטמבר. לדבריהם, מדובר בניסיון של ישראל להשתיק את הקול הפלשתיני החזק בארה''ב. וויליאם מופיט, הסנגור הבכיר של אל-אריאן, אף השווה את מרשו לנלסון מנדלה. ''אם מדובר בטרוריסט, כיצד הוא הצליח להתקרב לפוליטיקאים אמריקנים בכירים כל כך?'', שאל מופיט.
שגרירות ישראל בוושינגטון מסרה בתגובה כי המשפט הוא יוזמה אמריקנית בעקבות מותו של אזרח אמריקני באחד מהפיגועים שמימן אל-אריאן, והכחישה כי ישראל מעורבת בניהול המשפט.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
